ולעומת זאת ישנו נוסח [הרבה] כת"י שהביא א. שנאן [בקובץ שהובא כאן בפורום], ומוכיח שהוא הבסיס לספר הישר, ושנוסח הדפוסים פחות נאמן למקור מאשר נוסח כתב היד.
ואנכי הקטן כשקראתי בספר בנוסח הדפוס נוכחתי בראיה פשוטה בתכלית לדברי שנאן:
בנוסח הדפוס מובא קטע שלם מרש"י עה"ת ככתבו וכלשונו - כחלק מהספר.
והוא ביציאת משה ביום השני לאחר שהרג את המצרי, ושם בתוה"ד:
וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה ומסרו לקוסטינר להרגו, ולא שלטה בו החרב כי עשה הקב״ה נס עמו שנעשה ערפו כעמוד של שיש, והוא שאמר משה כשנולד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה, והוא שאמר לו הקב״ה כשסרב בשליחותו של מקום ואמר לו שלח נא ביד תשלח, אמר לו הקב״ה מי שם פה לאדם מי למדך לדבר כשהיית נדון לפני פרעה על המצרי, או מי ישום אלם מי שם את פרעה אלם שלא נתאמץ במצות הריגתך, או חרש או משרתיו חרשים שלא שמעו במצותו עליך להרגך. מי עשאן עורים שלא ראוך כשברחת מן הבירה [אוצר מדרשים אייזשטיין: הבימה] ונמלטת.
והוא כמעט מילה במילה ואות באות פירוש רש"י על פסוק זה:
מי שם פה וגו' - מי למדך לדבר כשהיית נדון לפני פרעה על המצרי
"או מי ישום אלם - מי עשה את פרעה אלם שלא נתאמץ במצות הריגתך, ואת משרתיו חרשים שלא שמעו בצוותו עליך, ולספקלטורין ההורגים מי עשאן עורים שלא ראו כשברחת מן הבימה ונמלטת.
ופירוש רש"י שם אינו לשון מדרש, אלא עיבוד של דברי התנחומא במקום (שמות סימן י), והוא לשון שכולו מרש"י, והנה הוא לפנינו מועתק בספר דברי הימים של משה בנוסח הדפוסים.
אבל איננו - לא מיניה ולא מקצתיה אלא כולו נעדר לגמרי - בנוסח כתב היד.
הרי שנוסח כתב היד נאמן יותר למקור.
[ואין לומר שרש"י העתיק דבריו מספר דה"י של משה, חדא דלא זכור לי שרש"י מביא ממנו אי פעם, שנית, רש"י הוסיף מילים (על הספקלטרין) שאין בספר, ולא נראות כלל מילים שלו אלא שלקחן ממקור חז"לי, ואכן מקורן בתנחומא הנ"ל].