פורום אוצר החכמה

ביצירותיו של ר' אלעזר בירבי קליר יש פיוטים החתומים 'יהודה'.
וניסו חכמים שונים להבין פשרה של חתימה זו.
ר"ע פליישר, מגדולי חוקרי הפיוט כותב (עניינים קיליריים, עמ' 292):

בהערה 46 הוא מפנה למקור הדברים:
שי"ר, במאמרו 'תולדות ר' אלעזר קליר', עמ' 237 הערה 34.
והנה דברי שי"ר הנוגעים לענייננו:

זכינו, והנגישות לספרים נדירים, ואפילו נדירים ביותר, קלה ביותר.
מחזור קרבן אהרן, דפו"ר, סאלוויטא תקפג, נגיש באתר של הסה"ל, ויישר כוחם.
את הדברים הנ"ל הביא רא"ז מרגליות בשם ראב"ן, ב'תשובה' שכתב למו"ל הסידור, שנדפסה בתחילת המחזור (בלא ספרור דפים),
וכן נאמר שם:

זה החרוז פייט אחיו של ר' אל(י)עזר קליר, שהיה שמו יהודה מ"כ, והוא רשום בתוך החרוז, לפי כשמת, ר' אלעזר קליר מרוב חִבה שהיה לו עליו פייט בתוך פיוטיו.

אם זכיתי להבנת הנקרא, ראב"ן כותב, שאת הקטע החתום 'יהודה' חיבר אחיו של ר' אלעזר הקלירי, אלא שהקלירי שילב את הקטעים האלו בפיוטיו כדי לתת לאחיו שם ושארית. ואין זה כהבנת פליישר, שגם קטעים אלו נתחברו בידי ר' אלעזר הקלירי אלא שהוא חתם 'יהודה' כדי להציב זכרון לאחיו.
האם טעיתי?

מסורת אחרת לאיזכור שמו של 'יהודה' בפיוטי הקלירי:

חתם בסופו שֵׁם 'יהודה', שהיה החזן שלו, כמו שעשה בכמה פיוטי'ם, שקבלה ב[י]דינו שחתם הקליר שם החזן שלו, באהבתו אותו.

ושילוב של שני ההסברים, ההסבר הזה והסברו של ראב"ן, מופיע בפירוש פיוטים מבית מדרשו של רש"י (העירני על כך פרופ' ר' שמחה עמנואל):

(פיוטים לארבע פרשיות עם פירוש מבית מדרשו של רש"י, עמ' סא).

מהו פשר מ"כ אחר שמו יהודה?

איני יודע. אולי מנוחתו כבוד?

חד ברנש כתב:אם זכיתי להבנת הנקרא, ראב"ן כותב, שאת הקטע החתום 'יהודה' חיבר אחיו של ר' אלעזר הקלירי, אלא שהקלירי שילב את הקטעים האלו בפיוטיו כדי לתת לאחיו שם ושארית. ואין זה כהבנת פליישר, שגם קטעים אלו נתחברו בידי ר' אלעזר הקלירי אלא שהוא חתם 'יהודה' כדי להציב זכרון לאחיו.
האם טעיתי?

אם היה הראב"ן יודע שהחתימה "יהודה" (וגם "הודיה") מצויה בעוד הרבה פיוטים קליריים - מן הסתם לא היה אומר שאת כולם חיבר האח ההוא, אלא שר' אלעזר חתם כן לזכרו.

חד ברנש כתב:איני יודע. אולי מנוחתו כבוד?

יישר כח

אגב, המהדיר בערוגת הבושם ח"ד, בפרק שני של המבוא, הערה 34* מפקפק אם כת"י זו אכן מהראב"ן

עץ הזית כתב:

חד ברנש כתב:אם זכיתי להבנת הנקרא, ראב"ן כותב, שאת הקטע החתום 'יהודה' חיבר אחיו של ר' אלעזר הקלירי, אלא שהקלירי שילב את הקטעים האלו בפיוטיו כדי לתת לאחיו שם ושארית. ואין זה כהבנת פליישר, שגם קטעים אלו נתחברו בידי ר' אלעזר הקלירי אלא שהוא חתם 'יהודה' כדי להציב זכרון לאחיו.
האם טעיתי?

אם היה הראב"ן יודע שהחתימה "יהודה" (וגם "הודיה") מצויה בעוד הרבה פיוטים קליריים - מן הסתם לא היה אומר שאת כולם חיבר האח ההוא, אלא שר' אלעזר חתם כן לזכרו.

או שכן או שלא.
וכמובן זה לא משנה.

ישראליק,
ידוע. כתבו על זה נוספים. עי' עמנואל, שברי לוחות.

הרס"ג חותם לפעמים בפיוטיו את השם 'שלמה', וכמדומה שגם בזה נאמרו כמה הסברים.
האם זאת תופעה מצויה אצל עוד פייטנים?

מוצאים זאת אצל פייטנים נוספים (מאוחרים לקלירי), כפי שהעיר פליישר במאמרו הנזכר, עמ' 292. ועי' גם: ערוגת הבשם, ד, עמ' 45.

חד ברנש כתב:

זה החרוז פייט אחיו של ר' אל(י)עזר קליר, שהיה שמו יהודה מ"כ, והוא רשום בתוך החרוז, לפי כשמת, ר' אלעזר קליר מרוב חִבה שהיה לו עליו פייט בתוך פיוטיו.

אולי יש לקרותו באופ"א:
זה החרוז פייט אחיו של ר' אל(י)עזר קליר, שהיה שמו יהודה מ"כ, והוא רשום בתוך החרוז, לפי כשמת ר' אלעזר קליר, מרוב חִבה שהיה לו עליו פייט בתוך פיוטיו.

ר"ל שחיברו אותו יהודה, וכשמת אחיו ר"א הקליר, מתוך חיבה שהיה לו ר' יהודה לר"א, שׂם פיוטו בתוך פיוטו של אחיו ר"א, להראות חיבה והתחברות לאחיו המת.

מדוע חייבים לתת הסבר? אולי השתמש הפייטן בפסבדונים ובו חתם את פיוטו?

תורת המן כתב:

חד ברנש כתב:

זה החרוז פייט אחיו של ר' אל(י)עזר קליר, שהיה שמו יהודה מ"כ, והוא רשום בתוך החרוז, לפי כשמת, ר' אלעזר קליר מרוב חִבה שהיה לו עליו פייט בתוך פיוטיו.

אולי יש לקרותו באופ"א:
זה החרוז פייט אחיו של ר' אל(י)עזר קליר, שהיה שמו יהודה מ"כ, והוא רשום בתוך החרוז, לפי כשמת ר' אלעזר קליר, מרוב חִבה שהיה לו עליו פייט בתוך פיוטיו.

ר"ל שחיברו אותו יהודה, וכשמת אחיו ר"א הקליר, מתוך חיבה שהיה לו ר' יהודה לר"א, שׂם פיוטו בתוך פיוטו של אחיו ר"א, להראות חיבה והתחברות לאחיו המת.

זה אפשרי (בהסתברות פחותה), אבל גם להצעת קריאתך, עדיין הקטעים החתומים 'יהודה' נכתבו בידי האח ולא בידי הקלירי, כהבנת פליישר. וזה העיקר כאן.

בריושמא כתב:מדוע חייבים לתת הסבר? אולי השתמש הפייטן בפסבדונים ובו חתם את פיוטו?

עולם הפיוט הקמאי עמד תחת כללים נוקשים וקבועים, ולפיכך חייבים הסבר לחריגה בחתימה.

חד ברנש כתב:עולם הפיוט הקמאי עמד תחת כללים נוקשים וקבועים, ולפיכך חייבים הסבר לחריגה בחתימה.

כיוון שפייטנים אחדים נהגו כך, ולא פייטן אחד לבדו, אולי אחד מן הכללים הנוקשים והקבועים היה כי הרשות נתונה לפייטן
לחתום בפסבדונים, ועל כן פייטנים אחדים נהגו על פי הכלל הנוקשה והקבוע הזה?

הפייטנים שנהגו לחתום שמות אחרים בפיוטיהם פעלו הרבה אחרי הקלירי (מדובר ברס"ג ורב האיי ועוד אחרי זמנם), ואין למדין מן המאוחר על המוקדם.
וגם אצל הפייטנים המאוחרים לא מצאנו שיחתמו בפסבדונים, אלא יזכירו שמות בניהם, חזניהם ועוד.

חד ברנש כתב:הפייטנים שנהגו לחתום שמות אחרים בפיוטיהם פעלו הרבה אחרי הקלירי (מדובר ברס"ג ורב האיי ועוד אחרי זמנם), ואין למדין מן המאוחר על המוקדם.
וגם אצל הפייטנים המאוחרים לא מצאנו שיחתמו בפסבדונים, אלא יזכירו שמות בניהם, חזניהם ועוד.

תודה. למדתי.

זכיתי!..

לא קראתי כעת את המאמרים בנושא, האם הציעו לפרש תיבה זו ע"ש הפסוק בנחמיה "יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה"?

אם זכרוני אינו בכזיב, לא.
בהחלט רעיון מעניין...
אבל הקלירי חתם גם 'הודיה', ופליישר ראה את זה כצורה שונה לשם 'יהודה'.