פורום אוצר החכמה

מה מקור המנהג לא להפגש שבועיים לפני החתונה.

ראה בקוטנרס "ילקוט הרועים" מאת הגה"ח הרב שמשון לרנר שליט"א.

תלמיד אחד כתב:מה מקור המנהג לא להפגש שבועיים לפני החתונה.

בעקרון המנהג היה שלא יהיה דם חימוד, אך לפי"ז סגי באחד עשר יום, ושבועיים זה בסה"כ עיגול...
והאידנא, דאיכא כדורים, לכאו' ליכא כלל למיחש.
[ויש שאמרו שהוא כדי שתהיה חיבה יותר גדולה לאחר הפרידה לשבועיים, אך זה לא הטעם האמיתי.]

דע לך, שיש כמה סוגי כדורים, ויש מהם שאפשר להסתמך עליהם יותר מאחרים.
יש כדורים שמכילים שני חומרים- אסטרוגן ופרוג'סטרון. הם מועילים באחוזים הכי גבוהים, כי זה מחקה את המחזור הטבעי. אבל כדורים כאלה אי אפשר להשתמש בהם לשבוע שבועיים, אלא מחזור שלם. בניגוד לזה, יש כדורים שמכילים רק אחד משני החומרים הנ"ל, יש כדורי אסטרוגן, ויש כדורי פרוג'סטרון. הכדורים הללו אינם מועילים כ"כ ולפעמים יש תקלות ל"ע. אבל מעלה אחת יש, שאפשר לקחת אותם בסירוגין ובדרך ארעי, בכדי למנוע דם באופן ארעי.
הכדורים שנותנים היום לכלות בדרך כלל הם כדורי פרוגסטרון בלבד, אז בהחלט יש ממה לחשוש.

גור: הייתי מתקן את הכותרת מקור המנהג לא להיפגש שבועיים לפני החתונה.

נבקש מהרב הקי"ק לתרום כאן את מידיעתו הרחבה (גם) בענין זה.

[נא לא לגלוש כאן לשאלת ההיתר של פגישות לפני החתונה, הרוצה להרחיב דעתו בעניין. יעיין בדברי הגר"ב זילבר בתורת ההסתכלות מחד ודברי האדמ"ר מצאנז בדברי יציב ועוד]

לא הבנתי הנושא

יש כזה "מנהג"???

זה לא סתם המצאה ישיבתית ליטאית?

כמובן שיש לזה איזה טעמים

אבל לא כל דבר שעושים בישיבות ליטאיות מקבל מנהג

וכגון דא
מהו מקור ה"מנהג" להתפלל מנחה קצרה ביום חול או ערבי שבתות בישיבות

ומה עם הבחור ....סברא היא למה לי קרא

לכאורה חשש דם חימוד קשור להחלטה להינשא, ולא לפגישות בשבועיים לפני החתונה, לכן מדובר כאן על הרעיון של דם חימוד ולא על הדין. לפי מיטב הידוע עצם ההתרגשות של הפגישה כמה ימים לפני החתונה לא סביר שתגרום ליציאת דם אצל הכלה המתרגשת, לא הלכתית ולא מציאותית, ולכן קשה להניח שעל כך בנוי המנהג. לענ"ד זה יותר ענין של הגברת הצניעות, בהנחה שכמה שהחופה מתקרבת גם החתן וגם הכלה חושבים יותר על 'למה כלה נכנסת לחופה', ורוצים למנוע מהם [בעיקר מהחתן כמובן] הרהורים, ומצד שני הזמן הזה מועד לאי הבנות ואפילו ח"ו למריבות בין החתן והכלה הנרגשים על זוטות למיניהן, ולכן העצה הטובה שלא יפגשו בשבוע-שבועיים לפני החופה הפכה אצל האשכנזים למנהג [לי ידוע יותר המנהג לא להיפגש שבוע לפני החתונה, לא שבועיים!].
בענין הכדורים - אכן משום מה בשנים האחרונות נהיה מובן מאליו שכל כלה 'מבטחת' את עצמה שלא תטמא סמוך לפני החתונה, גם אם יש לה מחזור מסודר, בעזרת כדורים, והרבה פרנסה יש לזוגתי שתח' בגלל המנהג הזה. אבל האמת היא שלפני עשרים שלושים שנה היו קובעים את החתונה לפי התאריך שכנראה הכלה תהיה טהורה בו, אצל רוב הזוגות זה באמת היה בסדר, והיו כאלו שהכלה נטמאה ברגע האחרון והיה להם חופת נידה (שיש לה את הבעיות שלה [ההלכתיות וההנהגתיות והרגשיות] ויש לה גם את המעלות שלה - יש כמה ימי מנוחה והתרגלות לשני בני הזוג עד שמגיעים למעשה). אמנם לכלות שיש להם מחזור לא מסודר בכלל - חובה לגשת לרופאה מומחית לנושא [לא כל גינקולוגית מבינה בתחום הזה!] כמה חודשים לפני החתונה ולקבל כדורים מתאימים כדי לסדר את המחזור, וזה חשוב מאוד לא רק לקביעת תאריך החתונה ושלא תהיה חופת נידה - אלא בעיקר כדי שיהיה לה קל יותר להיכנס להריון בחודשים הראשונים של הנישואין, כי עם מחזור לגמרי לא סדיר יש בעיה להיות בהריון וגם בעיות בקיום מצוות עונה, ואכמ"ל. הכדורים שנותנים הם למעשה סוגים שונים של הורמונים שמסדרים את רמת ההורמונים בגוף על פי התכנון של הרופאה, ועל פי זה מסתדר המחזור.
לענין סוג הכדורים לא אכנס כאן כלל, אכן צדק הרב ישבב שישנם כדורים מכל מיני סוגים ומינונים ושמות, אך זה ענין דווקא לרופאה מומחית בנושא, ורע עלי מאוד המעשה שלפעמים גם אחיות או רבנים ורבניות מחלקים לכלות גלולות, והרבה מהפרנסה של אשתי היא לתקן מה שהם קלקלו... (ולפעמים יש בזה גם סכנה, ואכמ"ל).
עד כאן בקצירת האומר לפי בקשת הרב איש ספר שליט"א, שנה טובה לכל הקוראים ולכל עם ישראל, הק' יואל קטן

היא שיחתי כתב:לא הבנתי הנושא
יש כזה "מנהג"???
זה לא סתם המצאה ישיבתית ליטאית?
כמובן שיש לזה איזה טעמים
אבל לא כל דבר שעושים בישיבות ליטאיות מקבל מנהג

בספר בנין בית נאמן של הרב סילבר הביא זאת כמדומני כמנהג להלכה, וכמדומה שמשתדל שם לא להביא דברים שהם לא ממש הלכה אלא מנהג ישיבתי, שלא כבשאר ספריו.
יתכן שהחסידים חושבים כי זה מנהג ליטאי גרידא, אך מנין להם שאם הם היו נוהגים להפגש בין האירוסין לחתונה הם לא היו קובעים ג"כ מנהג זה?!
אגב, כמדומה שבבריסק, בכל אופן משפחת סולווייצ'יק, נוהגים לקבוע את התאריך של החתונה רק בסמוך לה, נראה לי שזה משום שלא משתמשים בכדורים, [כנראה, זה משום ש"בא די טאטע אט מען נישט גימאכט אזוי....."]

נכתב לפני ראותי תגובת ר' יואל שליט"א

יש כאן כמה נושאים ויש קצת עירבוב ביניהם.

אין שום הלכה שאסור להם להפיגש קודם החתונה זמן מסויים, ובאמת מנהג הספרדים לא היה כן כלל, ואדרבה, החתן היה בא לבית הכלה לקחתה לחופה, וכך גם נוהגים הרבה אשכנזים בחו"ל, והם גם מצטלמים יחד וכיו"ב ולית מאן דחש לזה.
מה שנהגו כאן בארץ שלא להיפגש "שבוע" לפני החתונה (או יותר לפי החלטת המשגיח), המשגיחים אומרים שזה בשביל שלא תראה מחמת התרגשות (ולא דם חימוד, כי זה רק בהצעת נישואין), שזה דבר טיבעי לחלוטין, ועל ידי זה יהא חופת נדה.

לגבי הכדורים, ישנם הרבה סוגים, וזה באמת לא בסדר שהמדריכות מורות איזה כדורים לקחת, אלא יש להיוועץ ברופאה או לחילופין במורה הוראה שבקי בדברים אלו.
ישנם כדורים שגורמים לראייה בתחילת הלקיחה, עד שהגוף מתרגל אליהם (כגון סרזט), ולכך על הכלה לקחת אותם כבר תקופה יותר ארוכה מאשר השבועיים שלפני החתונה.

דרך אגב, לפני כשנה היה דיון על זה באור תורה, שחכם א' רצה להתיר כלה שלא עשתה הפסק, שכביכול היא מסולקת דמים מחמת הכדורים, וענו לו ע"ז כמה וכמה רבנים.

מה ענין הפס"ט לכאן, וכי מעוברת א"צ הפס"ט?

אליהוא, יתר על כן, הלא מדובר בבתולה שלא נטהרה מעולם, וברור שהיא צריכה הפס"ט אף אם נימא שהיא מסולקת דמים האידנא, שהלא מוחזקת היא נדה משעה שהתחיל לה אורח כנשים.
אולי יביא לנו מורה צדק מראה מקום או קישור למען דעת מה ביקש אותו רב לומר.

הבנתי כונת המו"צ שהבין דהפס"ט הוא להוציאה מחזקת ראיתה, וכה"ג א"צ דמסולקת היא, וסגי בז"נ וטבילה, ולזה הוכחתי ממעוברת וכל כהאי.

אכן צדקת, סליחה שלא הבינותיך מלפנים.

ישבב הסופר כתב:אליהוא, יתר על כן, הלא מדובר בבתולה שלא נטהרה מעולם, וברור שהיא צריכה הפס"ט אף אם נימא שהיא מסולקת דמים האידנא, שהלא מוחזקת היא נדה משעה שהתחיל לה אורח כנשים.
אולי יביא לנו מורה צדק מראה מקום או קישור למען דעת מה ביקש אותו רב לומר.

ישתקעו דבריו.
ולא רק זאת, הוא כתב שם כן שכך הורה לו מרן הראש"ל שליט"א, שאח"כ התברר כלא נכון, ובינתיים 'רבנית' אחת הורתה להקל בזה בכלה שלא עשתה הפסק כלל.
הרוצה יעיין באור תורה טבת תשע, ובדברי הרב עידן בן אפרים שכתב להגיב ע"ז בגליון אדר תש"ע, וכמדומני שבגליון מחודש שבט היתה תגובתו של הרב משה פנירי.

רע עלי מאד המעשה שלוקחים כדורים כדי לאפשר לחופה להיות בדיוק ביום הדרוש. כל דבר קל וקל יותר והפתרון שלו, כדור בשביל בעיה א', זריקה בשביל בעיה ב', וכל כיוצא בזה, ובכלל לא חושבים להתמודד עם החיים כמות שהם.

אני מבקש סליחה מהכותבים הנכבדים אבל מקובלני שלא כל נושא ראוי להיות נידון מפורט מדי בצורה של תורה שבכתב. כמדומני שחלק מהכותבים עברו את הקו הראוי. תקנו אותי אם אני טועה.

תוכן כתב:רע עלי מאד המעשה שלוקחים כדורים כדי לאפשר לחופה להיות בדיוק ביום הדרוש. כל דבר קל וקל יותר והפתרון שלו, כדור בשביל בעיה א', זריקה בשביל בעיה ב', וכל כיוצא בזה, ובכלל לא חושבים להתמודד עם החיים כמות שהם.

רע עלי מאד המעשה שלוקחים כדורים נגד מיגרנה. כל דבר קל וקל יותר והפתרון שלו, כדור בשביל בעיה א', זריקה בשביל בעיה ב', וכל כיוצא בזה, ובכלל לא חושבים להתמודד עם החיים כמות שהם.

רע עלי מאד המעשה שמצחצחים שיניים. כל דבר קל וקל יותר והפתרון שלו, כדור בשביל בעיה א', זריקה בשביל בעיה ב', וכל כיוצא בזה, ובכלל לא חושבים להתמודד עם החיים כמות שהם.

אף אחד אחת לא לוקח לבד כדורים, בכל סימנר חרדי יש רשימה של מדריכות כלות מומלצות מטעם ועדת רבנים והן אלו אשר קובעים מה לעשות!
--
נגמרו הזמנים שהאמא הייתה צריכה להלחיץ את בנותיה וד"ל
גם ילדים הם בני אדם!!!

כמה עתיק המנהג הזה? סבי שליט"א, בן למשפחה רבנית ליטאית, לא שמע על מנהג כזה (לא שבוע ולא שבועיים) כשהיה חתן לפני כשבעים שנה

לא כולם מקפידים על המנהג הנפוץ בקהילות הליטאים שלא להפגש שבוע לפני החתונה. יש מנהג בחסידויות מסוימות, שכמובן לא נפגשים כלל בין ה"תנאים" לחתונה, אבל יום לפני החתונה עושים "חתן מאל" (זה מנהג עתיק) ושם מתראים החתן והכלה.

משך חכמה כתב:אני מבקש סליחה מהכותבים הנכבדים אבל מקובלני שלא כל נושא ראוי להיות נידון מפורט מדי בצורה של תורה שבכתב. כמדומני שחלק מהכותבים עברו את הקו הראוי. תקנו אותי אם אני טועה.

גם אני מצטרף לדברים, הדברים חרגו מהטעם הטוב.

ברזילי כתב:כמה עתיק המנהג הזה? סבי שליט"א, בן למשפחה רבנית ליטאית, לא שמע על מנהג כזה (לא שבוע ולא שבועיים) כשהיה חתן לפני כשבעים שנה

יעויין בספר הכל לאדון הכל שהכותבת הנכבדה (תליט"א או ע"ה? איני יודע) כותבת זאת במפורש וכותבת שמנהג זה הוא מאחרי המלחמה

בברכה המשולשת כתב:יעויין בספר הכל לאדון הכל שהכותבת הנכבדה (תליט"א או ע"ה? איני יודע)

ע"ה.

יעו"ע כאן.
http://www.biu.ac.il/jh/Parasha/vayeshev/zib.html

פרנצויז כתב:לא כולם מקפידים על המנהג הנפוץ בקהילות הליטאים שלא להפגש שבוע לפני החתונה. יש מנהג בחסידויות מסוימות, שכמובן לא נפגשים כלל בין ה"תנאים" לחתונה, אבל יום לפני החתונה עושים "חתן מאל" (זה מנהג עתיק) ושם מתראים החתן והכלה.

ב'חתן מאל' הכלה מכוסה (פרה עיוורת)

יוס'ל כתב:

פרנצויז כתב:לא כולם מקפידים על המנהג הנפוץ בקהילות הליטאים שלא להפגש שבוע לפני החתונה. יש מנהג בחסידויות מסוימות, שכמובן לא נפגשים כלל בין ה"תנאים" לחתונה, אבל יום לפני החתונה עושים "חתן מאל" (זה מנהג עתיק) ושם מתראים החתן והכלה.

ב'חתן מאל' הכלה מכוסה (פרה עיוורת)

לא נכון.....

נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי 'חתן מאל' כי אם פעם אחת ויחידה בחצר רחמסטריווקא, ושם השחילו חבל דרך חור המחיצה למען יאחזו החתן מצד זה והכלה מצד זה. ולא אתפלא אם יגלה מישהו אזני שהכלה כלל וכלל לא החזיקה בו אלא שכנתה או שקשרו החבל בכסא וכדו'. ולא מיבעיא שלא נתראו זה אל זו, וכל שכן זו לזה.
האם יש מנהג שונה? היכן?!

זקן ששכח כתב:נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי 'חתן מאל' כי אם פעם אחת ויחידה בחצר רחמסטריווקא, ושם השחילו חבל דרך חור המחיצה למען יאחזו החתן מצד זה והכלה מצד זה. ולא אתפלא אם יגלה מישהו אזני שהכלה כלל וכלל לא החזיקה בו אלא שכנתה או שקשרו החבל בכסא וכדו'. ולא מיבעיא שלא נתראו זה אל זו, וכל שכן זו לזה.
האם יש מנהג שונה? היכן?!

ה'חתן מאהל' כיום, שנעשה במעמד קהל רב מהצופים, כמובן שונה מהמעמד שהיה פעם במסגרת המשפחה המצומצמת.

מענין אם יש כאן מחסידי ויז'ניץ שיוכלו לתרום מידיעתם כיצד היה נראה ה'חתן מאהל' אצל נכד ה'אמרי חיים'. [בפרט בנישואי ר' מנחם ארנסטר. בו גם החתן וגם הכלה היו נכדיו].

במקור המנהג, המטרה של החתן מאהל היה להכיר ולקרב את החתן והכלה זל"ז.

סעודת הסבלונות הנערכת בליל החופה (לילה שלפני החופה) ומוזכרת בהרבה מהפוסקים כולל במשנה ברורה, ובה החתן נותן את הסבלונות לכלה, וסעודה זו מוזכרת כבר במשנה בפסחים. וכנראה בטל מנהג זה בגלל ההמצאה המוזרה שנידונה באשכול זה.

דרך אגב, עד כדי כך זה הפך להקפדה עד שבכל החופות שהייתי ראיתי איך החתן נזהר מאוד מלהכנס לאולם החתונות חמש דקות לפני החופה שחס ושלום הכלה לא תראה אותו. ואם הוא רוצה להכנס הוא צריך לשלוח שליחים שיבקשו מהכלה לצאת רגע כדי שהוא יוכל לעבור...

באמת לא הבנתי. אם באמת החשש - כפי שכתבו הקודמים, שמא תראה דם חימוד. א"כ מדוע לא נחוש לזה כשנפגשים החתן והכלה לאחר החופה. הלא החימוד הוא אז שבעתיים?

ובכלל האם אכן הובא באחד הפוסקים שאכן יש כזה חשש להלכה, או שזו המצאת בדורינו האחרון?

עד כמה שזכור לי פעם יגעתי לחפש לזה מקור כתוב. והמקור הקדום ביותר שמצאתי הוא ר' מרדכי גרוס או משהו בסגנון.

איש_ספר כתב:נבקש מהרב הקי"ק לתרום כאן את מידיעתו הרחבה (גם) בענין זה.

[נא לא לגלוש כאן לשאלת ההיתר של פגישות לפני החתונה, הרוצה להרחיב דעתו בעניין. יעיין בדברי הגר"ב זילבר בתורת ההסתכלות מחד ודברי האדמ"ר מצאנז בדברי יציב ועוד]

עדיין יתכן שמקור המנהג הוא מהאיסור, ומקור אי המנהג הוא מההיתר.

אם זה רק 'מנהג' בלי קשר לאיסור ז''א שנהגו בו גם המתירים, יתכן שהוא מאותם מקומות שחיתנו בגיל צעיר מאוד ולא היה טעם להפגישם או גם כדי שלא יקלקלו את החלטת ההורים.

טעם נוסף שמעתי מאחד מאלו שנוהגים שלא להיפגש, שמאחר ומאורשים זמן רב הדבר מפריע לחתן בשטייגען וחבל שיפסיד את החודשים האחרונים שלומד תורה ללא רחיים על צווארו. כשלא נפגשים וההורים מסדרים כמעט הכל החתן כמעט ושוכח שהוא מאורש וממשיך אפי' להיכנס לשיעורים בישיבה.

פרנצויז כתב:ושם מתראים החתן והכלה.

אתה יכול להצביע בבירור, על מקרה שהתראו החתן והכלה?

חיס כתב:ראה בקוטנרס "ילקוט הרועים" מאת הגה"ח הרב שמשון לרנר שליט"א.

האם יש מישהו שיכול להעלות זאת???
מי הוא הרב שמשון לרנר שליט"א? היכן הוא גר ולהיכן הוא משתייך? האם קשור ללרנר מחסידות ויזניץ?
בתודה מראש.

הא לחמא עניא כתב:מי הוא הרב שמשון לרנר שליט"א? היכן הוא גר ולהיכן הוא משתייך? האם קשור ללרנר מחסידות ויזניץ?

הוא לא קשור ללרנר מויז'ניץ, אלא הוא הוא...
ר' שמשון לרנר גר בב"ב בשיכון ויז'ניץ, והוא מחסידי אדמו"ר מוהר"י שליט"א, יש לו אח נוסף בויז'ניץ ר' אפרים זלמן לרנר.

עתניאל בן קנז כתב:ה'חתן מאהל' כיום, שנעשה במעמד קהל רב מהצופים, כמובן שונה מהמעמד שהיה פעם במסגרת המשפחה המצומצמת.

מענין אם יש כאן מחסידי ויז'ניץ שיוכלו לתרום מידיעתם כיצד היה נראה ה'חתן מאהל' אצל נכד ה'אמרי חיים'. [בפרט בנישואי ר' מנחם ארנסטר. בו גם החתן וגם הכלה היו נכדיו].

במקור המנהג, המטרה של החתן מאהל היה להכיר ולקרב את החתן והכלה זל"ז.

מעולם לא שמעתי על האופן שבו אתה מתאר את הדברים. ככל הידוע לי, בויז'ניץ תמיד היה המנהג כמו שהוא היום שהכלה נמצאת בחדר נפרד. ועד כמה שידוע לי, המנהג היה בשביל שלא ירקדו החתן והכלה בליל החתונה יחד, ולכן 'השלימו' את זה ב'כאילו' בלילה שלפניו.

אציין שלא בדקתי את העניין מספיק לעומק, אבל חיפשת חסיד ויז'ניץ...

לנושא האשכול:

בארחות רבינו (ח"ד עמ' רמד) כתב בשם הסטייפלער, שעל ידי כן יהיו להם חיים טובים ומאושרים.

בפתחי דעת, לגרד"א מורגנשטרן שליט"א (ח"ב, פרק נב, הערה מה) כתב "שמעתי הרבה פעמים ממו"ר מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שיש להקפיד על מנהג זה. אמנם במקרי צורך חריגים, היקל מרן זצ"ל שיפגשו גם בשבוע שקודם הנישואין".