פורום אוצר החכמה

במחזור אשכנזי עתיק (נכתב לפני שנת ה"א פ"ב) כ"י לונדון (חלק אחד מתוך 'המחזור המשולש') בפיוט לשמיני עצרת המתחיל 'יפתח ארץ' ישנם ציורים המלווים את איזכורי י"ב המזלות הנזכרים בגוף הפיוט. כל הציורים סבירים ורגילים, אולם לצד איזכור מזל סרטן מופיע ציור שלכאורה אינו מתאים כלל, מה שכמובן אומר דרשוני.

את הפתרון לתעלומה יש ללמוד מתוך 'פירוש רש"י ובימ"ד לפיוטי ד' פרשיות ופורים' (מהדו' ממלכת כהנים שבט תשע"ד). בפירוש לפיוט המתחיל אספרה אל חוק המזכיר אף הוא את המזלות נאמר (עמ' קמז): "סרטן גדל במים - מזל תמוז סרטן, וסרטנים חיות הן הגדילות במים כעין סרטן, ביברא, שעושין מהם שפה". ובהערה תקד נכתב שם (ע"י הרב יעקב לויפר): "לפי התיאור נראה לא הבינו כי סרטן הוא שרץ המים בעל הצבתות, אלא סברו שהכוונה לחיה הנקראת ביבער בלעז ['בונה' בעברית] שמפרוותה עושים שפה למעילים, 'פעלץ' ביידיש".
נראה אפוא שהבנה זו היתה מצויה באשכנז גם במאות השנים הבאות, ולפיה אוייר המחזור המשולש.

ועדיין צ"ב, מדוע פירשו כך? ומהיכי תיתי?
יש מישהו שכתב על זה משהו?

אולי בגלל סמיכותם בספר האנציקלופדי הראשון ברפואה שנכתב בערבית והשפיע על הספרות הרפואית היהודית בימה"ב, "פרדס אלחכמה" של עלי אבן סהל רבאן אלטברי? יתכן שהאיור של הבונה נתפס כמתאר את הערך הבא אחריו - סרטן...

אין לי גישה כעת. האם יש משהו באנציקלופדיה תלמודית ערך מזלות?

מה שמעניין הוא שהחיה הזאת גם לא דומה בדיוק לביבר, הגוף נראה חלק ולא שעיר.
אבל כנראה הצייר לא ידע לצייר טוב.
הוא מצייר קרומי שחיה בין אצבעות הרגלים האחוריות, וגם זנב עבה. ברגלים הקדמיות יש טופר אחורי בולט שזה מאפיין של הבונה

בפי' ס' יצירה הנק' בשם רס"ג.

האם יש איזשהו דמיון צורני בין הבונה לבין קבוצת הכוכבים שכונתה מזל סרטן?
בינה לבין הנקרא בפינו סרטן - יש.

עוד אשאל:
האם יש יסוד להניח שהבונה היה מוכר למייסדי גלגל המזלות (בבליים/מצריים?). הוא מצוי באירופה ואמריקה הצפונית.

מה שנכון נכון כתב:בפי' ס' יצירה הנק' בשם רס"ג.

סרטן.PNG

התיאור של 'נושא על גבו' כמדומני מתאים יותר ללוטרה, וגם הלעז נראה דומה למילה 'לוטרה'.

צופה_ומביט כתב:האם יש איזשהו דמיון צורני בין הבונה לבין קבוצת הכוכבים שכונתה מזל סרטן?
בינה לבין הנקרא בפינו סרטן - יש.

עוד אשאל:
האם יש יסוד להניח שהבונה היה מוכר למייסדי גלגל המזלות (בבליים/מצריים?). הוא מצוי באירופה ואמריקה הצפונית.

מהיכן באמת השם 'סרטן' בעברית? הוא מופיע ממש זעיר שם במדרשים, ועיקר שימושו הוא בספרות ימי הביניים.
לגבי הדמיון הצורני של מערכת הכוכבים, כיום צורות הכוכבים הן סכמות מופשטות למדי שצריך דמיון מפותח כדי לזהות קשר בינן ובין הדמויות. השאלה היא האם בזמן שהומצא השם הזה - היה דמיון לסרטן שלנו.

בויקיפדיה [באנגלית] מובא כי שמו של המזל הזה כ"סרטן" ביוונית מובא אצל תלמי, ומקורו אינדו-אירופי ושורשו במצרית עתיקה. ומתחילתו הוא מיוחס לבעל החיים המכונה אצלנו סרטן.
כך שבאמת צ"ע מהיכן בא ייחוס המזל הזה לחיה הנקראת אצלנו בונה.

השם ביוונית הוא Καρκίνος, מבוטא Carcinos, ואפשר להבין שבהגיה עברית למילה הזו התגלגל להיות מבוטא "סרטן".
ההתחלפות של ק-ס בהעתקה מיוונית לעברית כמדומה ידועה, והC השניה הפכה למשהו בין ס-ט [כעין צ'] ולבסוף התקבעה כ: ט.

אני רחוק מלהיות מומחה בדברים האלה, ויש כאן ידענים מופלגים בכגון דא, רק מציע השערתי.

מעניין מאוד
אכן, השם למחלה ניתן על שום שהרופא הראשון שאבחן אחד מסוגי הסרטן (בריאות אא"ט) תיאר את הגרורות כרגליים היוצאות מגוף החיה.
ואחד מסוגי הסרטן בימינו נקרא קרצינומה, ממש כשם הלועזי.

שמואלייזער כתב:

מה שנכון נכון כתב:בפי' ס' יצירה הנק' בשם רס"ג.

סרטן.PNG

התיאור של 'נושא על גבו' כמדומני מתאים יותר ללוטרה, וגם הלעז נראה דומה למילה 'לוטרה'.

הלוטרה אכן נושאת עליה אבנים וכדומה, או אפילו את ילדיה. אבל לא על הגב אלא דווקא על הבטן, היא צפה הפוכה.
ואילו הבונה משיט קורות במים לצורך בניית הסכרים שלו. כך שיתכן שהתיאור דווקא מתאים לבונה יותר מאשר ללוטרה [הגם שלא נראה לי 'על גבו'].
מישהו מזהה אולי את הלעז?