כי אתא רב דימי אמר: הכי משרו קמי כלתא במערבא, לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן.
ואני לתומי חשבתי שהכוונה שאע"פ שאין לה תכשיטים עכ"ז היא מעלה חן. ר"ל דיעלת מלשון מעלה היא. וכן ביאר בשוטנשטיין[*]. וכן שאלתי מכמה אנשים וכן תרגמו כולם.
אמנם העירני חכ"א שליט"א, שבתרגום אחר של התלמוד פי' באופן שונה, דיעלת מלשון יעל הוא, ר"ל אף שאין תכשיטין עדיין היא נמשלת להבהמה היעל שיש לה חן.
והנה מקור הביטוי הוא במשלי (ה, יח-יט): "ושמח באשת נעוריך, אילת אהבים ויעלת חן".
ולכאורה הפשט הפשוט הוא שנמשלה לאילה אהובה וליעל המחונן. ואף שהרבה מהמפרשים על אתר לא ביאר הדברים מ"מ כן מבואר מדבריהם באופ"א, וד"ת עניים במקו"א ועשירים במק"א:
תרגום: אַיַלְּתָא דְרַחֲמוּתָא וְדִיצְתָּא דְחֶסְדָא. ובתורה תירגם אונקלס זמר - דיצא.
רש"י (שם ל, יז): "ליקהת אם – לקמטין הנקבצים ונקהין בפני אמו, לשון יקהת עמים (בראשית מ"ט:י') – קבוצת עמים. והיו"ד יסוד בתיבה כיו"ד של יפעת ושל יעלת חן". ר"ל דיעלת שורשו הוא יעל ולא על. ומזה משמע קצת דרש"י בא לאפוקי פי' אחר בהדיא, דאל"כ מה בא להשמעינו, הלא הרבה שרשים מתחלת עם יו"ד.
אבן עזרא (שיר השירים ב, ז): "עינין בצבאות, כי הנשים דומות להן, הלא תראה אילת אהבים ויעלת חן (משלי ה':י"ט), דימן לאיילת וליעלה".
רד"ק (ספר שרשים ערך יעל): "יַעֲלֵי סָלַע (איוב ל״ט:א׳), אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן".
רלב"ג: "והיא כמו יעלה לרוץ בקלות".
מלבי"ם: "האילה והיעלה שתיהן מגורתן על הררי בתר ועל הסלעים".
הואיל משה: "אילת ויעלה – שתי חיות יפות ונחמדות".
נמצא שכולם מפרשים אותה על היעל. וא"כ לא צדק שוטנשטיין והעולם בביאורם.
גם לא בקי אני בחמת הדקדוק, אך כמדומני שיעלת לא מתאים לתרגם אותה מעלה.
[*]באנגלית: she exudes grace. ולא בדקתי במהדורת העברית.