פורום אוצר החכמה

בס' אמרי נועם ברכות דכ"ח נמצא כתוב -

יתר ע"כ נמצא בפי' הגר"א לספרא דצניעותא -

אלא שבבה"ג לפנינו לא נמצא דבר.

עצם הלימוד מהאי קרא מופיע בכמה ראשונים לגבי חיוב אמירת הלל, עי', אבל לא לגבי פסוד"ז.

ובס' הפרדס הביא כן גם משמיה דהגאונים, (ולא נמצא כן ברי"ף לפנינו), זה לשונו -

וקריאת ההלל מצוה מן התורה היא לשבח ולהודות להקב"ה בימים אלו שנעשו ניסים לאבותינו. וכ"כ רבינו אלפסי ז"ל בשם מר שמואל בן חפני גאון ז"ל דקריאת ההלל מן התורה הוא, דכתיב הוא תהלתך. וכתב מורי הרב נ"ר, דזה אינו. אלא אסמכתא בעלמא היא.

אבל ראיתי כעת שבתשובה מהגאונים נמצא ענין זה לכאו', הנה -

האם יש מקום לומר שהגר"א הכיר תשובה זו?

יותר מסתבר לי דכוונתו דכיון דמבואר בבה"ג דחיוב הלל נמנה כמצות עשה, וא"כ צ"ל דנלמד מקרא, וצ"ל כהראשונים דנלמד מהיא תהלתך, ושם אינו כתוב דוקא י"ח ימים שאומרים הלל, רק חזינן דהוא מצ"ע להלל ולשבח השי"ת, וא"כ ה"ה פסוקד"ז שבכל יום.

אולי.
בסידור רס"ג הביא מהפסוק הזה מקור לכל מצות התפילה, (וכ"ה -כרגיל- במשנת רבי אליעזר).

באזור אליהו על אתר הביאו את תשובות הגאונים החדשות הנ"ל.