פורום אוצר החכמה

יצא לאור בשלל גילוים מרתקים
הגילוי הגדול לוח וילנא ושלל מנהגיו

פנינה/קוריוז מן הלוח:
העורך מביא טעם מנהג ירושלים שאין לובשים קיטל בימים נוראים (אלא קפטן לבן).
בשם זקנו הגרא"י זלזניק דלא מסמנא מילתא ללבוש בגדי מתים בימים האדירים (אע"פ שכתבו הפוסקים וכו'), בשם הגר"ש דבליצקי, הפוך מן הקצה אל הקצה: שכיון שאין קוברים בירושלים בקיטל, לא היה עוד טעם ללבושו בימים נוראים.

ובכן אספר לך סוד מחדר המתים :
ברוב מקומות בעולם לא קוברים בקיטל כי אם בתכריכין ...
(ובמיוחד רוב הקיטל'עך המצויים שאינם עשויין מפשתן כי אם מפוליאסטר, משא"כ בקיטל של פעם שהיה עשוי מפשתן כמו התכריכין)

איני יודע אם לשעבר בחו"ל נהגו להקפיד על תכריכי פשתן.

כרם כתב:איני יודע אם לשעבר בחו"ל נהגו להקפיד על תכריכי פשתן.

כפי מיטב ידיעתי הקפידו ע"ז (וגם היום מקפידין)
דא עקא שמעולם לא הוצאתי בר מינן מקברו בכדי לבדוק ...... :)

אבל בפוליאסטר ודאי שלא קברו!

שבטיישראל כתב:ובכן אספר לך סוד מחדר המתים :
ברוב מקומות בעולם לא קוברים בקיטל כי אם בתכריכין ...

האשכנזים בחו"ל קוברים בקיטל (ונוסף עליו מצנפת). ויש שאף ביקשו לקוברם בקיטל שלהם. אולי כדאי לבדוק לפני שכותבים ?!

אני :
א) אשכנזי
ב) גר בחו"ל
ג) בדקתי, והמציאות שע"פ רוב כמעט ואין קוברין בבגד המכונה קיטל כי אם בתכריכין (המצנפת הוא חלק מהתכריכין, ואין קשר בינו להקיטל)
אכן יש הנקברים עם הקיטל שלהם (אם הוא של פשתן) אבל כמעט ולא נהיגי הכי

באשכנז כן היה המנהג, (וכך כותב גם הרבש"ה בתיאור מנהג אשכנז בקבורה).
וגם בשאר מדינות. כרו"פ כדמשמע בתשו' הצ"פ שמצאתי באוצר
אולי המציאות השתנתה, המבחן הוא הכתוב בספרי מנהגי הח"ק שיש לא מעט כאלו.
וכל הויכוח למותר.

במשנ"ב סי' תרי ס"ק יח נאמר שהקיטל מיוחד לתפילה ומשו"ה אין ליכנס בו לבית הכסא. ואם נתייחד לתכריכים מדוע אסור ליכנס בו לביה"כ?

נטורי קרתא כתב:במשנ"ב סי' תרי ס"ק יח נאמר שהקיטל מיוחד לתפילה ומשו"ה אין ליכנס בו לבית הכסא. ואם נתייחד לתכריכים מדוע אסור ליכנס בו לביה"כ?

מה שונה הדבר מטלית שמותר? (או שמעיקר הדין גם בקיטל מותר?).

איך נצרף לכם את לוח וילנא

לוח ההלכות והמנהגים כתב:איך נצרף לכם את לוח וילנא

מה השאלה?

נטורי קרתא כתב:במשנ"ב סי' תרי ס"ק יח נאמר שהקיטל מיוחד לתפילה ומשו"ה אין ליכנס בו לבית הכסא. ואם נתייחד לתכריכים מדוע אסור ליכנס בו לביה"כ?

כי לרוב לא קברו בקיטל שאדם השתמש בו בחייו.

לוח ההלכות והמנהגים כתב:איך נצרף לכם את לוח וילנא

בפרסום תגובה יש למטה לשונית "צירוף קובץ".

להזכיר דהערת הגר"ש דבליצקי אינה אלא ליתן טעם למנהג ירושלים הנ"ל, אך לא לבטל מנהג האוחזים בזה, דהעיקר להזכיר בגדי מתים ובזה שהוא לבן ודומה לתכריכים די, ופשוט.

"רסיסים" מתוך ההקדמה
• חידוש מענין נתחדש לנו בשנה זו ע"י הרה"ג ר' יעקב וינגולד שליט"א ששמע משר התורה הגאון האדיר רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת 'עץ חיים', שלוח לא"י מבוסס על לוח ווילנא שיצא לאור בווילנא בשנים קדמוניות, אשר קיבל מחברו מהגאון האדר"ת כשעלה ארצה וביקש שיוציאו לאור לוח כעי"ז לא"י. וכן שמע הנ"ל מהגאון הגדול רבי אפרים בורדיאנסקי זצ"ל ש'לוח' ווילנא זה נתחבר ע"י רבינו שלמה הכהן זצ"ל בעל ה'חשק שלמה' דמו"ץ דווילנא. ומצאנו בס"ד לוח זה ונתארו בקיצור; הלוח הוא לוח קיר עם דינים ומנהגים לביהכנ"ס ונדפס ע"י האלמנה והאחים ראם בווילנא, וע"י המדפיסה פ. מ"ץ בווילנא, [כן הוציאו הנ"ל לוח כיס בעברי טייטש עם קיצור מהדינים והמנהגים הנ"ל]. לכן בלוח שלפנינו צויינו על מנהגים רבים שהובאו בלוח לא"י, את מקורם הקדום מלוח זה כאשר תחזינה עיני המעיין מישרים במקומו.

איש_ספר כתב:באשכנז כן היה המנהג, (וכך כותב גם הרבש"ה בתיאור מנהג אשכנז בקבורה).
וגם בשאר מדינות. כרו"פ כדמשמע בתשו' הצ"פ שמצאתי באוצר
אולי המציאות השתנתה, המבחן הוא הכתוב בספרי מנהגי הח"ק שיש לא מעט כאלו.
וכל הויכוח למותר.

מנהג הקבורה עם קיטל מוזכר גם בנוהג כצאן יוסף
ובוודאי שכן היה המנהג הקדום
דא עקא שכהיום כמעט ולא נהיגי הכי (לא לחינם נשאר לפליטה קיטל'עך מאדמו"רים שכבר שחל"ח)

שוב, כהיום הרי רוב הקיטל'עך הם משל פוליאסטר ולא משל פשתן (משא"כ המצפנת בד והמכנסי בד של התכריכין), ושפיר מובן למה אין קוברין, דא עקא שמנהג אי הקבורה בקיטל עוד התחיל לפני שהתחילו לייצר הקיט'לעך מפוליאסטר (ובכלל הרי הצורה של הקיטל הנמצא בשוק כהיום שונה לגמרי מהקיטל הישן - פעם לא היה כפתורים על הקיטל כלל והקיטל היה סגור ממתניו ולמטה כמו סינר - אצל חסידי סקווירא עוד נהוג להשתמש עם קיט'לעך כאלו עם קרע מלפניהם בלי כפתורים עם צאוורון ארוך מאחוריהם שבו מכסים את הפנים לאחר מאה ועשרים שנה)

לוח ההלכות והמנהגים כתב:"רסיסים" מתוך ההקדמה
• חידוש מענין נתחדש לנו בשנה זו ע"י הרה"ג ר' יעקב וינגולד שליט"א ששמע משר התורה הגאון האדיר רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת 'עץ חיים', שלוח לא"י מבוסס על לוח ווילנא שיצא לאור בווילנא בשנים קדמוניות, אשר קיבל מחברו מהגאון האדר"ת כשעלה ארצה וביקש שיוציאו לאור לוח כעי"ז לא"י. וכן שמע הנ"ל מהגאון הגדול רבי אפרים בורדיאנסקי זצ"ל ש'לוח' ווילנא זה נתחבר ע"י רבינו שלמה הכהן זצ"ל בעל ה'חשק שלמה' דמו"ץ דווילנא. ומצאנו בס"ד לוח זה ונתארו בקיצור; הלוח הוא לוח קיר עם דינים ומנהגים לביהכנ"ס ונדפס ע"י האלמנה והאחים ראם בווילנא, וע"י המדפיסה פ. מ"ץ בווילנא, [כן הוציאו הנ"ל לוח כיס בעברי טייטש עם קיצור מהדינים והמנהגים הנ"ל]. לכן בלוח שלפנינו צויינו על מנהגים רבים שהובאו בלוח לא"י, את מקורם הקדום מלוח זה כאשר תחזינה עיני המעיין מישרים במקומו.

מעניין, האם גם ההערות בלוח בענין חליצת המנעלים שבשטיבלך מא"ש נהוג למוחקם בדיו שחור מיד עם הופעת הלוח על קיר "ר' אברהם'ס שטיבל" מקורן ב"לוח ווילנא" ....
:)

שבטיישראל כתב:

לוח ההלכות והמנהגים כתב:"רסיסים" מתוך ההקדמה
• חידוש מענין נתחדש לנו בשנה זו ע"י הרה"ג ר' יעקב וינגולד שליט"א ששמע משר התורה הגאון האדיר רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל ראש ישיבת 'עץ חיים', שלוח לא"י מבוסס על לוח ווילנא שיצא לאור בווילנא בשנים קדמוניות, אשר קיבל מחברו מהגאון האדר"ת כשעלה ארצה וביקש שיוציאו לאור לוח כעי"ז לא"י. וכן שמע הנ"ל מהגאון הגדול רבי אפרים בורדיאנסקי זצ"ל ש'לוח' ווילנא זה נתחבר ע"י רבינו שלמה הכהן זצ"ל בעל ה'חשק שלמה' דמו"ץ דווילנא. ומצאנו בס"ד לוח זה ונתארו בקיצור; הלוח הוא לוח קיר עם דינים ומנהגים לביהכנ"ס ונדפס ע"י האלמנה והאחים ראם בווילנא, וע"י המדפיסה פ. מ"ץ בווילנא, [כן הוציאו הנ"ל לוח כיס בעברי טייטש עם קיצור מהדינים והמנהגים הנ"ל]. לכן בלוח שלפנינו צויינו על מנהגים רבים שהובאו בלוח לא"י, את מקורם הקדום מלוח זה כאשר תחזינה עיני המעיין מישרים במקומו.

מעניין, האם גם ההערות בלוח בענין חליצת המנעלים שבשטיבלך מא"ש נהוג למוחקם בדיו שחור מיד עם הופעת הלוח על קיר "ר' אברהם'ס שטיבל" מקורן ב"לוח ווילנא" ....
:)

הם מחקו את בגלל השם המופיע קודם ולא בגלל ההלכה
אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

לענין הקיטל:
הלום ראיתי, כי גם הטעם ללבישת הקיטל להידמות למלאכים, הוא רק בפשתן, משום שהמלאכים נאמ' בהם לבוש בדים, ובד היינו פשתן.

מיוחס כתב:אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

דוקא הגרשז"א חיבב מאד הערה זו, עי' הליכות שלמה מועדים ח"א פ"ה הע' 71 (אמנם למעשה לא הסכים עמו). וע"ע בס' הנ"ל על תפילה פ"ב סכ"א.

לייבל כתב:

מיוחס כתב:אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

דוקא הגרשז"א חיבב מאד הערה זו, עי' הליכות שלמה מועדים ח"א פ"ה הע' 71 (אמנם למעשה לא הסכים עמו). וע"ע בס' הנ"ל על תפילה פ"ב סכ"א.

תדייק שם שחיבובו לא היה ע"ז

מיוחס כתב:

לייבל כתב:

מיוחס כתב:אבל לעצם הנידון ובלי מסטיקה פסק זה טעות הוא בידו ואף בימיו לא חיבבו פסק זה והוא עצמו בשו"ת שלו בא לישבו והנראה שלוח לא"י לא כתב זאת בדיוק כמו שרצה הרב קוק זצ"ל עיי"ש בשו"ת שלו

דוקא הגרשז"א חיבב מאד הערה זו, עי' הליכות שלמה מועדים ח"א פ"ה הע' 71 (אמנם למעשה לא הסכים עמו). וע"ע בס' הנ"ל על תפילה פ"ב סכ"א.

תדייק שם שחיבובו לא היה ע"ז

לגופו של ענין עצם ההערה אינה נכונה כלל
לענין הלכה אין שום מצוה לחלוץ המנעלים בעריו"כ
כי אם איסואר של נעילת הסנדל ביו"כ
ומה עם יחליט גם בעריו"כ ללכת בלי מנעלים ?