פורום אוצר החכמה

מצינו בראשונים שקראו לפעמים לפרקי הש"ס בשמות אחרים ממה שאנו רגילים.
ארשום מעט מן הידוע לי ויבואו אחרים ויתקנו ויוסיפו. (יתכן שכבר קיים כזו רשימה)

פ"ג דתענית - פרקא דחסידי
פי"ט דשבת - פרק אם לא הביא כלי
פ"ו דגיטין - פרק התקבל
פ"ה דבבא מציעא - פרק הריבית
פ"ג דסנהדרין - פרק זה בורר, פרק דיני ממונות, פרק דיני ממונות בשלשה זה בורר
פ"ב דזבחים - פרק קבלה
פ"ח דזבחים - פרק התערובות

י. אברהם כתב:מצינו בראשונים שקראו לפעמים לפרקי הש"ס בשמות אחרים ממה שאנו רגילים.
ארשום מעט מן הידוע לי ויבואו אחרים ויתקנו ויוסיפו. (יתכן שכבר קיים כזו רשימה)

פ"ג דתענית - פרקא דחסידי
פי"ט דשבת - פרק אם לא הביא כלי
פ"ו דגיטין - פרק התקבל
פ"ה דבבא מציעא - פרק הריבית
פ"ג דסנהדרין - פרק זה בורר, פרק דיני ממונות, פרק דיני ממונות בשלשה זה בורר
פ"ב דזבחים - פרק קבלה
פ"ח דזבחים - פרק התערובות

מצורף מאמר מאת פרופ' יעקב שפיגל

וארבעה פרקים (לפחות) נזכרו בשמם בגמרא
הווה עסיק בשמונה שרצים (עיין רש"י)
ופרקין המפקיד הווה
פרקין דיוצא דופן
כי הוו עסקי ר"י ור"ל בתינוקת

פרק "שור שנגח את הפרה" נקרא בתוס' פרק "הפרה".

אגב, גם הרמב"ם, כשהוא מפנה ממקום למקום בחיבורו, קורא לפעמים להלכות בשמות שונים מאלו שנתן בעצמו. למשל, להל' מלווה ולווה הוא קורא בהרבה מקומות "הלכות הלוואה". להל' מכירה - "הלכות מקח וממכר". להל' מאכלות אסורות - "הלכות איסורי מאכלות". ולהיפך, להל' איסורי ביאה - "הלכות ביאות אסורות".

תלמוד_ישן כתב:מצורף מאמר מאת פרופ' יעקב שפיגל

ייש"כ.
במאמר הנ"ל דן לענין פ"ג דסנהדרין ופ"ה דב"מ, ומזכיר עוד קצת בדרך אגב.

תלמוד_ישן כתב:

י. אברהם כתב:מצינו בראשונים שקראו לפעמים לפרקי הש"ס בשמות אחרים ממה שאנו רגילים.
ארשום מעט מן הידוע לי ויבואו אחרים ויתקנו ויוסיפו. (יתכן שכבר קיים כזו רשימה)

פ"ג דתענית - פרקא דחסידי
פי"ט דשבת - פרק אם לא הביא כלי
פ"ו דגיטין - פרק התקבל
פ"ה דבבא מציעא - פרק הריבית
פ"ג דסנהדרין - פרק זה בורר, פרק דיני ממונות, פרק דיני ממונות בשלשה זה בורר
פ"ב דזבחים - פרק קבלה
פ"ח דזבחים - פרק התערובות

מצורף מאמר מאת פרופ' יעקב שפיגל

Yaakov_Shmuel_Spiegel_The_Names_Employed.pdf

פורסם גם - באיזה תוספות - בספרו עמודים.. כתיבה והעתקה פרק שביעי נספח שני (מצוי באוצר).

בהשגת הראב"ד פ"ב ה"ח דהל' סוטה השיג על הרמב"ם "משמעתא דריש ארוסה ושומרת יבם". ובשו"ת בית שמואל אחרון (דרוש לנישואין) דקדק במה דנקט הראב"ד גם שומרת יבם דמיותר הוא, ע"ש מש"כ לתרץ.
אך כך מכונה פרק זה הרבה בפי הראשונים, עי' לדוגמא במאירי שבועות ה.; תשו' מהר"ם מרוטנברג סי' תתסג.