פורום אוצר החכמה

תלמידי חכמים יקרים, המאמר המלא יפורסם בימים הקרובים...

נקווה לטובת כולם, כי הוא יהיה ענייני ולא קנטרני.

כאן מצורפת אחת מן ההסכמות שניתנו לספר, על ידי דאקטאר יוליוס פירשט [איכות הסריקה תשופר בהמשך אי''ה].

הבונה כתב:נקווה לטובת כולם, כי הוא יהיה ענייני ולא קנטרני.

המאמר ענייני לחלוטין. בימים הקרובים על המדפים.
בינתיים, מצ''ב לעיון התלמידי חכמים קטע מתוך כתב ידו של המחבר יונה ברד"ח.

נו, שפתותיו דובבות בקבר...

מהקטלוג של הספריה הלאומית

http://aleph.nli.org.il/F?func=direct&l ... =002102143

http://aleph.nli.org.il/F?func=direct&l ... 46023%3Cbr

חב"ד
http://www.chabadlibrary.org/catalog/in ... de=alefbet

ראיתי המאמר בישורון העומד ונדפס. איש וסגנונו.
אבל מיותר לגמרי ההשתלחויות בר' יוסף יעבץ, המשלים את המלבי"ם לדברים, או הכינוי 'חיבורי סרק' על כל החיבורים שנערכו על דרך המלבי"ם כמו הגדה של פסח של ר"נ משכיל לאיתן.

יונה ברד''ח כתב:תלמידי חכמים יקרים, המאמר המלא יפורסם בימים הקרובים...

רבינו יונה,
במאמר המלא יהיו גם פרטים על יונה ברד"ח, על זמנו, השקפתו, רבותיו ומהותו? לדעתי כל זמן שלא, העיקר חסר.

בר ששת כתב:

יונה ברד''ח כתב:תלמידי חכמים יקרים, המאמר המלא יפורסם בימים הקרובים...

רבינו יונה,
במאמר המלא יהיו גם פרטים על יונה ברד"ח, על זמנו, השקפתו, רבותיו ומהותו? לדעתי כל זמן שלא, העיקר חסר.

אלו טענות שמן הסתם יעלו ויפריחו המו''ל וסיעתו בהמשך... אולם אין בטענה זו כלום!
א. מפני שזה הוא חיבורו היחיד של יונה ברד"ח (ולא כפי שכתבו חסרי ידיעה באשכול 'קהלת ע"פ מלבי''ם)!
ב. די בעיון קל בספר שהוציא המו''ל במהדורת תשס''ח ובמהדורת לבוב תר''י, על מנת לגלות טפח מאישיותו 'התורנית' של החכם יונה ברד"ח.

יש לך ענין מיוחד לקבור את הבן אדם?
האיש טעה והוא מודה בכך, מה הענין לשפוך את דמו?

יונה ברד''ח כתב:

בר ששת כתב:

יונה ברד''ח כתב:תלמידי חכמים יקרים, המאמר המלא יפורסם בימים הקרובים...

רבינו יונה,
במאמר המלא יהיו גם פרטים על יונה ברד"ח, על זמנו, השקפתו, רבותיו ומהותו? לדעתי כל זמן שלא, העיקר חסר.

אלו טענות שמן הסתם יעלו ויפריחו המו''ל וסיעתו בהמשך... אולם אין בטענה זו כלום!
א. מפני שזה הוא חיבורו היחיד של יונה ברד"ח (ולא כפי שכתבו חסרי ידיעה באשכול 'קהלת ע"פ מלבי''ם)!
ב. די של החכם יונה ברד"ח.

אכן באשכול סמוך ייצגתי את הטועים. עתה - לאחר שבטוח לי שאכן טעו - אני מבקש ללמוד את הדבר לגופו. מנא לן לפסול את ברד"ח?:
כיצד ניתן ללמוד בעיון קל (סוג-של-אקסימורון?), לגלות טפח מאישיותו 'התורנית'? הבא נא דוגמא קונקרטית, או שנמתין למאמר המלא.

לתפיסתי, באותם שנים, מי שמצטט את מנדלסון עדיין לא נחשב כלא-תורני. רבים וגדולים טעו בו, ואין לפסול בכך בן אדם.
אפילו ההתבטאות כנגד החסידים האוכלים ושותים לשכרה, עדיין לא פוסלים את 'תורניותו' לכל היותר את חסידותו.

יונה ברד''ח כתב:די בעיון קל בספר שהוציא המו''ל במהדורת תשס''ח ובמהדורת לבוב תר''י, על מנת לגלות טפח מאישיותו 'התורנית' של החכם יונה ברד"ח.

לדעתי במהדורת תשס"ח, שבה צונזרו העניינים הבעייתיים, יקשה על המעין קלות למצוא משהו.

ובכלל אם 'תורניות' מבטאת מידת ידיעת תורה, קשה שלא להתפעל מהעבודה הרצינית שעשה ברד"ח.

אמיתי כתב:יש לך ענין מיוחד לקבור את הבן אדם?
האיש טעה והוא מודה בכך, מה הענין לשפוך את דמו?

טעות מצד המו''ל וסיעתו להפוך את זה לעניין אישי. אין לאיש דבר עם המו''ל, ומלבד אלו שפתחו את שער הספר עצמו/הללו שכאן בפורום איזכרו את שמו-שמם. יש מי שמנסה להפוך את פרשת 'מלבי''ם על קהלת' למלחמה, ומשתמש בטקטיקות של לוחמים מפוחדים.

יונה ברד''ח כתב:

אמיתי כתב:יש לך ענין מיוחד לקבור את הבן אדם?
האיש טעה והוא מודה בכך, מה הענין לשפוך את דמו?

טעות מצד המו''ל וסיעתו להפוך את זה לעניין אישי. אין לאיש דבר עם המו''ל, ומלבד אלו שפתחו את שער הספר עצמו/הללו שכאן בפורום איזכרו את שמו-שמם. יש מי שמנסה להפוך את פרשת 'מלבי''ם על קהלת' למלחמה, ומשתמש בטקטיקות של לוחמים מפוחדים.

אין כוונתי למו"ל, אלא לאברך תלמיד חכם, שטעה וחשב שהחיבור הוא של המלבי"ם. מאז שנודע הטעות, הוא לא מוצא מרגוע לנפשו. הוא יושב בביתו שבור ורצוץ. ומאחר שהמו"ל פרסם בעיתונות את דבר הטעות, ממילא אין כאן ענין של אזהרת הציבור מטעות, ופרסום המאמר והעלאת האשכולות בפורום, אינם מועילים כלום מלבד שפיכת דמו של אדם יקר.

ולעניננו, רבינו יונה,

אתה אכן סבור - או קראת כך במאמר - שברד"ח לא היה תלמיד-חכם מוכשר?
יש הוכחה שאינו חרדי?

בר ששת, כבר רמזתי באשכול הקודם שזהות האישים מהם נטל ברד"ח הסכמה לספרו, היא כשלעצמה מצביעה על חוג השתייכותו.
אבל גם אני איני מבין (לא ראיתי עדיין את שיודפס בישורון) מה בדיוק יש כאן עוד ללעוס.

אכן יש לתמוה טובא, שהרי הספר היה מצוי כמה שנים ומסתמא הגו בו כמה מאות איש ואף אחד מהם לא חל ולא הרגיש שהפירוש הוא זר ונוטה להשכלה?

תוך כדי דיבור כתב:בר ששת, כבר רמזתי באשכול הקודם שזהות האישים מהם נטל ברד"ח הסכמה לספרו, היא כשלעצמה מצביעה על חוג השתייכותו.
אבל גם אני איני מבין (לא ראיתי עדיין את שיודפס בישורון) מה בדיוק יש כאן עוד ללעוס.

אם הוא לוקח הסכמה מאנשים פסולים אי"ז אומר שהוא כופר
יתכן שהוא טיפש
או חי בחברה חילונית
או שרצה למכור הספר לאוכלוסיה מסויימת


זו הכרזה מדי כוללנית
יש לבדוק חיבוריו לגופם

ואדרבה אם אין הוכחה לפוסלו
הרי יש להניח שאדם כשר הוא כי אם לא כן למה בזבז זמנו על כתיבת פירוש בעברית לתנ"ך?

היא שיחתי כתב:

תוך כדי דיבור כתב:בר ששת, כבר רמזתי באשכול הקודם שזהות האישים מהם נטל ברד"ח הסכמה לספרו, היא כשלעצמה מצביעה על חוג השתייכותו.
אבל גם אני איני מבין (לא ראיתי עדיין את שיודפס בישורון) מה בדיוק יש כאן עוד ללעוס.

אם הוא לוקח הסכמה מאנשים פסולים אי"ז אומר שהוא כופר
יתכן שהוא טיפש
או חי בחברה חילונית
או שרצה למכור הספר לאוכלוסיה מסויימת


זו הכרזה מדי כוללנית
יש לבדוק חיבוריו לגופם

ואדרבה אם אין הוכחה לפוסלו
הרי יש להניח שאדם כשר הוא כי אם לא כן למה בזבז זמנו על כתיבת פירוש בעברית לתנ"ך?

נכון, כי אם היה משכיל, היה צריך לכתוב קומיקס.
לשאלת תוכ"ד. אטו מילתא זוטרתא, קורותיו של החוקר, מה היה קודם, מה חשב בתחילה, את מי פגש בספריה הלאומית וכו' וכו'.

איש_ספר כתב:

היא שיחתי כתב:

תוך כדי דיבור כתב:בר ששת, כבר רמזתי באשכול הקודם שזהות האישים מהם נטל ברד"ח הסכמה לספרו, היא כשלעצמה מצביעה על חוג השתייכותו.
אבל גם אני איני מבין (לא ראיתי עדיין את שיודפס בישורון) מה בדיוק יש כאן עוד ללעוס.

אם הוא לוקח הסכמה מאנשים פסולים אי"ז אומר שהוא כופר
יתכן שהוא טיפש
או חי בחברה חילונית
או שרצה למכור הספר לאוכלוסיה מסויימת


זו הכרזה מדי כוללנית
יש לבדוק חיבוריו לגופם

ואדרבה אם אין הוכחה לפוסלו
הרי יש להניח שאדם כשר הוא כי אם לא כן למה בזבז זמנו על כתיבת פירוש בעברית לתנ"ך?

נכון, כי אם היה משכיל, היה צריך לכתוב קומיקס.
לשאלת תוכ"ד. אטו מילתא זוטרתא, קורותיו של החוקר, מה היה קודם, מה חשב בתחילה, את מי פגש בספריה הלאומית וכו' וכו'.

לא הכרחתי דבריי בתור הוכחה
אלא כתבתי שיש לנו להניח
שכמובן רוב רובם של חיבורים תורניים לא באו מיד משכילים

וכידוע משכילים אהבו לכתוב פירושים על התנ"ך יותר מאשר מאמרים ומחקרים וקומיקסים בחכמת ישראל

אמיתי כתב: ומאחר שהמו"ל פרסם בעיתונות את דבר הטעות

יקראו התלמידי חכמים את מודעת המו"ל (תחתית עמוד 2 ב'המודיע') המצורף כאן:
המו"ל משטה בציבור בכמה משפטי תימה בטור קצר זה.
לידיעת התלמידי חכמים; המלבי"ם מבאר בתנ"ך ביותר משבעים (70)! מקומות פסוקים ומדרשים בקהלת, אף אחד מהם לא זהה באמת לדברי המלבי''ם, המו''ל יודע זאת היטב ומשטה בציבור.
כמו כן לגבי ההשוואה בין הכתבים של ברד"ח ושל המלבי"ם, מוטב היה למו"ל שלא לשוב על טענה זו כשכבר כולם!!!! יודעים את האמת האמיתית (כולל חוקר המז''פ מפתח תקווה...).
בשולי העניין; נראה לומר שכדאי לאותו אברך שלא יביע 'צערו' ברבים, שהרי אין אדם מצטער בדבר לא לו! הוא כלל וכלל לא קשור ליצירה זו, שישוב לתלמודו בהשקט ובטח.

לדעתי הדלה, הרב היא שיחתי צודק לענין זה, שאין העובדה שהמחבר ביקש הסכמה מיוליוס פירסט מעידה אלא שרצה למצוא חן בעיני המשכילים, ושיקפצו עליו זביני, אבל עליו ועל השתייכותו אין זה מספיק לחרוץ דינו.

רבותי, זה מגוחך, במטותא. אתם גם לא שמים לב כיצד הטיעון שלכם מעגלי: זה אינו משכיל כי איזה משכיל כותב פירוש על קהלת? אבל הוא ביקש הסכמות מאישים מסויימים כדי שספרו יימכר... בקרב המשכילים! שהם כנראה קהל יעד עדיף לפירוש על קהלת מאשר ציבורים אחרים! אבל לכתוב לא! וכל זה מבוסס על אוסף סטריאוטיפים אנכרוניסטי בחלקו של מושג ה"משכיל" (מי גילה לכם, אגב, שיוליוס פירסט לא היה "חרדי"? קדימה, זה האתגר הבא שלכם...). אני מציע לכם דרך פשוטה להינצל מבורות שכאלה: משכו ידיכם מפלפולים ריקים. ושלום.

בר ששת כתב:לדעתי במהדורת תשס"ח, שבה צונזרו העניינים הבעייתיים, יקשה על המעין קלות למצוא משהו.

הם סברו שזה המלבי"ם ובכל זאת צינזרו את דבריו?

בואו נעמיד את הדברים על דיוקם

משכיל הוא מושג רב אנפין

יש משכילים אפיקורסים ומסתבר שרובם כאלו
ישנם הרבה כאלו שיתכן שנקראו משכילים אך אין זה אומר שהם אפיקורסים
לא כל מי שהשקפתו פסולה הוא אפיקורס
יותר נכון לקרוא לאותם משכילים מזרוחניקים...
(וכמובן גם מזרוחניק היא הגדרה רבת אנפין יש מרבני צוהר שהם אפיקורסים ויש מזרוחניקים שלא וכו')

יש כאלו (איני יודע אם בשם משכילים יכונו) שאף לא היו באמת כ"כ בעייתיים אלא היו עם השקפת עולם וידע וצורת התנהגות מודרנית לזמנם
כך שיצאו נגדם וקוטלגו כמשכילים
כמובן שאיני בא להצדיקם
שהרי מצא מין את מינו
ואם היו יראים ושלמים היו מוצאים חברה נאה יותר
אבל מכל מקום זה שהלכו אחרי תאוות ליבם ואינם בכלל בגדר צדיקים
אינו הופך אותם לרשעים גמורים

וכאן אנו דנים על יונה ברדח
האם היה אפיקורס=לשרוף הספר וכישלון אדיר
האם היה משכיל לייט=החוקרים בפורום יחזיקו הספר הציבור יוציא אותו מהבית כישלון סביר
האם היה סתם אדם משכיל וחרדי= אפשר להחזיק הספר אפי' לעיין בו והכישלון סתם כישלון (הרי כל הרבה ספרים של הראשונים היו עם כמה זהויות במהלך הדורות)

תוך כדי דיבור כתב:רבותי, זה מגוחך, במטותא. אתם גם לא שמים לב כיצד הטיעון שלכם מעגלי: זה אינו משכיל כי איזה משכיל כותב פירוש על קהלת? אבל הוא ביקש הסכמות מאישים מסויימים כדי שספרו יימכר... בקרב המשכילים! שהם כנראה קהל יעד עדיף לפירוש על קהלת מאשר ציבורים אחרים! אבל לכתוב לא! וכל זה מבוסס על אוסף סטריאוטיפים אנכרוניסטי בחלקו של מושג ה"משכיל" (מי גילה לכם, אגב, שיוליוס פירסט לא היה "חרדי"? קדימה, זה האתגר הבא שלכם...). אני מציע לכם דרך פשוטה להינצל מבורות שכאלה: משכו ידיכם מפלפולים ריקים. ושלום.

מה למעשה ידוע על ברד"ח מלבד ספרו זה?
מסוכנת מאוד חריצת זהותו של אדם מתך הסתמכות על השתייכותם של מסכימים. חסרים ספרים של יראים גמורים בהסכמת משכילים?

(אענה על אחרון, כי לגבי ראשון כבר הבטחתי שלא וגם, בכל זאת, מזרוחניקים מצוהר בגליציה שלפני מאה וחמישים שנה, נו, מילא, וכו' וכו' אמר קהלת...)

בעיני, עד שלא יוכח אחרת, ברד"ח היה יהודי מאמין ושומר תורה ומצוות. וגם היה מה שקרוי 'משכיל'. ההסכמות אכן אינן מוכיחות דבר על הליכותיו היומיומיות, אלא על חוג השתייכותו - וזהו, ואך ורק זה הוא, מה שכתבתי לעיל.
[ההשוואה לספרים נוספים שבאו בראשם הסכמות מדמויות כאלה ואחרות, אינה מועילה מפני שבדרך כלל - בכל המקרים שאני זוכר - ההסכמות הללו נספחות יחד עם מכתבי רבנים ידועים, ולא באות במקומן כמו כאן].

חיים כתב:

בר ששת כתב:לדעתי במהדורת תשס"ח, שבה צונזרו העניינים הבעייתיים, יקשה על המעין קלות למצוא משהו.

הם סברו שזה המלבי"ם ובכל זאת צינזרו את דבריו?

אכן כן. מצ''ב ביאורו של יונה ברד''ח (בכתב יד שהיה לעיני המו"ל - בשינויים קלים) לקהלת פרק ז פסוק ה'
יונה ברד"ח מציע 'לתקן טעות' בפסוק. טעות שלדעתו נגרמה בעקבות טעות-שמיעה של הסופר שכתב את קהלת לראשונה... על פי שמיעה ממי שהקריא והכתיב לו את המקרא... עפרא לפומיה.
יעיינו החכמים ותלמידיהם בקובץ המצורף, שהושמט על ידי המו"ל מתוך הנחה שאת החיבור כתב המלבי"ם בצעירותו [כך מסיק המו"ל במהדורת תשס"ח] (אולי המלבי"ם בצעירותו היה משכיל רח"ל...) ויחוו דעה האם יונה ברד"ח היה משכיל/אפיקורס או לא...
אי''ה המאמר המלא יפורסם בקרוב

יונה ברד''ח כתב:

אמיתי כתב: ומאחר שהמו"ל פרסם בעיתונות את דבר הטעות

יקראו התלמידי חכמים את מודעת המו"ל (תחתית עמוד 2 ב'המודיע') המצורף כאן:
המו"ל משטה בציבור בכמה משפטי תימה בטור קצר זה.
לידיעת התלמידי חכמים; המלבי"ם מבאר בתנ"ך ביותר משבעים (70)! מקומות פסוקים ומדרשים בקהלת, אף אחד מהם לא זהה באמת לדברי המלבי''ם, המו''ל יודע זאת היטב ומשטה בציבור.
כמו כן לגבי ההשוואה בין הכתבים של ברד"ח ושל המלבי"ם, מוטב היה למו"ל שלא לשוב על טענה זו כשכבר כולם!!!! יודעים את האמת האמיתית (כולל חוקר המז''פ מפתח תקווה...).
בשולי העניין; נראה לומר שכדאי לאותו אברך שלא יביע 'צערו' ברבים, שהרי אין אדם מצטער בדבר לא לו! הוא כלל וכלל לא קשור ליצירה זו, שישוב לתלמודו בהשקט ובטח.

לגופו של ענין, מה זה משנה אם הוא היה משכיל או לא (והוא אכן היה), המו"ל פרסם וביקש מכל ציבור הקונים להחזיר את הספר, תמורת ספר חדש.

בשולי העניין: אתה בסך הכל מגלה לעיני כל את העובדה שהנך צמא דם, ומצאת הזדמנות להראות לכולם את חכמתך הרבה, ואף אחד לא יעצור אותך.

יונה ברד''ח כתב:

חיים כתב:

בר ששת כתב:לדעתי במהדורת תשס"ח, שבה צונזרו העניינים הבעייתיים, יקשה על המעין קלות למצוא משהו.

הם סברו שזה המלבי"ם ובכל זאת צינזרו את דבריו?

אכן כן. מצ''ב ביאורו של יונה ברד''ח (בכתב יד שהיה לעיני המו"ל - בשינויים קלים) לקהלת פרק ז פסוק ה'
יונה ברד"ח מציע 'לתקן טעות' בפסוק. טעות שלדעתו נגרמה בעקבות טעות-שמיעה של הסופר שכתב את קהלת לראשונה... על פי שמיעה ממי שהקריא והכתיב לו את המקרא... עפרא לפומיה.
יעיינו החכמים ותלמידיהם בקובץ המצורף, שהושמט על ידי המו"ל מתוך הנחה שאת החיבור כתב המלבי"ם בצעירותו [כך מסיק המו"ל במהדורת תשס"ח] (אולי המלבי"ם בצעירותו היה משכיל רח"ל...) ויחוו דעה האם יונה ברד"ח היה משכיל/אפיקורס או לא...
אי''ה המאמר המלא יפורסם בקרוב

מדהים!

תוך כדי דיבור כתב:[ההשוואה לספרים נוספים שבאו בראשם הסכמות מדמויות כאלה ואחרות, אינה מועילה מפני שבדרך כלל - בכל המקרים שאני זוכר - ההסכמות הללו נספחות יחד עם מכתבי רבנים ידועים, ולא באות במקומן כמו כאן].

האם ירוחם פישל זאבלודוובסקי נחשב 'משכיל'? על פי תוכנו כנראה שלא, על פי הסכמותיו כנראה שכן.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =1&hilite=

עיקרו של המאמר 'שיופיע בקרוב על המדפים' הוא פרקטיקות. היינו: תיאור מפורט על התהליך הפתלתל שהוביל לגילוי המדהים.
ע"ז אומרים בז'רגון: חלאס !
שבענו מהסיפור הזה. והדרמטיזציה בהעלת תמונות צבעוניות, כביכול מצאו כאן חלק נוסף ממגילת סרך היחד, מביאה לידי גיחוך.
ואם נוסף כאן גם פגיעה, בבן אדם ששתה כבר את כוס התרעלה, אז זה גם בלתי ראוי.

סתם שאלה
האם מישהו יכנה את עצמו משה דסויער?
אם הוא משכיל, איזה טעם לבחור ניק בשמו?

ובכן הוכח שהוא משכיל
וכמובן שאי"ז גורע מהדברים דלעיל שאין להסתמך על הסכמה בלחוד לקבוע את זהות האדם
הן לגבי חיבתו לקומיקס (אי"ס) והן לגבי דרגת משכילותו (תוכ"ד) חשבונות קטנים

איש_ספר כתב: עיקרו של המאמר 'שיופיע בקרוב על המדפים' הוא פרקטיקות. היינו: תיאור מפורט על התהליך הפתלתל שהוביל לגילוי המדהים.
ע"ז אומרים בז'רגון: חלאס !
שבענו מהסיפור הזה. והדרמטיזציה בהעלת תמונות צבעוניות, כביכול מצאו כאן חלק נוסף ממגילת סרך היחד, מביאה לידי גיחוך.

זה גורם לאנשים לקרוא?
זה מוכר?
זה מעורר שיחה?
אז ככה זה עובד היום
"... It's the economy"


המשפט האחרון נכון

איש_ספר כתב:ואם נוסף כאן גם פגיעה, בבן אדם ששתה כבר את כוס התרעלה, אז זה גם בלתי ראוי

יונה ברד''ח כתב:

חיים כתב:

בר ששת כתב:לדעתי במהדורת תשס"ח, שבה צונזרו העניינים הבעייתיים, יקשה על המעין קלות למצוא משהו.

הם סברו שזה המלבי"ם ובכל זאת צינזרו את דבריו?

אכן כן. מצ''ב ביאורו של יונה ברד''ח (בכתב יד שהיה לעיני המו"ל - בשינויים קלים) לקהלת פרק ז פסוק ה'
יונה ברד"ח מציע 'לתקן טעות' בפסוק. טעות שלדעתו נגרמה בעקבות טעות-שמיעה של הסופר שכתב את קהלת לראשונה... על פי שמיעה ממי שהקריא והכתיב לו את המקרא... עפרא לפומיה.
יעיינו החכמים ותלמידיהם בקובץ המצורף, שהושמט על ידי המו"ל מתוך הנחה שאת החיבור כתב המלבי"ם בצעירותו [כך מסיק המו"ל במהדורת תשס"ח] (אולי המלבי"ם בצעירותו היה משכיל רח"ל...) ויחוו דעה האם יונה ברד"ח היה משכיל/אפיקורס או לא...
אי''ה המאמר המלא יפורסם בקרוב

רעיונות כאלו מצויים למכביר בכתביו של (ר'?) יעקב רייפמאן, והוא עצמו היה ירא וחרד בקלה כבחמורה (שמעתי, שהיה עטור בטלית ותפילין כל היום כולו). אם כי שבעירו (שבגליציה?) נחשב ל'משכיל'.
דרך אגב, מקצת מחיבוריו של רייפמאן מצויים ב'אוצר'... (לזכרוני).

איש_ספר כתב:עיקרו של המאמר 'שיופיע בקרוב על המדפים' הוא פרקטיקות. היינו: תיאור מפורט על התהליך הפתלתל שהוביל לגילוי המדהים.
ע"ז אומרים בז'רגון: חלאס !
שבענו מהסיפור הזה. והדרמטיזציה בהעלת תמונות צבעוניות, כביכול מצאו כאן חלק נוסף ממגילת סרך היחד, מביאה לידי גיחוך.
ואם נוסף כאן גם פגיעה, בבן אדם ששתה כבר את כוס התרעלה, אז זה גם בלתי ראוי.

טענה זו נובעת מההנחה שקוראי ישורון זהים לגולשי האתר הזה. ובכן, כנראה שהנחה זו שגויה.

נ.ב. אני חוזר ושואל: האם יש לנו ידיעה כלשהי אודות יונה ברד"ח, מלבד ספרו הנ"ל?

חכם באשי כתב: רעיונות כאלו מצויים למכביר בכתביו של (ר'?) יעקב רייפמאן, והוא עצמו היה ירא וחרד בקלה כבחמורה (שמעתי, שהיה עטור בטלית ותפילין כל היום כולו). אם כי שבעירו (שבגליציה?) נחשב ל'משכיל'.
דרך אגב, מקצת מחיבוריו של רייפמאן מצויים ב'אוצר'... (לזכרוני).

חכם באשי היקר, אם הרעיון לתקן בפסוק בטיעון שהסופר לא שמע טוב, הוא טיעון כל כך הגון. מה ראה המו"ל במהדורת תשס"ח להשמיט קטע זה מ'חיבורו של המלבי''ם לקהלת'???

נטורי קרתא כתב:נ.ב. אני חוזר ושואל: האם יש לנו ידיעה כלשהי אודות יונה ברד"ח, מלבד ספרו הנ"ל?

נטורי קרתא היקר, לעת עתה לא ידוע על ברד''ח כלום! מלבד החיבור הזה 'קהלת ביאור הענין והמלות' ומקום מגוריו.

דרך אגב, בנוסף על פירסט, הסכים על הספר (לפי הרשום במפעל הביב'): ר' אפרים ישראל בר"ש [שמשון] בליחר.
מיהו היה? 'חרדי'? משכיל?

לפי הרשומות (במפעל הנ"ל) אותו מסכים הדפיס את תרגומו האשכנזי (בתוספת ביאור עברי) למגילת רות שנה אחת קודם ברד"ח! ואני כבר מתחיל לחשוש, שאותו ברד"ח הוא-הוא בליחר.... היו כמה מסכילים שזיפו הסכמות על שם רבנים (כנודע מיצחק סטנוב), או להפך, רבנים-מסכילים (כן, היה כזה דבר), שכתבו ספרים בשם בדוי וצירפו את הסכמתם-שלהם...
בליחר הדפיס גם 'מפת ארץ ישראל' ואיזה מילון על ארמית. בקיצור, העיסוקים הקלאסיים של משכילי זמנו.

יונה ברד''ח כתב:

חכם באשי כתב: רעיונות כאלו מצויים למכביר בכתביו של (ר'?) יעקב רייפמאן, והוא עצמו היה ירא וחרד בקלה כבחמורה (שמעתי, שהיה עטור בטלית ותפילין כל היום כולו). אם כי שבעירו (שבגליציה?) נחשב ל'משכיל'.
דרך אגב, מקצת מחיבוריו של רייפמאן מצויים ב'אוצר'... (לזכרוני).

חכם באשי היקר, אם הרעיון לתקן בפסוק בטיעון שהסופר לא שמע טוב, הוא טיעון כל כך הגון. מה ראה המו"ל במהדורת תשס"ח להשמיט קטע זה מ'חיבורו של המלבי''ם לקהלת'???

א קשיא אוף א מעשה!
אני אמרתי שהרעיון לתקן בפסוק (באיזה טיעון שיהיה) הוא הגון?! לא אמרתי אלא, שהיו דברים מעולם, אצל רייפמאן הנזכר.
מדוע המו"ל במהדורת תשס"ח השמיט? פשוט ביותר, כי בקרב הציבור שהוא רוצה לשווק את הספר רעיון זה גובל בכפירה (מה שנכון נכון)