והצדיק אשר הוא רוצה להשפיע לבני אדם צריך הוא לדבק עצמו עמהם כדי להשפיע כל דבר הצורך לטובתם, כי מי שרוצה לעשות איזה טובה לחבירו אינו יכול לעשות לו הטובה בשלימות כי אם על ידי שידבק עמו באחדות גמור, ואם כן הצדיק צריך לדבק עצמו בכל ישראל כדי להטיב להם, ואיך הוא עושה עם הבעל עבירה חלילה, הלא אף שהוא בעל עבירה אף על פי כן צריך להשפעה ולחיות, ואיך יתקשר הצדיק עמו, לזה אמרה הגמרא גדולה עבירה לשמה, שהצדיק עושה גם כן איזה עבירה אלא שהיא לשמה, ועל ידי זה יכול להתקשר עם הבעל עבירה גם כן ויטיב לו גם כן.
רבטוב כתב:באתי להעתיק את דברי הרמ''ק בספה''ק תומר דבורה בלשה''ק וכל הפירושים מיותרים .וזל''ק ברק ראשון במידה השנים עשר .בא''ד וכך יהי' האדם.אף אם יפגע ברשעים אל יתאכזר
כנגדם או יחרפם וכיוצא..אלא ירחם עליהם ויאמר '''סוף סוף הם בני אברהם יצחק ויעקב . אם הם אינם כשרים .אבותיהם כשרים והגונים . והמבזה הבנים מבזה האבות. אין רצוני
שיתבזו אבותיהם על ידי ''' ומכסה עלבונם ומתקנם כפי כוחו . ע''כ לשון קדשו
רבטוב כתב:באתי להעתיק את דברי הרמ''ק בספה''ק תומר דבורה בלשה''ק וכל הפירושים מיותרים .וזל''ק ברק ראשון במידה השנים עשר .בא''ד וכך יהי' האדם.אף אם יפגע ברשעים אל יתאכזר
כנגדם או יחרפם וכיוצא..אלא ירחם עליהם ויאמר '''סוף סוף הם בני אברהם יצחק ויעקב . אם הם אינם כשרים .אבותיהם כשרים והגונים . והמבזה הבנים מבזה האבות. אין רצוני
שיתבזו אבותיהם על ידי ''' ומכסה עלבונם ומתקנם כפי כוחו . ע''כ לשון קדשו
קראקובער כתב:ידוע מה שאמר הרב זווין להרב מבריסק כשדיברו על זה "שבבריסק לא מדברים על משפחה" שאצל הרב קוק כל עם ישראל היה אצלו כמו משפחה....
שים-שלום כתב:אולי יש ללמוד מדברי ברוריה בברכות י ע"א אף להכא.
ע"פ דיוק של הרב משה צוריאל, הודפס בספר 'מהגיוני התורה' על אגדות הש"ס
לכאו' דברי ברוריה מוקשים מיסודם, שכן איתא גבי אנשי סדום: "אנשים רעים וחטאים", וכן בעדת קורח כתיב: "את מחתות החטאים האלה בנפשותם", וחטאים קאי על החוטאים עצמם, וכן מצינו באותו העמוד (ברכות י) שדוד המלך נהג ממש איפכא מדברי ברוריה:"ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה. שנאמר "יתמו חטאים מן הארץ, ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את ה' הללויה" ולשיטת ברוריה מה מצא לומר שירה?
ומביאור רש"י לפסוק הנ"ל בתהילים (קד, לה) מתחזקת הקושיה עשרת מונים, שכתב: 'יתמו חטאים – חוטאים'. וכן האבן עזרא (שם) פירש ברכי נפשי את ה' - על אבוד הרשעים וזה כנגד דברי ברוריה!
ותירץ בנספח לסדר הדורות [ערך ברוריה] שאין הלכה כברוריה. אך הרב משה צוריאל כתב לישב דברי ברוריה על פי ההבדלים הדקדוקיים כאשר הפסוק בתהילים מנוקד 'חַטָּאִים' עם דגש באות ט' והיינו אנשים שהם חוטאים. אלא שההבדל בין חוטאים לחטּאים הוא שחוטאים קאי על אדם שגבר עליו יצרו, או שנכשל בדבר מסויים, אך בסך הכללי הוא אדם מאמין הרוצה לעשות טוב. ועליהם דיברה ברוריה שאין להתפלל שימותו אלא שיחזרו בתשובה. אולם האנשים החטּאים שכל עניינם הוא חטא וכפירה אין בעיה להתפלל אפילו שימותו. וכן פסק הרמב"ם להלכה בהל' רוצח ד, י, ועיין בדברי חז"ל באבות דרבי נתן ט"ז, והבאתי כל זה באורך גדול בחוברת 'מדינה ומה דינה' שפורסמה באשכול הזה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=51&t=33549
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 644 אורחים