פורום אוצר החכמה

הרב י.ל. מימון ז"ל, בהקדמתו לספר כוזרי שני בהוצאת מוסד הרב קוק (נכנס לאוצר?) עמ' 13 כותב בזה"ל: "ומרשה אני לי להגיד, שגם המנהג של סעודת מלוה מלכה במוצאי שבת, כסעודתא של דוד מלכא משיחא, גם מנהג זה שרבי יוסף קארוהקדיש לו סימן מיוחד בשו"ע, גם הוא הונהג עוד בימי הגאונים והיה מכוון בעיקר נגד הקראים, שלפי אמונתם בתורה שבכתב בלבד, הרי היתה השבת גורמת להם צער וייסורי נפש, שהרי לפי התורה הכתובה אסור להם לצאת מביתם ביום השביעי ועליהם לשבת בחשל ולא להנות לאור הנר של יום קדושה ומנוחה זה. ומשום זה היו הקראים נחפזים להיפטר מיום השבת. אבל אנחנו המאמינים בתושבע"פ שע"פ פאושיה וביאוריה למצוות שבת, היה לנו יום זה לעונג ומשיבת נפש, קשה עלינו הפרידה מיום עונג זה ואנו נוהגים ללוות את שבת מלכתא תןך כדי סעודה, להבליט את הגעגועים שלנו ליום שב"ק שאנו נפרדים ממנו". ראה שם בארוכה, מה שהאריך בענינו דל דוד המלך, ומגילת רות שקריאתה בשבועות גם היא הונהגה בעיקר בכדי להוציא מלבם של קראים.
עכ"פ שאלתי ההיא מישהו מהחכמים יודעי הספרים, נתקבל בהשערה או הסבר כגון זה לענינה של סעודת מלוה מלכה?

עיין תורה שלמה חי"ד עמ' 325 מעמודי האוצר, ד"ה חמין במוצאי שבת, ושם בהרחבה דברים דומים. אולם הוא כותב להיפך, שהקראים אסרו לבשל במוצאי שבת, ולכן הקפידו על חמין ועל בישול עגלא תלתא וכו' עיי"ש. עיינתי לפו"ר וסליחה מראש אם הדברים אינם מדוייקים.
בספר אור הדעה עמו' 510 מעמודי האוצר ציין גם הוא לדבר זה בשם ספרים, אולם לא ציין איזה ספרים? אולי כוונתו להרב מימון.

אין בידי אפשרות לעיין רק בארבעים עמודים הראשונים, וכמדומה שחלק מהספרים אינם באוצר שבביתי. אולי תוכל להביאם הנה לעיון. בתודה ובבקשת מחילה על הטירחא.

מבי מדרשא כתב:אין בידי אפשרות לעיין רק בארבעים עמודים הראשונים, וכמדומה שחלק מהספרים אינם באוצר שבביתי. אולי תוכל להביאם הנה לעיון. בתודה ובבקשת מחילה על הטירחא.

בבקשה מה שצויין לעיל.

הונהג ע"י הגאונים?
שבת קי"ט א' לעולם יסדר אדם שולחנו במו"ש אפי' אי"צ אלא לכזית.

ושם דחמין במו"ש מלוגמא, ועי' חי' אגדות למהרש"א.

ישר כח חיים על המראה מקום. בשב"ק עיינתי בתו"ש לרממ"כ הוא מביא שם את ענין המלוגמא במוצ"ש, שהיה בזה מנהג כנגד הקראים (שלדבריו שם עיקרי דבריהם היו 'מתורתו' של צדוק מנהיג הצדוקים) שלא אכלו אוכל חם גם במוצ"ש.

לא יתכן שענין המלוגמא במוצ"ש וסעודת מלוה מלכה תקנו חז"ל נגד הקראים,
שכן הקראים באו לעולם כהמשך לכת ה'ענניים', שהם באו לעולם באמצע תקופת הגאונים, ולא קודם לכן.
אם רוצים לטעון שמלוגמא וסעודת מלוה מלכה נתקנו נגד כיתות חיצוניות שפשו בישראל, יש לומר שהכוונה לכיתות הצדוקים והבייתוסים שבאו לעולם בשלהי בית שני ועדיין פעלו בזמן המשנה והתלמוד.
אלא, שהרבה מתורת הצדוקים והבייתוסים (ושאר כתות דומות יותר ודומות פחות) התגלגלו בדרך שאינה ידועה לעננים ולקראים, והם אימצו הרבה מתורתם. ראה על כך לאחרונה בספרו של יורם ארדר, אבלי ציון הקראים ומגילות קומראן.

כהשלמה והבהרה לדברי חכם באשי:

קדמונינו קבלו שענן קיבץ תחת דגלו את שרידי הצדוקים ושאר הכתות. כך הם למשל דברי רס"ג: ענן אסף תחת דגלו כל איש רע ובליעל הנותרים מחרבות צדוק ובייתוס. וכך כותב גם הראב"ד הראשון בספר הקבלה: "... כי אחרי חורבן הבית נתדלדו הצדוקים עד שעמד ענן וחזקם".
ולאור זה מובנים דברי הרמב"ם בפירוש המשנה הכותב: ויקראו באלה הארצות, רצוני לומר במצרים, קראים, ושמותם אצל חכמים צדוקים וביתוסים. (ועזה"ד הם דברי הכוזרי מאמר ג' ס"ה).

בנוסף לזה התגלגלו רעיונות וכתבים של אנשי כתות מדבר יהודה (יהיה שמם אשר יהיה) אל הקראים ויעידו על כך כתבי כתות מדבר יהודה שנתגלו בגניזה הקהירית (מגילת ברית דמשק ועוד) שזמנם משוער לאלף שנה בערך אחרי העלמותם של אנשי מדבר יהודה!

איש ספר נכבד,
הדברים נכונים, וכמו שאני כתבתי בהודעה קודמת.
רק רציתי להדגיש, שעל פי המציאות ההיסטורית יש לחלק בין קראים לצדוקים, ולא ניתן לומר שחז"ל תיקנו מה שתיקנו נגד הקראים!
עוד יש לציין, שמחמת שהקראים הם ממשיכיהם הרעיונים של הצדוקים (אע"פ שמעולם לא נפגשו), לא נמנעו רבותינו מלכנות את הקראים בשם 'צדוקים', אך להפך (לכנות את הצדוקים שבתקופת חז"ל בשם 'קראים') - לא מצאנו, ועכ"פ אין הדברים מדוייקים.

זהו שהזכרתי בהודעתי שרממ"כ בספרו הנזכר, מביא שדבריהם של ענן וחבריו מ'תורת' צדוק מנהיג הצדוקים הגיע. וממילא דבריך באשי לא עליו באו.
והיה נראה להעמיס זאת גם בדברי רי"ל מימון באומרו קראים. אך המוזר שכתב שזו תקנת הגאונים בעוד שנזכר בגמרא שנהגו זאת כבר אז.

באשי. לא חלקתי על דבריך רק הבדלתי בין שרידי הכתות שהתקבצו תחת ענן כצדוקים וביתוסים לבין רעינות שאומצו ע"י הקראים אע"פ שהאנשים שהחזיקו בהם כבר נעלמו בימיו לבלתי השאיר מהם שריד ופליט.
ברור שחז"ל לא מתקנים נגד הקראים הענניים וז"פ. רק מכיון שהקדמונים כרכו אותם ביחד זה הביא בכ"מ לידי טעות. ראה למשל מה שנכתב כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?15 ... KS&page=31הערה 114

עוד אי-דיוק בדברי הרי"ל מיימון, שכותב שהבית יוסף סידר את סימני השו"ע, בעוד שהוא אימץ את הסימנים שסידר ר' יעקב בן הרא"ש בעל הטורים.

בהקשר למה שהפנתי יש להוסיף כי בתפארת ישראל מביא באיזה מקום, מכרמי שומרון של קירכהיים, שהשומרנים דורשים- דרשה של דופי - לאסור תשה"מ בשבת מקרא דלא תבערו אש.

איש_ספר כתב:בהקשר למה שהפנתי יש להוסיף כי בתפארת ישראל מביא באיזה מקום, מכרמי שומרון של קירכהיים, שהשומרנים דורשים- דרשה של דופי - לאסור תשה"מ בשבת מקרא דלא תבערו אש.

איפה דברי התפא''י? תודה רבה!

פולסברג כתב:איפה דברי התפא''י? תודה רבה!

נדרים פ"ג אות מז. זה מקורו, אך להד"מ.

ייש''כ גדול

אף שדברי תפארת ישראל להד"מ היינו שלא מן השם הוא זה והיינו דכיוון לשני דברים נפרדים איסור תשה"מ ואיסור הבערת אש מ"מ טעם איסור תשה"מ לא מבואר
ואולי ע"פ מה שראיתי כמדומה בשביתת השבת שהקשה למה אין איסור תשה"מ בשבת מכח זורע עיי"ש בענין זריעה בבע"ח, מ"מ לא מסתבר שזה יהיה טעמם שאיני יודע אם השומרונים היו שומרים הל"ט מלאכות כפי שנשנו בכלל גדול ואף שזריעה בשדה אסרו כמלאכה גדולה מ"מ לא שנו המשנה של הזורע והחורש וכו' שיכנס תשמ"ה בכלל זו כמובן ואולי אסרו זאת מטעם שיום השבת לא ניתנה להם לעונג רק כיום עצבון וכו' כמזל שבתאי השולט ביום זה
שוב עיינתי בהגהות כרמי שומרון שם הלינקק לעיל
שוב ראיתי אשכול זה - עיין שם בסוף האשכול ולפי דברי הרב הנוטר אפשר לקיים דברי התפארת ישראל עיי"ש
viewtopic.php?f=7&t=39897&p=462051

עכשיו עיינתי בשביתת השבת [והוא במלאכת דש] ומחמת שיש הרבה סברות וחידושים בדבריו אמרתי להעתיקו