מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קורות הזמן - לרב סעדי' גאון

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
י. אברהם
הודעות: 2831
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

קורות הזמן - לרב סעדי' גאון

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' פברואר 13, 2024 10:09 am

קורות.PNG
קורות.PNG (16.81 KiB) נצפה 418 פעמים

א] "וששת הימים וכו' לא נכלל בקורות הזמן". לא נתבאר למה לא נכללו ששת הימים. ואינו מבואר מאי נפק"מ אם נכללו אם לא, הרי בקורות הזמן מנה שנים ולא ימים.

ב] "ונצטוה אז בענייני הזמן בקבלת פני יום השבת". כ"ה בבראשית רבה (טז, ה) ויניחהו, נתן לו מצות שבת כד"א וינח ביום השביעי. אך הרמב"ם רפ"ט מהל' מלכים כ' על ששה דברים נצטוה אדם הראשון, ולא מנה שמירת שבת.

מצורף "קורות הזמן" מהנדפס בקובץ בית אהרן וישראל
קורות הזמן - פרק א.pdf
(2.96 MiB) הורד 55 פעמים
קורות הזמן - פרק ב.pdf
(4.11 MiB) הורד 41 פעמים
קורות הזמן - פרק ג.pdf
(10.39 MiB) הורד 47 פעמים
נערך לאחרונה על ידי י. אברהם ב ד' פברואר 14, 2024 5:50 pm, נערך 4 פעמים בסך הכל.

י. אברהם
הודעות: 2831
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: קורות הזמן - לרב סעדי' גאון

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' פברואר 14, 2024 5:04 pm

ג] "ואמנם הוקדם שם בכתוב משום היותו נביא"

כן איתא בסדר עולם פרק כד שהיה נביא

ד] "והיו לאברהם שני אחים, אחד מהם נקרא נחור בשם סביו"

לכאו' מכאן ראי' שכבר אז היה מנהג לקרוא שם על שם אבותיהם. ועי' בר"ר לז, י הראשונים שהיו מכירים ייחוסיהם היו מוציאים שמם על שם המאורע אבל אנו שאין אנו מכירים ייחוסינו אנו מוציאים לשם אבותינו

י. אברהם
הודעות: 2831
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: קורות הזמן - לרב סעדי' גאון

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' פברואר 21, 2024 10:28 am

פרק ב

ה] "ומן הדורסים והטורפים ושאר אלו שאסורים באכילה שנים בזוגות זכרים ונקבות".

יל"ע אם אפשר ללמוד מכאן דס"ל דנאסרו מפני שהם דורסים וטורפים, וכד' הרמב"ן ויקרא יא, יג "מפני אכזריות תולדתם".

ו] וזה כי הם לפני הקץ הזה "החלו לעוול". בהערה 12, אפשר: לחמוס.

א"כ עדיף למינקט לישנא דקרא ומלאה הארץ חמס.

י. אברהם
הודעות: 2831
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: קורות הזמן - לרב סעדי' גאון

הודעהעל ידי י. אברהם » ש' פברואר 24, 2024 8:42 pm

פרק ג

ז] כאשר אמר ה' לאברהם קח את בנך יחידך ותקריב אותו וכו' וידע ה' את יראת השמים שלהם והראה להם איל ופדאו בו.

ממה שכתב יראת שמים "שלהם", מבואר דנקט כדברי חז"ל בבראשית רבה (נה, ד) שיצחק אבינו ידע והסכים להקריב עצמו, ולא כדעת האבן עזרא (כב, ד) והרמב"ם.

ח]
עשר שנים.PNG
עשר שנים.PNG (39.78 KiB) נצפה 261 פעמים

הערה.PNG
הערה.PNG (16.43 KiB) נצפה 261 פעמים

מש"כ המהדיר בהערה 111 שלא כלל השנתיים שהתעכב מחמת שר המשקים אין לו סברא כלל.
אלא שצריך לשים נקודה אחרי "עד שנחבש", ולהוריד הנקודה אחר "עשר שנים".
ולא בא לומר כעת כמה שנים ישב בסה"כ, אלא שהולך ומונה את המאורעות כפי שהיו, ומספר שאחר עשר שנים ראו חלומות וכו'.

י. אברהם
הודעות: 2831
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: קורות הזמן - לרב סעדי' גאון

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' מאי 08, 2024 11:23 pm

פרק ד

ט]
אירעה.PNG
אירעה.PNG (11.04 KiB) נצפה 137 פעמים

מש"כ "אירעה על ידו" כי דעת רס"ג שלא נתכוון משה רבינו להרגו אלא רק להכותו. עי' מש"כ עה"פ ויך את המצרי, ויך את המצרי וימת, והמהדיר ציין למש"כ בפירושו על משלי יז, יט "כמו שרצה משה רבנו להכות את האיש המצרי על שהכה את היהודי והכהו ומת" ע"ש.

י. אברהם
הודעות: 2831
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

Re: קורות הזמן - לרב סעדי' גאון

הודעהעל ידי י. אברהם » ד' מאי 08, 2024 11:32 pm

י. אברהם כתב:
קורות.PNG
קורות.PNG (16.81 KiB) נצפה 134 פעמים

א] "וששת הימים וכו' לא נכלל בקורות הזמן". לא נתבאר למה לא נכללו ששת הימים. ואינו מבואר מאי נפק"מ אם נכללו אם לא, הרי בקורות הזמן מנה שנים ולא ימים


קבלתי תשובת המהדיר ר' ישי רונן, ואלו דבריו:
רבינו דרך בזה כשיטת הסדר עולם שאף הוא התחיל למנות את ימי העולם מזמן בריאת אדם דוקא, ואת השנה הראשונה שהחלה בכ"ה באלול של השנה הקודמת לא כלל במנין השנים.

וביאור הדברים, דהנה דעת ר' אליעזר שבעשרים וחמשה באלול נברא העולם (פסיקתא דרב כהנא כג. ויק"ר כט, א. דב"ר דברים אות יג. פדר"א פ"ח. מדרש הגדול בראשית א, יא), ומאידך בבריתא המובאת בר"ה (י:) מובא שדעתו שבתשרי נברא העולם. וביאר הר"ן בחידושיו (ר"ה טז.) שלעולם נברא העולם בכ"ה באלול, ובדבריו בבבלי התייחס לזמן בריאת אדם שהוא היה באחד בתשרי.

וחילוק זה נזכר והתבאר היטב בתכלאל (כ"י מהר"י בשירי דף 101א, כ"י משתא-שבזי עמוד תרמה) בהקדמה לחשוב שנות העיבור, וז"ל [מתורגם]: ודע כי חמשת הימים אשר לפני בריאת אדם הראשון לא נכנסים בכללות הזו שהיא ב'תמח [-שנת יציאת מצרים, כפי שכתב שם לעיל מיניה], אלא חמשת הימים האלו מחושבים כשנה שלימה, והיא נקראת שנת היצירה כלומר יצירת העולם, והיא נקראת השנה הדמיונית [אפשר לתרגם: המחשבתית], ונברא אדם בשנה השניה ליצירה כפי שביארנו, ויהיה הסימן ב'תמט ליצירת עולם וב'תמח ליצירת אדם, ע"כ. (וז"ל במקור [ע"פ כ"י משתא-שבזי]: ואעלם אן אלכ'מסה אלאייאם אלתי קבל כ'ליקת אדם הראשון ג'יר דאכ'לה פי הד'ה אלגמלה אלתי הי בתמ"ח בל הד'ה אלכ'מסה אלאייאם מחסובה בסנה כאמלה והי תסמא אלסנה אלוהמייה פיציר אדם כ'לק פי אלסנה אלתאניה ליצירה עלי מא ביינא פיכון אלסימן בתמ"ט ליצירת עולם ובתמ"ח ליצירת אָדָם)
ועוד כתב בזה במדרש הבאור (בראשית עמוד יח) ע"ש.

והנה מצינו בספר המצוות לאחד מקדמוני הקראים (המיוחס לסהל או לישועה בן יהודה, הביאו א"א הרכבי בהערותיו לספר הירושות לרס"ג, ולא עלה בידי לאתר מקור קטע זה), שהביא בשם רבינו סעדיה גאון ש'סדר עולם אשר בו אמר ר' יוסי בעשרים וחמשה באלול נברא העולם זוהי אגדה, ואין סומכין על דברי אגדה', ע"כ. והנה מלבד שדברים אלו אינם בסדר עולם אלא בויקרא רבה כנ"ל, ואין זו שמועת ר' יוסי אלא ר' אליעזר, עוד יש לתמוה שהרי את כל החיבור שלפנינו השתית רס"ג על יסוד הנחה זאת וכמבואר כאן, ואיך יתכן שיאמר על שמועה זאת שאין לסמוך עליה. ועל כן יש להטיל ספק באמינות שמועת הקראי הזאת.

ואמנם אפשר לתרץ בדוחק שכוונת רס"ג היא, שהתאריך שנקט ר' אליעזר בדבריו ובכלל כל הנידון האם העולם נברא בחודש כזה או אחר איננו מדוייק, שהרי בזמן זה טרם נקבע לוח שנה ולא נתנו שמות לחדשים, וכ"ש שלא שייך לומר שהעולם נברא בכ"ה בחודש, שהרי א"כ נמצא שאין נקודת התחלה. וע"ז אמר רס"ג שאלו הם דברי אגדה, וכל זאת בשביל לסתום פיות הקראים המלעיגים על דברי חז"ל. ועכ"פ ביאור דברי ר' אליעזר הוא שאם נשער את השנים שחלפו מימינו ועד זמן הבריאה יעלה לנו תאריך הנ"ל לפי החשבון הנהוג בזמנינו [ובהתאם לשיטת רס"ג שאת חשבון העיבור קבל משה בסיני, ומעולם לא קדשו ע"פ הראיה בלבד, אלא תמיד אימתו את הראיה ע"פ החשבון שהוא העיקרי, ואכמ"ל].


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 279 אורחים