פורום אוצר החכמה

האם תוכלו לציין מקורות קדומים מאוד לייחוס העמים הערביים לישמעאל?
המקורות בזוהר ידועים לי, אין צורך לציינם.
תודה

מה שראיתי עד עכשיו
ראב"ד ע"ז כז ע"א
בני ישמעאל קרויין ערביים והמילה חוק בידם מישמעאל
רש"י בראשית פרק כא פסוק יז (פרשת וירא)
באשר הוא שם - לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נדוןפ ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, לפי שהיו מלאכי השרת מקטרגים ואומרים רבונו של עולם, מי שעתיד זרעוצ להמית בניך בצמא אתה מעלה לו באר. והוא משיבם עכשיו מה הוא, צדיק או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם לפי מעשיו של עכשיו אני דנו וזהו באשר הוא שם. והיכן המית את ישראל בצמא, כשהגלם נבוכדנצר, שנאמר (ישעיה כא יג - יד) משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים וגו' כשהיו מוליכין אותם אצל ערביים היו ישראל אומרים לשוביהם בבקשה מכם, הוליכונו אצל בני דודנו ישמעאל וירחמו עלינו, שנאמר (שם שם) אורחות דודנים [אל תקרי דודנים אלא דודים] ואלו יוצאים לקראתם ומביאין להם בשר ודג מלוח ונודות נפוחים, כסבורים ישראל שמלאים מים, וכשמכניסו לתוך פיו ופותחו, הרוח נכנס בגופו ומת:

כמדומה שבקוראן עצמו הם מיוחסים לישמעאל.

אבן עזרא פר' תולדות כז, מ: היום יקראו אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים, ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאלים כי אם מתי מעט.
ובפר' מכירת יוסף עיי' ראב"ע ורשב"ם שהמדינים הם ישמעאלים.

וע"ע - viewtopic.php?f=51&t=32482#p348412.

היא שיחתי כתב:רש"י בראשית פרק כא פסוק יז (פרשת וירא)

ומקורו בירושלמי תענית פ"ד ה"ה
"אמר רבי יוחנן שמונים אלף פירחי כהונה תוך חיילותיו של נבוכדנצר והלכו להן אצל ישמעאלים, אמרו לון הבו לן נישתי דאנן צחיי, הביאו לפניהן מיני מלוחים ונודות נפוחות, אמרון לון אכלון ואתון שתיי, וכיון דהוה חד מינהון שרי זיקא ויהיב ליה גו פומיה, הוה רוחא נפק והוה חנק ליה. הדא הוא דכתיב משא בערב, מטול רב בערבייה ביער בערב תלינו, מי נתונים ביער הלבנון בערב תלינו, אלא ארחות דדנים, כן ארחהון דבני דודיא עבדין ישמעאל שצמא, לא לקראת צמא התיו מים. ויפקח אלקים את עיניה ותרא באר מים, לא מן טיבותכון אתון לגביכון".
וכן באיכה רבתי ב, ד ועוד מדרשי חז"ל.

הרמב"ם כותב בהלכות מלכים שנתערבו בני ישמעאל בבני קטורה, ולכן חייבים כולם במילה ביום השמיני.

משמע שסבר שהערביים של ימיו - כולם מצאצאי אברהם.

רש"י בפרשת וירא כתב שהערביים משתחוים לאבק שעל רגליהם, ומשמע שכבר היו ערביים לפני ישמעאל.

היא שיחתי כתב:האם תוכלו לציין מקורות קדומים מאוד לייחוס העמים הערביים לישמעאל?
המקורות בזוהר ידועים לי, אין צורך לציינם.
תודה

אונקלוס ותרגום המיוחס ליונתן כך מתרגמים "ישמעאלים" (בראשית לז, כה), עיי"ש.

אור עולם כתב:כמדומה שבקוראן עצמו הם מיוחסים לישמעאל.

אבן עזרא פר' תולדות כז, מ: היום יקראו אנשי מצרים ושבא וארץ עילם ישמעאלים, ואין בהם מי שהוא מזרע ישמעאלים כי אם מתי מעט.
ובפר' מכירת יוסף עיי' ראב"ע ורשב"ם שהמדינים הם ישמעאלים.

וע"ע - https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 82#p348412.

-------------------------------

ראה גם באשכול שבקישור
viewtopic.php?f=46&t=60909&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA
ושם הבאתי בנושא זהותם והארכתי בעניינם של ישמעאל ואדום [פרשת תולדות] - להלן חלק מהדברים הנוגעים בישמעאל:

ח.
ישמעל = המוסלמים.
...וכך המפרשים שאחרי חז"ל זיהו בין אדום לבין הנצרות והמשיכו בפיתוחו, במקביל להרחבה שעבר השם "ישמעאל" ככינוי לכלל המוסלמים ולארצות האסלאם. ר' אברהם אבן עזרא, למשל,מפייט מקונן ואומר כי "ביד ישמעאל לבוז היינו / נסנו אל אדום ולא חיינו" (בפיוט שראשיתו במילים "איה נבואות נביאים קדומים").

ומצאנו בדיון על המלכויות שעם ישראל היה כפוף להן – הנוצריות מכאן והמוסלמיות מכאן – שנעשה שימוש רב בידי חכמים - אלה אשר נאנקו תחת עולו של האסלאם,שכתבו במטבע הלשון: "תחת אדום ולא תחת ישמעאל" (כך, רבנו בחיי בן אשר בפירושו לדברים ל', ז).

ביטוי נוסף לזיהוי שבין אדום לבין העולם הנוצרי מצוי, למשל, במחרוזת האחרונה שבפיוט הידוע "מעוז צור": "דחה אדמון בצל צלמון", שעניינו בקשה שה' ידחוף, ישליך, את האדום, את ארצות הנצרות, אל צל המוות.

ט.
הגברת והשפחה.
על שני יסודות אלו, שישראל משועבדים לישמעאל ולעשו-אדום, חיבר האבן עזרא את שירו המפורסם
"לבי ובשרי ירננו אל א-ל חי". באחד הבתים רשם:

"ראה לגברת אמת/ שפחה נואמת / לא כי בנך המת / ובני החי".

בעצם מתנהל כאן ויכוח בין השפחה לגברת על מי מכוון המקרא, "בנים אתם לה' אלקיכם"
(דברים יד א,) מי הוא הבן שנאמר עליו "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום".

"הגברת"היא ישראל . ומי הם השפחה והבן המת ?
. וחלוקים המפרשים, מי הן הגברת והשפחה: הגר וישמעאל או עשו ורומי?
ובאמת "אלו ואלו יכולים לאמת כוונתם:

וכששרו שיר זה במרוקו, היו מתכוונים - להגר ולישמעאל,
ואילו במדינות אירופה היו מתכוונים לעשיו- אדום ולנצרות.
.....

1. האב"ע-
להיכן נעלמו הישמעלים ?
. .דעת האבן עזרא , שאכן המלכות הרביעית היא מלכות ישמעאל, ומלכות אדום מתחברת עם מלכות יוון, המלכות השלישית (דניאל ב, לט).
והרמב"ן הביא את דבריו בכמה מקומות, וחלק עליו בכמה מקומות וכתב:
"ורבי אברהם נשתבש בזה והכניס בזה מלכות ישמעאל כי נפל פחדם עליו, . (רמב"ן במדבר כד כ). .."ואומר כי היא (המלכות הרביעית) מלכות ישמעאל, שגם היא מושכת לדעתו עד ביאת הגואל... ועוד שהוקשה בדעתו [האבע] למה לא יחשוב מלכות ישמעאל שהיא מלכות גדולה ועצומה מן הרומיים (ספר הגאולה, שער שלישי, עמ' רפג בהוצאת מוסד הרב קוק).
....

יעויין גם במדרש רבה על בראשית מא, נד:
וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת – בְּשָׁלשׁ אֲרָצוֹת, בְּפֶנִקְיָא וּבַעֲרָבְיָא וּבְפַלַסְטִינִי.

גם יש לעיין דמאן יימר שכל הנקרא בשם 'ערבי' בלשוננו וכל מי שמחזיק בדת אשר בדה נביאם מליבו הוא מזרע ישמעאל, דלא מפני שנביאם תלה עצמו בישמעאל יקראו כל המחזיקים בדעותיו בשם ישמעאל.

הארי החי כתב:גם יש לעיין דמאן יימר שכל הנקרא בשם 'ערבי' בלשוננו וכל מי שמחזיק בדת אשר בדה נביאם מליבו הוא מזרע ישמעאל, דלא מפני שנביאם תלה עצמו בישמעאל יקראו כל המחזיקים בדעותיו בשם ישמעאל.

רבנו אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה (בראשית כה, כג) כתב באמת שזהו הטעם שהמוסלמים נקראים ישמעאל, כיון שמייסד דתם היה מישמעאל, וז"ל: "והם (אדום) היו סיבה לחורבן [בית] שני כמו שהתנבא דוד בזה ואמר זכר ה׳ לבני אדום את יום ירושלם ונאמר בקינות שישי ושמחי בת אדום וג׳ ו(סבה ל)התגלות הדת הנוצרית אשר [אדום היו] עיקרה כלומר מיסדי שיטתה אחרי מות ישו ימחה שמו (כמה) שנים כמו שהוא מפורסם ולפיכך נתיחסו הנוצרים כולם לאדום אע״פ שהיו מאומות הרבה אשר נכנסו בדתם כמו שמתיחסת דת האסלם לישמעאל אע״פ שאומות הרבה נכנסו בדתם".

הרמב"ם באיגרת תימן מייחס את 'משוגע' לקידר בן ישמעאל
ואומר שעליו צווח הנביא אויה לי.. שכנתי עם אהלי קידר