לוח ההלכות והמנהגים התשע"ב

[לוח ההלכות והמנהגים]

יצא לאור בשלל גילוים מרתקים
הגילוי הגדול לוח וילנא ושלל מנהגיו

[איש_ספר]

פנינה/קוריוז מן הלוח:
העורך מביא טעם מנהג ירושלים שאין לובשים קיטל בימים נוראים (אלא קפטן לבן).
בשם זקנו הגרא"י זלזניק דלא מסמנא מילתא ללבוש בגדי מתים בימים האדירים (אע"פ שכתבו הפוסקים וכו'), בשם הגר"ש דבליצקי, הפוך מן הקצה אל הקצה: שכיון שאין קוברים בירושלים בקיטל, לא היה עוד טעם ללבושו בימים נוראים.

[שבטיישראל]

ובכן אספר לך סוד מחדר המתים :
ברוב מקומות בעולם לא קוברים בקיטל כי אם בתכריכין ...
(ובמיוחד רוב הקיטל'עך המצויים שאינם עשויין מפשתן כי אם מפוליאסטר, משא"כ בקיטל של פעם שהיה עשוי מפשתן כמו התכריכין)

[כרם]

איני יודע אם לשעבר בחו"ל נהגו להקפיד על תכריכי פשתן.

[שבטיישראל]

איני יודע אם לשעבר בחו"ל נהגו להקפיד על תכריכי פשתן.

כפי מיטב ידיעתי הקפידו ע"ז (וגם היום מקפידין)
דא עקא שמעולם לא הוצאתי בר מינן מקברו בכדי לבדוק ...... :)

[אדג]

אבל בפוליאסטר ודאי שלא קברו!

[איש_ספר]

ובכן אספר לך סוד מחדר המתים :
ברוב מקומות בעולם לא קוברים בקיטל כי אם בתכריכין ...

האשכנזים בחו"ל קוברים בקיטל (ונוסף עליו מצנפת). ויש שאף ביקשו לקוברם בקיטל שלהם. אולי כדאי לבדוק לפני שכותבים ?!

[שבטיישראל]

אני :
א) אשכנזי
ב) גר בחו"ל
ג) בדקתי, והמציאות שע"פ רוב כמעט ואין קוברין בבגד המכונה קיטל כי אם בתכריכין (המצנפת הוא חלק מהתכריכין, ואין קשר בינו להקיטל)
אכן יש הנקברים עם הקיטל שלהם (אם הוא של פשתן) אבל כמעט ולא נהיגי הכי

[איש_ספר]

באשכנז כן היה המנהג, (וכך כותב גם הרבש"ה בתיאור מנהג אשכנז בקבורה).
וגם בשאר מדינות. כרו"פ כדמשמע בתשו' הצ"פ שמצאתי באוצר
אולי המציאות השתנתה, המבחן הוא הכתוב בספרי מנהגי הח"ק שיש לא מעט כאלו.
וכל הויכוח למותר.

[נטורי קרתא]

במשנ"ב סי' תרי ס"ק יח נאמר שהקיטל מיוחד לתפילה ומשו"ה אין ליכנס בו לבית הכסא. ואם נתייחד לתכריכים מדוע אסור ליכנס בו לביה"כ?

[יאיר]

במשנ"ב סי' תרי ס"ק יח נאמר שהקיטל מיוחד לתפילה ומשו"ה אין ליכנס בו לבית הכסא. ואם נתייחד לתכריכים מדוע אסור ליכנס בו לביה"כ?

מה שונה הדבר מטלית שמותר? (או שמעיקר הדין גם בקיטל מותר?).

[לוח ההלכות והמנהגים]

איך נצרף לכם את לוח וילנא

[איש_ספר]

איך נצרף לכם את לוח וילנא

מה השאלה?

במשנ"ב סי' תרי ס"ק יח נאמר שהקיטל מיוחד לתפילה ומשו"ה אין ליכנס בו לבית הכסא. ואם נתייחד לתכריכים מדוע אסור ליכנס בו לביה"כ?

כי לרוב לא קברו בקיטל שאדם השתמש בו בחייו.

[יאיר]

איך נצרף לכם את לוח וילנא

בפרסום תגובה יש למטה לשונית "צירוף קובץ".

[סופר]

להזכיר דהערת הגר"ש דבליצקי אינה אלא ליתן טעם למנהג ירושלים הנ"ל, אך לא לבטל מנהג האוחזים בזה, דהעיקר להזכיר בגדי מתים ובזה שהוא לבן ודומה לתכריכים די, ופשוט.

[לוח ההלכות והמנהגים]

"רסיסים" מתוך ההקדמה
• חידוש מענין נתחדש לנו בשנה זו ע"י הרה"ג ר' יעקב וינגולד שליט"א ששמע משר התורה הגאון האדיר רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת 'עץ חיים', שלוח לא"י מבוסס על לוח ווילנא שיצא לאור בווילנא בשנים קדמוניות, אשר קיבל מחברו מהגאון האדר"ת כשעלה ארצה וביקש שיוציאו לאור לוח כעי"ז לא"י. וכן שמע הנ"ל מהגאון הגדול רבי אפרים בורדיאנסקי זצ"ל ש'לוח' ווילנא זה נתחבר ע"י רבינו שלמה הכהן זצ"ל בעל ה'חשק שלמה' דמו"ץ דווילנא. ומצאנו בס"ד לוח זה ונתארו בקיצור; הלוח הוא לוח קיר עם דינים ומנהגים לביהכנ"ס ונדפס ע"י האלמנה והאחים ראם בווילנא, וע"י המדפיסה פ. מ"ץ בווילנא, [כן הוציאו הנ"ל לוח כיס בעברי טייטש עם קיצור מהדינים והמנהגים הנ"ל]. לכן בלוח שלפנינו צויינו על מנהגים רבים שהובאו בלוח לא"י, את מקורם הקדום מלוח זה כאשר תחזינה עיני המעיין מישרים במקומו.

[שבטיישראל]

באשכנז כן היה המנהג, (וכך כותב גם הרבש"ה בתיאור מנהג אשכנז בקבורה).
וגם בשאר מדינות. כרו"פ כדמשמע בתשו' הצ"פ שמצאתי באוצר
אולי המציאות השתנתה, המבחן הוא הכתוב בספרי מנהגי הח"ק שיש לא מעט כאלו.
וכל הויכוח למותר.

מנהג הקבורה עם קיטל מוזכר גם בנוהג כצאן יוסף
ובוודאי שכן היה המנהג הקדום
דא עקא שכהיום כמעט ולא נהיגי הכי (לא לחינם נשאר לפליטה קיטל'עך מאדמו"רים שכבר שחל"ח)

שוב, כהיום הרי רוב הקיטל'עך הם משל פוליאסטר ולא משל פשתן (משא"כ המצפנת בד והמכנסי בד של התכריכין), ושפיר מובן למה אין קוברין, דא עקא שמנהג אי הקבורה בקיטל עוד התחיל לפני שהתחילו לייצר הקיט'לעך מפוליאסטר (ובכלל הרי הצורה של הקיטל הנמצא בשוק כהיום שונה לגמרי מהקיטל הישן - פעם לא היה כפתורים על הקיטל כלל והקיטל היה סגור ממתניו ולמטה כמו סינר - אצל חסידי סקווירא עוד נהוג להשתמש עם קיט'לעך כאלו עם קרע מלפניהם בלי כפתורים עם צאוורון ארוך מאחוריהם שבו מכסים את הפנים לאחר מאה ועשרים שנה)

[שבטיישראל]

"רסיסים" מתוך ההקדמה
• חידוש מענין נתחדש לנו בשנה זו ע"י הרה"ג ר' יעקב וינגולד שליט"א ששמע משר התורה הגאון האדיר רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת 'עץ חיים', שלוח לא"י מבוסס על לוח ווילנא שיצא לאור בווילנא בשנים קדמוניות, אשר קיבל מחברו מהגאון האדר"ת כשעלה ארצה וביקש שיוציאו לאור לוח כעי"ז לא"י. וכן שמע הנ"ל מהגאון הגדול רבי אפרים בורדיאנסקי זצ"ל ש'לוח' ווילנא זה נתחבר ע"י רבינו שלמה הכהן זצ"ל בעל ה'חשק שלמה' דמו"ץ דווילנא. ומצאנו בס"ד לוח זה ונתארו בקיצור; הלוח הוא לוח קיר עם דינים ומנהגים לביהכנ"ס ונדפס ע"י האלמנה והאחים ראם בווילנא, וע"י המדפיסה פ. מ"ץ בווילנא, [כן הוציאו הנ"ל לוח כיס בעברי טייטש עם קיצור מהדינים והמנהגים הנ"ל]. לכן בלוח שלפנינו צויינו על מנהגים רבים שהובאו בלוח לא"י, את מקורם הקדום מלוח זה כאשר תחזינה עיני המעיין מישרים במקומו.

מעניין, האם גם ההערות בלוח בענין חליצת המנעלים שבשטיבלך מא"ש נהוג למוחקם בדיו שחור מיד עם הופעת הלוח על קיר "ר' אברהם'ס שטיבל" מקורן ב"לוח ווילנא" ....
:)

[מיוחס]

"רסיסים" מתוך ההקדמה
• חידוש מענין נתחדש לנו בשנה זו ע"י הרה"ג ר' יעקב וינגולד שליט"א ששמע משר התורה הגאון האדיר רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת 'עץ חיים', שלוח לא"י מבוסס על לוח ווילנא שיצא לאור בווילנא בשנים קדמוניות, אשר קיבל מחברו מהגאון האדר"ת כשעלה ארצה וביקש שיוציאו לאור לוח כעי"ז לא"י. וכן שמע הנ"ל מהגאון הגדול רבי אפרים בורדיאנסקי זצ"ל ש'לוח' ווילנא זה נתחבר ע"י רבינו שלמה הכהן זצ"ל בעל ה'חשק שלמה' דמו"ץ דווילנא. ומצאנו בס"ד לוח זה ונתארו בקיצור; הלוח הוא לוח קיר עם דינים ומנהגים לביהכנ"ס ונדפס ע"י האלמנה והאחים ראם בווילנא, וע"י המדפיסה פ. מ"ץ בווילנא, [כן הוציאו הנ"ל לוח כיס בעברי טייטש עם קיצור מהדינים והמנהגים הנ"ל]. לכן בלוח שלפנינו צויינו על מנהגים רבים שהובאו בלוח לא"י, את מקורם הקדום מלוח זה כאשר תחזינה עיני המעיין מישרים במקומו.

מעניין, האם גם ההערות בלוח בענין חליצת המנעלים שבשטיבלך מא"ש נהוג למוחקם בדיו שחור מיד עם הופעת הלוח על קיר "ר' אברהם'ס שטיבל" מקורן ב"לוח ווילנא" ....
:)

הם מחקו את בגלל השם המופיע קודם ולא בגלל ההלכה
אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

[כרם]

לענין הקיטל:
הלום ראיתי, כי גם הטעם ללבישת הקיטל להידמות למלאכים, הוא רק בפשתן, משום שהמלאכים נאמ' בהם לבוש בדים, ובד היינו פשתן.

[לייבל]

אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

דוקא הגרשז"א חיבב מאד הערה זו, עי' הליכות שלמה מועדים ח"א פ"ה הע' 71 (אמנם למעשה לא הסכים עמו). וע"ע בס' הנ"ל על תפילה פ"ב סכ"א.

[מיוחס]

אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

דוקא הגרשז"א חיבב מאד הערה זו, עי' הליכות שלמה מועדים ח"א פ"ה הע' 71 (אמנם למעשה לא הסכים עמו). וע"ע בס' הנ"ל על תפילה פ"ב סכ"א.

תדייק שם שחיבובו לא היה ע"ז

[שבטיישראל]

אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

דוקא הגרשז"א חיבב מאד הערה זו, עי' הליכות שלמה מועדים ח"א פ"ה הע' 71 (אמנם למעשה לא הסכים עמו). וע"ע בס' הנ"ל על תפילה פ"ב סכ"א.

תדייק שם שחיבובו לא היה ע"ז

לגופו של ענין עצם ההערה אינה נכונה כלל
לענין הלכה אין שום מצוה לחלוץ המנעלים בעריו"כ
כי אם איסואר של נעילת הסנדל ביו"כ
ומה עם יחליט גם בעריו"כ ללכת בלי מנעלים ?