פורום אוצר החכמה

בקדיש דרבנן ובתפילת יקום פורקן מצאנו ביטוי ייחודי ואין בדומה לו: רבנן [...] תלמידיהון ותלמידי תלמידיהון
מהו פשר כפל הלשון? הלא תלמיד תלמידו, הוא ג"כ בגדר תלמיד!!
רבינו דוד אבודרהם בפירושו על קדיש מציין לקטע זה שבקדיש -כדרכו- שהוא מיוסד על הפסוק (ישעיה נט) 'לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך...', היינו לרמז לנו לשלושה דורות. ולמרות זאת, עדיין איני נח, על פי דרוש ורמז אפשר להבינו בדרך זו, אבל מהו פירוש המילולי? הלא הוא אותו קונטקסט!
והאבודרהם מצביע ג"כ על ניסוח דומה בברכת התורה, ונהיה אנחנו וצאצאינו -וצאצאי צאצאינו, שהוא לכאורה גם כפל לשון, ולכן הוא מבאר שהוא מיוסד על דברי הגמ' כל מי שהוא ובנו ובן בנו ת"ח מובטח שוב אין התורה פוסקת מזרעו.
שם, לכאורה אפשר להבין, מדברים על שני גופים שונים, בן ונכד, אבל אצל תלמידים, הלא כל לומד תורה הוא תלמיד של רבו?!
כמו כן יש להוסיף תמיה נוספת: מתחיל עם 'ישראל' ואח"כ ועל רבנן, מה עושה הישראל כאן, האם ראית שלפני פירוט גופים מצביעים על 'ישראל' שם הכי כללי?!! כמו כן בסיום: "ועל כל מאן דעסקין באורייתא" הלא מנינו כבר את הרבנים ותלמידיהם, מי עוד נותר לברך?!
מה השוני בין תלמידו של ראובן לתלמידו של שמעון, שניהם בגדר 'תלמיד חכם'.
הגאון רבי שמואל עהרנפעלד אב"ד מאטרסדורף בספרו היקר 'חתן סופר' שער ברכות השחר סי' טו ס"ק ג עמד על כך, ויישב שכל הברכה מוסבת לא על לומדי התורה, אלא על תומכי התורה, והדגישו עם כפילות ה"תלמידים", לרמז לתומכי עץ חיים: תראו את גודל זכותכם שנפל בידכם, שכרכם הוא לא רק תמורת לומדי תורה שאתם תומכים, אלא גם בפירותיהם ופירות פירותיהם! ועל דרך זה הוא מפרש את כל הקטע הנזכר בקדיש.
ראויים הדברים למי שאומרם, אבל לי הדל והפעוט, אינם נראים כפשוטו של מקרא!
אם לאחד מהקוראים ישנו ביאור יותר מתקבל על הלב, בשמחה אקבלנו.