פורום אוצר החכמה

חוץ מראב"ן לא מצאתי בשום מקום, ראשונים גם אחרונים. והוא פלא!

מה כותב הראב"ן?

הסברא הפשוטה נותנת שלא, ויתכן שכ"כ פשיטא הוא עד שהשמיטוהו הפוסקים.

אכן, מדוע שיברך על הבשמים? הרי למרות שהבדיל הוא עדיין אסור במלאכה, היינו, אף אצלו עדיין שבת, ומדוע שיברך על הבשמים שנתקנו כדי לחזק את הגוף מעזיבת הנשמה יתירה או משום ריח הגיהנום המתחיל לפעול במוצ"ש.

גם אין לו קשר למצוות הבדלה, רק תיקנו לסדרו על הכוס.

באדני שלמה (מגנוז) ח"ב עמ' שלט אותיות ז-ח מביא מכף החיים שהעתיק מאשל אברהם שלא יברך ביום. וכתב שם שהמעיין בפנים בא"א יראה דלא פסיקא ליה.

גם הראב"ן כותב שלא יברך על בשמים מבעוד יום, ראה כאן אות קעא.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150796&&page=26

ואולי כוונת איש-ספר לשאול אם יש עוד מי שכתב להדיא כדבריו.
(ומה שציין המהדיר לדברי הטור, המעיין יראה שאינו מדבר רק לענין נר ולא לענין בשמים).

ובשו"ע הרב סי' רצט סעיף י' ג"כ פסק שלא לברך על הבשמים.

1. ברכה על בשמים מותרת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 בשנה.
אז מדוע שהמבדיל מבעוד יום לא יברך על בשמים אם רוצה*?! וכי איסור יש לברך על בשמים בשבת?!

2. בשאלה לא ניכר כלל אם הראב"ן כתב שאסור או מותר.

3. הסיבה שלא עסקו בדבר זה היא כי עצם העיסוק בדין הבדלה בשבת הינו מועט מחמת אי שכיחותו בזמנינו...


*ברכת הבשמים אינה קשורה או תלויה בהבדלה מצד הדין, ובוודאי שאינה מעכבת. מטו משמיה דהח"ח שלא נהג לברך על הבשמים, וכן עוד.

י. רבינוביץ כתב:1. ברכה על בשמים מותרת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 בשנה.

[לא בדיוק, בתשעה באב אסור לברך על הבשמים]

חכם באשי כתב:

י. רבינוביץ כתב:1. ברכה על בשמים מותרת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, 365 בשנה.

[לא בדיוק, בתשעה באב אסור לברך על הבשמים]

למה לא בדיוק? בדיוק כך!

אצטט לך את דברי הרב בן ציון אבא שאול מגדולי חכמי הספרדים (אור לציון פק כט):
"שאלה: האם מותר להריח בשמים וכו' בתשעה באב.
תשובה: אין איסור להריח בשמים בתשעה באב, ומעיקר הדין מותר להריחם.

מי שלא מברך על בשמים במוצ"ש שחל בת"ב, זה מטעם מנהג טוב ולא בדיוק מטעם איסור... (וגם אם ימצא מי שכתב לשון 'איסור' היינו לאו דווקא, דגם בגמ' וברמב"ם לא נזכר 'איסור' כזה)

רבינוביץ האשכנזי נמשך אחרי הרב אבא שאול הספרדי? מה אין לך משנה ברורה?!... שם הוא כותב, לזכרוני, שאין לברך על הבשמים בתשעה באב ואפילו כשחל במוצ"ש.

חכם באשי כתב:רבינוביץ האשכנזי נמשך אחרי הרב אבא שאול הספרדי? מה אין לך משנה ברורה?!... שם הוא כותב, לזכרוני, שאין לברך על הבשמים בתשעה באב ואפילו כשחל במוצ"ש.

עי' משנ"ב סי' תקנ"ו ובשעה"צ א' שנקט לאיסור בפסקו של באשי...

חכם באשי כתב:רבינוביץ האשכנזי נמשך אחרי הרב אבא שאול הספרדי? מה אין לך משנה ברורה?!... שם הוא כותב, לזכרוני, שאין לברך על הבשמים בתשעה באב ואפילו כשחל במוצ"ש.

שתהיה בריא חכם באשי.
זה שהבאתי את דברי הרב אבא שאול, זה לא מפני שהאשכנזים סוברים אחרת; אלא מפני שהוא כתב זאת בלשון ברורה וצחה ביותר. ואם היית טורח לעיין במקורות דבריו באור לציון שאלתך זו הייתה מתבטלת מאליה; אך כיון שלא טרחת לעשות כך, הוספת לשוב עם טעות אחרת בידך בשם המשנ"ב וכפי שהשיבך על כנך ר' נאשער.

רבינוביץ,
מי התיר להפסיק בברכת הבדלה ולסדר את ברכת הבשמים על הכוס?

סופר כתב:רבינוביץ,
מי התיר להפסיק בברכת הבדלה ולסדר את ברכת הבשמים על הכוס?

מה זאת אומרת 'מי התיר'?!
בית שמאי אומרים: נר ומזון בשמים והבדלה, ובית הלל אומרים: נר ובשמים מזון והבדלה.
גמרא: בית שמאי אומרים, נר ומזון וכו'. רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא, חזייה לרבא דבריך אבשמים ברישא. אמר ליה: מכדי בית שמאי ובית הלל אמאור לא פליגי; דתניא, בית שמאי אומרים: נר ומזון בשמים והבדלה. ובית הלל אומרים: נר ובשמים מזון והבדלה! - עני רבא בתריה: זו דברי רבי מאיר, אבל רבי יהודה אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף. על מה נחלקו - על המאור ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים: על המאור ואחר כך בשמים, ובית הלל אומרים בשמים ואחר כך מאור. ואמר רבי יוחנן: נהגו העם כבית הלל אליבא דרבי יהודה.

ואעפ"כ אינה מעכבת הבדלה. ראה בסדר ההבדלה לרע"ג, ראב"ן ביצה, מנורת המאור עמוד 195, חיי אדם הלכות שבת כלל ח סעיף כה.

ויתירה מכך, ראה להלן:

רבינוביץ אולי קצת מחשבה לפני שכותבים?
סופר שאל אותך, אם אין חיוב לבשמים בהבדלה מבעוד יום, מי התיר להפסיק בברכת הבשמים בין הגפן להמבדיל. (והרי זה כפולמוס הפוסקים גבי ברכת בשמים בברית מילה כידוע)
ולכן כל דבריך אינם במקום.
-----------
תודה רבה לכל העונים

איש_ספר כתב:חוץ מראב"ן לא מצאתי בשום מקום, ראשונים גם אחרונים. והוא פלא!

כותב כתב:גם הראב"ן כותב שלא יברך על בשמים מבעוד יום, ראה כאן אות קעא.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150796&&page=26

ואולי כוונת איש-ספר לשאול אם יש עוד מי שכתב להדיא כדבריו.
(ומה שציין המהדיר לדברי הטור, המעיין יראה שאינו מדבר רק לענין נר ולא לענין בשמים).

חוקר כתב:ובשו"ע הרב סי' רצט סעיף י' ג"כ פסק שלא לברך על הבשמים.

סופר כתב:רבינוביץ,
מי התיר להפסיק בברכת הבדלה ולסדר את ברכת הבשמים על הכוס?

איש_ספר כתב:רבינוביץ אולי קצת מחשבה לפני שכותבים?
סופר שאל אותך, אם אין חיוב לבשמים בהבדלה מבעוד יום, מי התיר להפסיק בברכת הבשמים בין הגפן להמבדיל. (והרי זה כפולמוס הפוסקים גבי ברכת בשמים בברית מילה כידוע)
ולכן כל דבריך אינם במקום.

יראו הרואים וישפוטו... כתוב לחוד, וכוונות לחוד; בפרט היכן שהדברים משתמעין לתרי אנפין. (ולמותר לציין, שאין אני נצר למשפחת 'מכוונים'..).

ולעצם השאלה של "אם אין חיוב לבשמים בהבדלה מבעוד יום, מי התיר להפסיק בברכת הבשמים בין הגפן להמבדיל".

א- על פי מה ההנחה הפשוטה שאין או יש חיוב לבשמים בהבדלה מבעוד יום?!
ב- על פי מה ההנחה הפשוטה שאין או יש חיוב לבשמים בהבדלה לאחר צה"כ?!
ג- עכ"פ נוכל לומר שמי שהתיר להפסיק בברכת הבשמים בין הגפן להמבדיל לאחר צה"כ, הוא הוא שהתיר להפסיק בברכת הבשמים בין הגפן להמבדיל כבר מבעוד יום.
ד- ע"פ שיטת הגאונים אליבא דקובץ המעיין הנ"ל, מיושבות קושיות רבות- כולל זו; עיין שם.

נסיון אחרון:
כתבת מר רבינוביץ: 'וכי יש איסור לברך על בשמים בשבת אם רוצה להריח?' על זה ענו לך שאכן יש הפסד אם עושה זאת בתוך ברכת הבדלה שבזה מפסיק.

כל זה מבלי להדרש לשאלה האם יש טעם לברכת הבשמים דמוצ"ש למבדיל בשבת.

מה כ"כ קשה?

כעת ראיתי ענין פלאי והוא לגבי ברכת הבשמים במוצאי יו"כ שחל בשבת דבכל בו כתב שאין מברכין על הבשמים וכן פסק בשו"ע והרמ"א, ולא כן סבירא למהרי"ל וכן הב"ח ומג"א וט"ז ושו"ע הרב ומט"א כולם הביאו דיש לברך כהאי שתא שחל יו"כ בשבת.

אלא שכתב הב"ח והביאו המ"ב דאין הפסד דברכה לבטלה בזה דהא נהנה מהבשמים ע"כ, ולא חשו להפסק בהבדלה באם אין לברך, והוא פלא.

וכעת ראיתי שהט"ז העיר מזה ובכ"ז כתב לברך וצ"ע לי טעמו עי"ש.