פורום אוצר החכמה

'וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה'. וידועה קושיית הרב שך זצ"ל, שתמה להיכן נעלמו הצרות בסוף הפסוק.

ושמעתי מכבוד אחי, שהקושיה אינה קושיה כלל, שהרי צרות אינן אלא שם תואר לרעות, ואם כן כשם שאין להקשות לאן נעלמו ה'רבות', שהרי על כך נאמר 'הרעות האלה', הוא הדין לגבי הצרות.

ואי אפשר להזכיר קושיה זו מבלי להביא את תירוצו המבריק של ר' נפתלי חינסקי, על פי דברי הגמ' בחגיגה ש'צרות' היינו שצרות זו לזו, כלומר שיבואו על האדם שתי רעות, אשר תרופת כל אחת מהן מזיקה לשניה. ולפי זה, אימתי הרעות צרות זו לזו, משנזקק האדם לתרופות, אך אם הוא יודע שכי אין אלוקיו בקרבו מצאוהו הרעות האלה, שוב תרופתן אחת היא - תשובה, ואין צרות. ודפח"ח.

אתה אומר טוב שהרי צרות מלשון צר והיינו שהרעות לוחצות ומצירות לו

ומה תגיד על זה?


תהלים פרק עא
(כ) אֲשֶׁר הראיתנו הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב תחיינו תְּחַיֵּינִי וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי:


כאן משמע שהרעות הוא תואר לצרות...

שהצרות הם ממש רעות...

מפליא מאוד! איני יודע איך לכלכל הענין מעתה.
אין תחת ידי אבי עזרי, אבל כמדומה שהפסוק שהבאת הוא קושיה גם על תירוצו.

למעוניין, יש תירוץ נוסף פלאי פלאות על פי דברי הבית הלוי על פסוק זה בפרשת כי תשא, עיין שם.

היא שיחתי כתב:אתה אומר טוב שהרי צרות מלשון צר והיינו שהרעות לוחצות ומצירות לו

ומה תגיד על זה?


תהלים פרק עא
(כ) אֲשֶׁר הראיתנו הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת תָּשׁוּב תחיינו תְּחַיֵּינִי וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי:


כאן משמע שהרעות הוא תואר לצרות...

שהצרות הם ממש רעות...

מי הכריחך לומר כן? אפשר בפשטות: צרות רבות, וגם רעות, ותרי מילי נינהו.