בימי חז"ל היו דגים ובשר עוף ביוקר מבשר בהמה?
פורסם: ה' נובמבר 23, 2023 3:39 am
רש"י בפרשת פנחס (במדבר כט, לו) מביא בשם מדרש תנחומא על מה שפרי החג מתמעטים והולכים בזה"ל: ובמדרש רבי תנחומא למדה תורה דרך ארץ, שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון יאכילנו פטומות, למחר יאכילנו דגים, למחר בשר בהמה, למחר מאכילו קטנית, למחר מאכילו ירק פוחת והולך כפרי החג, עכ"ל.
ומדברי המדרש עפ"י גירסת רש"י נראה בעליל שדגים היו ביוקר מבשר בהמה, ואם נפרש 'פטומות' דהיינו בשר עוף, וכמו שהעתיקו התוס' את דברי המדרש במס' חולין דף פד. (ד"ה עשרה מנה) על מה שאמרו שם בגמ' מי שיש לו עשרה מנה יקח ליטרא דגים, מי שיש לו חמשים מנה יקח ליטרא בשר וז"ל: במקומם היו דגים בזול יותר מן הבשר כדפי' בקונטרס (ד"ה דגים) אבל במדרש אומר אורחים, יום ראשון [מאכילם] אווזין ותרנגולין, יום שני דגים, יום שלישי בשר, רביעי קטנית. נמצא שבשר עוף היה ביוקר מדגים ומבשר בהמה, ולכאורה זהו ממש היפך מהמציאות של ימינו.
אולם.במדרש תנחומא (פנחס פרק יז) הגירסא בשונה, וז"ל: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. מָה רָאָה לִהְיוֹת פּוֹחֵת בְּכָל יוֹם. אֶלָּא לִמֶּדְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁאִם יֵלֵךְ אָדָם לְאַכְסַנְיָא וְקִבְּלוֹ, בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְקַבְּלוֹ יָפֶה וּמַאֲכִילוֹ עוֹפוֹת, בַּשֵּׁנִי מַאֲכִילוֹ דָּגִים, בַּשְּׁלִישִׁי גְּבִינָה, בָּרְבִיעִי מַאֲכִילוֹ יֶרֶק, כָּךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁמַּאֲכִילוֹ קִטְנִיּוֹת. ולא נזכר בשר בהמה בכלל, ומשמע שזה ביוקר כך כך שאינו מאכילו לאורח בכלל.
האם דיברו מזה בשינוי המקומות או הזמנים איזה מהן היה מצוי ביותר וכו'?
(ועי' בהגה' מהר"צ חיות שכתב על דברי התוס': מדרש זה הוא מאותן המדרשים שהיו לעיני הקדמונים ונאבדו מאתנו כי חפשתי ולא מצאתי רמז לדברי המדרש במדרשות שלפנינו.)
ומדברי המדרש עפ"י גירסת רש"י נראה בעליל שדגים היו ביוקר מבשר בהמה, ואם נפרש 'פטומות' דהיינו בשר עוף, וכמו שהעתיקו התוס' את דברי המדרש במס' חולין דף פד. (ד"ה עשרה מנה) על מה שאמרו שם בגמ' מי שיש לו עשרה מנה יקח ליטרא דגים, מי שיש לו חמשים מנה יקח ליטרא בשר וז"ל: במקומם היו דגים בזול יותר מן הבשר כדפי' בקונטרס (ד"ה דגים) אבל במדרש אומר אורחים, יום ראשון [מאכילם] אווזין ותרנגולין, יום שני דגים, יום שלישי בשר, רביעי קטנית. נמצא שבשר עוף היה ביוקר מדגים ומבשר בהמה, ולכאורה זהו ממש היפך מהמציאות של ימינו.
אולם.במדרש תנחומא (פנחס פרק יז) הגירסא בשונה, וז"ל: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. מָה רָאָה לִהְיוֹת פּוֹחֵת בְּכָל יוֹם. אֶלָּא לִמֶּדְךָ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁאִם יֵלֵךְ אָדָם לְאַכְסַנְיָא וְקִבְּלוֹ, בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְקַבְּלוֹ יָפֶה וּמַאֲכִילוֹ עוֹפוֹת, בַּשֵּׁנִי מַאֲכִילוֹ דָּגִים, בַּשְּׁלִישִׁי גְּבִינָה, בָּרְבִיעִי מַאֲכִילוֹ יֶרֶק, כָּךְ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁמַּאֲכִילוֹ קִטְנִיּוֹת. ולא נזכר בשר בהמה בכלל, ומשמע שזה ביוקר כך כך שאינו מאכילו לאורח בכלל.
האם דיברו מזה בשינוי המקומות או הזמנים איזה מהן היה מצוי ביותר וכו'?
(ועי' בהגה' מהר"צ חיות שכתב על דברי התוס': מדרש זה הוא מאותן המדרשים שהיו לעיני הקדמונים ונאבדו מאתנו כי חפשתי ולא מצאתי רמז לדברי המדרש במדרשות שלפנינו.)