פורום אוצר החכמה

מזמן תמהתי (ובגלל שאין הספר זמין בקירבתי לא עיינתי בהקדמתו) לגבי הספר שונה הלכות שחיבר רבי חיים קנייבסקי:

1. מתי חיברו?
2. מהי מטרת החיבור?
3. מי הוא קהל היעד של החיבור מנקודת מבטו של המחבר ובפועל?
4. האם נפוץ השימוש בו?
5. ומהו מעמדו בין סיפרי הקיצורים האחרונים ובכלל?

אשמח למידע או להפניות.

עם שאין לי להשיבך על כל השאלות, דבר אחד יודע אני כמעט בבירור.

רוב רובם של מחברי ומלקטי זמנינו, כאשר באו לציין בחיבוריהם (תוכל לראות בכ-ל החיבורים על ד' מינים וסוכה, וזו רק דוגמא) 'פסקי-חזון-איש', כמעט כולם נטלוהו מן המוכן, מעבודת ה'שונה הלכות', אף שמתאמצים הם ליצור רושם כביכול ראו את הדברים במקומם.
[הבחנתי בדבר, כשלמדתי פסק כלשהו בדין ההדס. עם שהפסק מצוטט בשם חזו"א, הלימוד בגוף הדברים יכול - וקרוב - להביא להבנה שונה לגמרי. נוכחתי לראות, שרוב הכותבים 'כתב החזו"א' לא טרחו לבדוק את הדבר בתוך ספרו, רק הסתמכו על הנ"ל. לאח"מ, הבטתי וראיתי שכך נהגו בכל מקום - למעט מחברים בודדים].

ואליבא דאמת, נקל להבין את המחברים המקצרים, שמטופלים בהשלמת החיבור לדד-ליין האורב לפתחם. אלו מסתמכים על גברא רבא שטרח לברר את הדברים במקומם. הטענה אליהם אחת היא: מן היושר לציין מהיכן שאבתם, והלומד המבקש לברר יעיין במקור הדברים.

הספר נקרא בתחילה קיצור משנה ברורה, ואח"כ חזרו בהם המחברים הדגולים מן השם הראשוני, עד שהשליכו לגניזה גליונות רבים בהם הופיע השם הישן.
הגאון הנפלא ר' יחיאל זילבר זצ"ל בעל בירור הלכה ניהל מערכה חריפה נגד הספר, בקונטרסים סטנסיל שהפיץ, ואומרים שבסוף קיפל את כלי מלחמתו ואמר על עצמו ששקל למיטרפסיה על ענין זה.
הספר כנראה לא השלים את יעודו ומגמתו, ולא התפשט כרצון מחבריו.
חלקי הספר זכו לעיבודים שונים, הלכות שבת ביד בניו של הגאון רא"צ טורצין (השותף שכמעט נשכח) והלכות מועדים ביד נכדו של הגרח"ק. למשפחת קולדצקי.

איש_ספר כתב:חלקי הספר זכו לעיבודים שונים, הלכות שבת ביד בניו של הגאון רא"צ טורצין (השותף שכמעט נשכח) והלכות מועדים ביד נכדו של הגרח"ק. למשפחת קולדצקי.

כמה שידוע לי: לא 'בניו', אלא אחד הבנים, הרב שבח שליט"א, ואין זה מתורתו שלו אלא מתורת אביו, כפי שראו עיני את עמלו במשך שנים רבות וארוכות (עד היום כדומני).
הוא גם הוציא על הלכות חנוכה.

הספר שוה"ל ידוע ומפורסם בפי כל לומד משנה ברורה הרוצה לתמצת את לימודו ע"י חזרה וכד'. ייחודו הוא הן בהבאת השלמות משאר חלקי המ"ב על הנושא המדובר, והן בהבנת דברי המ"ב. לדוגמא: בסי' רכה ס"ג בבה"ל הביא מח' האם מברכים שהחיינו על פרי מורכב ובשוה"ל שם ס"ד הכריע כמ"ד שמברך [והסביר בכתב שכך נוטה דעת המ"ב] וכן על זה הדרך בכל חלקי המ"ב.
ומה שכתב איש ספר שהספר לא הופץ כרצון המחברים - אין נראה הדבר דכל חלק משלושת החלקים יצא כבר בעשר מהדורות ומעלה.