פורום אוצר החכמה

נדפס בקובץ הערות וביאורים אה"ת גליון א'רלב.

הערות חשובות. יישר כוחכם!
אודה לכם אם תעלו את המאמרים האחרים שכתבתם בעניין, המצויינים בהערה הראשונה של המאמר הזה.

המאמר 'הצעת פתרון למראה מקום עלום ביד מלאכי' - כבר נמצא בהפורום כאן
המאמר 'בדעת הב"ח אי אמרינן הלכה כמקיל באבל גם במחלוקת הפוסקים' - נמצא גם בהפורום כאן
המאמר 'האם לדעת מהרי"ק אונס בשבועה דמניעת מצוה עדיף מאונס דמניעת טובה' העליתי זה עתה, ונמצא כאן.

בתודה על הדברים החשובים המתפרסמים.

אולם הרוצה להעתיק דברים מתוכו, עליו לשים לב, כי מאמר זה צריך הגהה
לדוגמא:

ה. הגהת י"מ התלמוד שבתוך תוספות רעק"א
לפעמים בתוך דברי הגרע"א בתוספותיו על המשניות, מופיעות הגהות הפותחים עם
"אמר י"מ התלמיד", והם דברי הר"ר יעקב משה גאלדבער, שהכין וסידר כתבי רע"א
דלפוס, וכמ"ש בריש ששה סדרי משנה דפוס אלטונא תר"א (ראה בהצילום [צילום ג]),
אולם משום מה השמיטו מודעה זו בדפוסים הבאים.

וצ"ל בכותרת: הגהת י"מ התלמיד (כמו שכתבו בתוך המאמר, וכמופיע בתוס' רעק"א)
שמו של התלמיד: הר"ר יעקב משה גאלדבערג, כמופיע בצילום המצורף למאמר.
צ"ל: תוספות.
צ"ל: לדפוס.

במה שדנו [באות ד] בענין זהות ר' יעקב ליז'ה - מהרי"ל, ור' יעקב ישראליז'ה, יש לציין שמהר"א הכהן בספרו יוקח נא (סו"ס ק) מייחס את ספר בתי אבות של ר' יעקב ישראליג'ה למהרי"ל, ("ואשר חנן רוח אלקים בקרבו ילך ויקרא וכו' המובאים בסו"ס בתי אבות למהרי"ד זי"ע הנד"מ ע"י רב רחומאי ח"ק מקובל אלקי מהרי"ל נר"ו"), ונראה שהוא אדם אחד.
כמו"כ ראה שם בסי' קד סוף סק"א, "ועמ"ש אני הדל ע"ד הרב המגיה הנ"ל בשו"ת (א"ה בס' מעט מים סי' י"ט יע"ש) שנשאלתי מהר' החסיד מהרי"ל נר"ו על דברת מה שאירע לו איש"ר מברך וכו' שענה בתפלה באמצע הברכה..." ובשו"ת מעט מים שם "וכדומה לספק זה נשאלתי מהחכם השלם חסיד ועניו כמוה"ר יעקב ישראליג'ה נר"ו שהיה עומד וענה איש"ר...".

בענין זהות רבי יעקב ישראליג'ה.
שם המשפחה הזה נכתב בכל מקום ישראליג'ה עם ג' [ולא ישראליז'ה עם ז'], ראה בשער ס' ימי דוד (שאלוניקי תר"ו), וכן ראה בס' בתי אבות (שאלוניקי תקפ"ה) בחתימת הקדמת המשתדל והמגיה, וכן בס' יוסף אברהם (שאלתיאל) בדרשות לסוכות שבתוך חלק דברים דף קכ"ה ע"א ד"ה תהלים (שהובא לעיל) כתוב ישראליג'ה (עם ג').
[לפי המבטא בלאדינו ג' = טש, דהיינו: ישראליטשה].
שם המשפחה מאוד ידוע, יש מדפיס ידוע ממשפחה זו, ועוד. וכן ראה לדוגמה בסוף ס' מצבות שאלוניקי ח"ב במפתח עמ' 936.
[לפעמים בספרים שם המשפחה הזה כתוב עם נקודה על אות ג' (במקום פס על אות ג'), והמעתיקים בדורינו לא שמים לב ומעתיקים "ישראליגה" בלי שום סימן על אות ג', אפשר לחפש באוצר החכמה את המילה "ישראליגה", ולקבל תוצאות רבות מאוד].
ומעניין שבס' יוסף אברהם בראשית פ' לך לך דף ל"ב ע"א (ד"ה בילקוט), ושם ויקרא פ' קדושים דף מ"ו ע"א (ד"ה ובזה פי'), כתב "ישראליז'ה" (עם ז').

וכעת מצאתי בס' "בית העלמין של יהודי שאלוניקי" (מולכו) עמ' 283, שכותב בהערה למטה, על הצורות השונות של כתיבת השם "אישטריליג'ה":
גם "ישראליג'ה", "ישראליז'ה" והיום "ליז'ה" בצורה מקוטעת. ... (עיי"ש).
https://tablet.otzar.org/#/book/166786/ ... /0/end/0/c

יש"כ גדול הן להרב יוצא פוניבז' והן להרב פרנצויז.
ולדברי יוצא פוניבז' יש להוסיף עוד סמוכין לזה מדברי מהר"א הכהן, דבספרו טהרת המים מהדו"ק מערכת י אות כד כתב: "ומן התימא על מהר"י ישראליג'ה ז"ל ה"ד בתשו' מעט מים סס"י י"ג דהביא...", ובמעט מים שם בכותרת הסימן נדפס: "ע"ע חזרת י"ח במנחה מהחכם ח"ק מוהרי"ל נר"ו"
וע"פ כהנ"ל לכאורה י"ל דאכן מסתבר ההשערה שר' יעקב ליז'ה ור' יעקב ישראליז'ה/ישראליג'ה – היינו הך (רק בצורה מקוטעת), ודעפ"ז יובן היטב גם הטעם שכינו להר"י ישראליג'ה כהמהרי"ל (דלכאורה צ"ל מהרי"י).
אלא דמה שלכאורה עצ"ב הוא למה לפעמים החליטו לכנותו בקיצור ליז'ה ולפעמים בשם ישראליג'ה/ישראליז'ה [גם במעט מים סימן יח כינוהו בשם "החסיד החכם חר"י ליז'ה"] – ואפילו באותו דרוש.

פרנצויז כתב:בענין זהות רבי יעקב ישראליג'ה.
...
שם המשפחה מאוד ידוע, יש מדפיס ידוע ממשפחה זו

בשאלוניקי פעל דפוס השותפים ר' מרדכי נחמן ור' דוד ישראליג'ה (בין השנים תקמ"ט-תקס"ו?), ראה לדוגמה בשער הספרים: ס' ברכות מים (מיוחס) שאלוניקי תקמ"ט, ס' שמחת יום טוב (אלגאזי) שאלוניקי תקנ"ד, ס' תשובות מהרד"ך שאלוניקי תקס"ג, שו"ת הרשב"א חלק ד' שאלוניקי תקס"ח, ועוד.
וראה עוד ס' תולדות הדפוס העברי במדינות איטליה (פרידברג) עמ' 141.
https://tablet.otzar.org/#/book/20415/p ... /0/end/0/c

פרנצויז כתב:וכעת מצאתי בס' "בית העלמין של יהודי שאלוניקי" (מולכו) עמ' 283, שכותב בהערה למטה, על הצורות השונות של כתיבת השם "אישטריליג'ה":
גם "ישראליג'ה", "ישראליז'ה" והיום "ליז'ה" בצורה מקוטעת. ... (עיי"ש).
https://tablet.otzar.org/#/book/166786/ ... /0/end/0/c

וראה עוד ס' מצבות שאלוניקי (עמנואל) ח"א עמ' 265 (סי' 605):
אישטריליג'ה או ישראליג'ה, שם שיבוא לפנינו בכת[י]בות שונות. היום נקרא ליג'ה או ליז'ה.
https://tablet.otzar.org/#/book/166795/ ... /0/end/0/c

יש תחושה שאחרי ההצלחה המסחררת של שו"ע הרב.שבהוצאתם .הוצאת קה"ת
אז השלב הבא ספר שדה חמד במהדורה מאירת עיניים

מעניין מתי מתוכנן לצאת הסעט או חלקו ?

אם הספר יצא ברמת ההדרה של שו"ע הרב - בהחלט ארכוש אותו. בלי נדר. זו תהיה בהחלט בשורה לעולם התורה.

נדפס בקובץ הערות וביאורים אה"ת גליון א'רלו.