מגלגלין חובה על ידי חייב - גדרו

[מענה לשון]

רש"י פירש את הפס' ועשית מעקה לגגך, כי יפול הנופל ממנו - ראוי זה ליפול, ואעפ"כ לא תתגלגל מיתתו על ידך, שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה ע"י חייב.

ופירש שפתי חכמים, דכיון שזה ראוי בכל מקרה ליפול א"כ למה עובר בלאו אם לא עשה מעקה ונפל אדם, ותי' מכיון שמגלגלין חובה ע"י חייב, ותמוה וכי בגלל שמגלגלין חובה עובר בלאו הרי אכתי בכל מקרה היה נופל.
ואולי אפשר לומר דכיון שראוי ליפול בכל מקרה, א"כ למה שיעשה מעקה והרי אף אם יעשה מעקה יפול מגג אחר, וא"כ מה אכפת לן אם יפול מהגג שלי, אלא שאם יפול מהגג שלי הרי זה משום שמגלגלין חובה ע"י חייב, ונתברר שאני חייב, משא"כ אם יפול מגג אחר אין כאן הוכחה שהוא חייב דלא נתגלגל חובה על ידו.
אלא שזה חידוש גדול, דהא אם הוא חייב מה לי אם גלגלו על ידו חובה או לא, וכי אם לא נתגלגל חובה הוא פחות חייב.
ואולי אפ"ל דאם באה חובה על ידו הרי יש כאן הוכחה שהוא חייב וממילא מוטל עליו לעשות תשובה, כעין הרואה שבאין עליו יורים יפשפש במעשיו, ולכן אומרת התורה שאם ישים מעקה ולא יגוגל ע"י חיוב ולא מוכח שהוא חייב, וממילא אין עליו תביעה של תשובה. ודוחק.
ואגב, אעיר שבכלי יקר מבואר דבר מחודש דהראוי ליפול יפול למרות המעקה, ואין המעקה מצלת אלא מי שאין ראוי שיפול, וחזינן דאף שאין ראוי ליפול מ"מ אם לא יהא מעקה הוא יפול, וכעין האוה"ח גבי יוסף הצדיק שהושלך לבור עם עקרבים, דלבנ"א יש בחירה להרוג אף לאינו ראוי למות.
וכמובן דמהרש"י הנ"ל מבואר ליהפך, דרק הראוי ליפול יפול. אמנם אפשר לומר דאף רש"י מודה דבמעשה בידים כגון רציחה, אפשר להמית אף מי שלא ראוי דזהו הבחירה של האדם, אבל הכא במעקה הא אינו מעשה בידים דהנופל נופל מאיליו, ובזה לא יפול מי שאינו ראוי למות.

[אוצר החכמה]

הפירוש פשוט מהא מגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב למדינן שמעשה שנגרם ע"י אדם (אפילו בשוגג), מתייחס אליו ומיקרי חובה , וזה אע"פ שהקב"ה היה מגלגל וממית אותו בלאו הכי, למעשה כשנעשה בגרמתו מתייחס אליו. וכיוון שמיוחס אליו הרי צריך למנוע שיקרה הדבר שיתייחס החטא אליו ויהיה חוטא, ולכן יש לאו בדבר.