פורום אוצר החכמה

האם ידוע מיהו מחברו של הפיוטים "מי אדיר על הכל" - "מי בן שיח שושן חוחים" שנוהגין לזמר תחת החופה ?
ומהו מקור מנהגנו ?

(כן, את הסיפור של מהרי"ל דיסקין אני יודע, אבל זה עדיין לא מהווה מקור)

ב'אוצרו' של דודיזון המצוי באוצר בדקת?

כן, זה לא החכים אותי במיוחד
והפיוט "מי בן שיח" כלל לא מופיע שמה

(ולמותר לציין שאין שם מקור למנהגנו לזמרו תחת החופה)

שבטי
אולי תספר מה היה עם המהרי"ל דיסקין, לא ידוע לי.

במנהגי מהרי"ץ הלוי בשם שלחן העזר שלא מצא מקור קדום ל"מי אדיר". אך הביא עוד מספר עדות לישראל בהשלמות והוספות לעמ' סב, שנמצא בסדר ברכת המון ונציה תכ"ג.

כך כתוב במנהגי מהרי"צ הלוי בעמוד י"ג

שבטיישראל כתב:האם ידוע מיהו מחברו של הפיוטים "מי אדיר על הכל" - "מי בן שיח שושן חוחים" שנוהגין לזמר תחת החופה ?
ומהו מקור מנהגנו ?

(כן, את הסיפור של מהרי"ל דיסקין אני יודע, אבל זה עדיין לא מהווה מקור)

ראה כאן המקור בספר "ישמח לב" מאת הרב מנחם סוויאץ בשנת תשס"ד

לא נמצא במחזור וטרי סי' שכה
שם גם עדיין שייך למועדים ולא לחתן
ואתפלא מאד אם מופיע שם במחז"ו, ולא הובא בספרו של דוידסון הנ"ל.
(אם כי בכל מקרה תמוה שלא הביא את הפיוט הזה)

כנראה שהתשובה היא: שבלקוטי בתר לקוטי שבסוף המבוא, יש תיאור של כת"י בודליאני של מחז"ו, כולל רשימת הפיוטים המובאים בו, שם מופיע בעמ' 182 שורת הפתיחה של הפיוט בנוסח אחר: מבין שיחים שושן חוחים.
צריך לחפש במהד' החדשה של מחז"ו, אולי שם זה מופיע בסי' שכה.

הוספה: עם המידע הזה, חיפשתי אצל דוידסון הוא אכן מביא את הפיוט מבין שיחים שושן חוחים אך לפי ההמשך זה לא אותו פיוט של מי בן שיח שושן חוחים, לכן אני שוב מפקפק במידע שזה מובא במחז"ו. על אף שגם בנטעי גבריאל מצאתי שמובא במחז"ו סי' שכה.

אסכם את המידע שקיבלנו עד כה:
הפיוט "מי אדיר" נמצא בסדר ברכת המזון ונציה תכ"ג.
הפיוט "מי בן שיח", בנטעי גבריאל מביאו בשם מחזור ויטרי סי' שכה. אך במחזור ויטרי מן המהדורה המקובלת ליתא שם, ובחיפוש שערכתי גם לא בכל הספר. אמנם, במדור "לקוטי בתר לקוטי" שבחלק א' עמ' 182, יש סיקור של המו"ל על מחזור ויטרי כ"י בודליאני, ובין היתר מצטט שיש שם פיוט שתחילתו "מבין שיחים שושן חוחים", אלא שעל אף הדמיון לפיוט שאנו מחפשים, הוברר שהוא פיוט אחר כמובא אצל דוידסון.
צריך לחפש במחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט-אוצר הפוסקים, אולי הציון בנטעי גבריאל מתיחס לשם.
ובכל מקרה פלא שדוידסון לא מביא את "מי בן שיח", אולי גם הוא טעה וסבר שהוא פיוט אחד עם "מבין שיחים", ולא שם לב, שרק השורה הראשונה דומה.

מישהו יכול להוסיף?

לשם הקוריוז. בחיפוש באוצר מצאתי מי שמביא מ'אוצר כל מנהגי ישורון' שמחבר מי אדיר הוא מחבר הפיוט אדיר הוא שבהגדש"פ.

ראיתי באיזה מקום שאיני רוצה לציינו דברים אלו ואני מצטטם

על מי אדיר
"3 .הפיוט מופיע בסדר ברכת המזון דפוס דירנפורט, תנ"א (1691) (לפי אדלר, עמ'
שע"ב, הערה 142) וכן בכתב יד שפורסם על ידי דוד קויפמן ב- ,(REJ 24(1892
.pp. 288-291 וראה לאחרונה אהרן ארנד, סידרא ז' (תשנ"א), עמ' 11. הרב
יוסף הרץ, סדר תפילות כל השנה, ניו יורק, 1948, עמ' 1009, מדגיש שאין שום
חובה לאומרו.
"

"
ראה אדלר עמ' שע"ד, הערה 154 וארנד הנ"ל, עמ' 10 שמוסיף שהנוסח המקורי היה
"מבין שיחים"
"

איני יודע מיהו אבל אולי שבטי יפיק מזה תועלת

וכאן דנו בזה
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771

היא שיחתי כתב:ראיתי באיזה מקום שאיני רוצה לציינו דברים אלו ואני מצטטם

על מי אדיר
"3 .הפיוט מופיע בסדר ברכת המזון דפוס דירנפורט, תנ"א (1691) (לפי אדלר, עמ'
שע"ב, הערה 142) וכן בכתב יד שפורסם על ידי דוד קויפמן ב- ,(REJ 24(1892
.pp. 288-291 וראה לאחרונה אהרן ארנד, סידרא ז' (תשנ"א), עמ' 11. הרב
יוסף הרץ, סדר תפילות כל השנה, ניו יורק, 1948, עמ' 1009, מדגיש שאין שום
חובה לאומרו.
"

"
ראה אדלר עמ' שע"ד, הערה 154 וארנד הנ"ל, עמ' 10 שמוסיף שהנוסח המקורי היה
"מבין שיחים"
"

איני יודע מיהו אבל אולי שבטי יפיק מזה תועלת

לגבי מי אדיר הבאנו לעיל מי שכתב כך אך אח"כ מצא מקור קדום יותר בסדר ברכת המזון ונציה תכ"ג
לגבי מי בן שיח, כיון שאין לפני את דברי ארנד, אינני יכול לדעת אם זה אכן כך או שהטעה אותו הפיוט האחר המתחיל כך וממשיך אחרת. עכ"פ לא הבאת מה המקור לפי פתיחה זו.
לקישור שהבאת אין לי אפשרות להכנס.

הבונה כתב:, אולי הציון בנטעי גבריאל מתיחס לשם.

הציון בנטעי גבריאל מתייחס להמקום ממנו העתיק רג"צ "מקור" זו ללא שיבדוק כלל אם כנים הדברים .. וכדרכו בקודש ...
וכן נהג אדמו"ר מחב"ד וכן נהג מו"ר מפאפא זי"ע וכן עמא דבר

ייש"כ לכל המשיבים ועונים

לגופו של ענין הרי מקור מנהגנו לזמר פיוטים אלו תחת החופה וכמו"כ שמם של מחברי הפיוטים עדיין לוטה בערפל

התחדש משהו לגבי הפיוט מאז ועד עתה?
במקרה חיפשתי עליו ולא מצאתי כלום חוץ מהאשכול הזה.

מה פירוש המילים של הפיוט?
(של שני הבתים).

מקור ומחבר איני יודע
מסברא, אולי הבית הראשון הוא ביטוי לכך שהקב"ה מושל בכל העולם בכלל והקשר לחתונה הוא כעין "שהכל ברא לכבודו" על אסיפת העם הנאספים.
הבית השני הוא ביטוי לקשר של הקב"ה עם ישראל שהם "כשושנהבין החוחים" ואולי הרמז למדרש על "סוגה בשושנים" - "כשושנה אדומה ראיתי" וכו' זהו "בן שיח" שהקב"ה יכול להעיד על ישראל.

כבר מזמן אני מהרהר בליבי שפיוט מי בן שיח אינו אלא לשבח את המסדר קידושין שקוראים אותו לברך, ואולי אף ראיתי שכתבו כן.
והנה ראיתי שהרב חיס הביא מספר ישמח לב שכתב שהפיוט מבוסס על המדרש בשה"ש פ"ב, וא"כ הרהורי נכונים!