פורום אוצר החכמה

במרפסת ביתי מקננות נכון לעכשיו ב' נקבות יונים שמנות ופטומות, וככה"נ כרסן בין שיניהן, מה שאומר שאו טו טו אני הולך להיות בעלים על גדוד יונים - גוזלים, (והפרשותיהן).

ושאלתי - הלכה למעשה: היות וכידוע מצות שילוח הקן היא מה'רגישות' שבמצוות (האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך וכו'), א"כ אני מסתפק, שכן היות והקן יוצר במרפסת הבית, שע"פ הלכה פטור משילוח הקן היות ואינו "כי יקרא", א"כ נמצא דהדרינן לאיסור צעב"ח.
שמא יודע כאן מישהו הלכה ברורה, האם מותר לי להיפטר מהקן ולגרום (לכאו') צעב"ח? אדגיש, שהענין יוצר עגמ"נ מרובה לעקרת הבית תחי', שכן הרבה מעניני הבית 'נחתכים' שם במרפסת, והיונים מפריעות לה.

ולהעיר, ששמעתי מעד נאמן, שלהכי לא הסכים הגר"מ ברנדסדורפר זצ"ל מעודו לקיים שילוח הקן, בנמקו, כי פרטי המצוה מרובין המה באיזה מקומות והיכ"ת חל החיוב, ובמצוה זו אין לנו 'להחמיר' ולעשות מספק, שכן כל מה שאינו בכלל המצוה אזי ממילא הוא בכלל איסורא דצעב"ח.

עי' בתשו' חת"ס או"ח סי' ק'. וז"ל בתוך הדברים..

ועיין רמב"ן בנימוקי חומש שלו [דברים כ"ב - ו'] כתב עפ"י רמב"ם במורה נבוכים וכ"כ בס' החנוך להרא"ה [מצוה תקמ"ה] בטעם המצוה ההיא שלא נתאכזר לעקור אם על בנים, דאע"ג דאסור לומר על קן ציפור יגיעו רחמיך והטעם שלא הגיעו רחמיו על בעלי חיים כל שהוא לצורך אדם דא"כ היה אסור לשחוט בע"ח, אך גזירות הן עלינו שלא נלמוד להתאכזר ונתקן מדותינו ע"ש. והנה לפי טעם זה מבואר דאם אינו צריך לבנים, לא מיבעיא דאינו מחוייב לשלח האם אלא אכזריות נמי עביד, ובמקום שנלמוד שלא נתאכזר אדרבא נרגיל עצמנו באכזריות ולצער בעלי חיים על מגן לגרש האם מעל בניה וצער בע"ח דאורייתא, אלא שכתב רמב"ן שלא הגיעו רחמיו על ב"ח אם הוא לצורך האדם, אבל אם איננו לצורך אדם שאינו צריך לבנים אכזריות היא זו לגרש האם מעל בנים:

וע"ש בהמשך דבריו שכתב שיתכן שעפ"י קבלה יש ענין לקיים המצוה אף כשאינו צריך לבנים, אמנם ש"ס דילן לא ס"ל כן.

ולכאורה יוצא מדבריו, שסתם לשלח את האם אסור מצד מידת אכזריות.


אבל בענינך שהם מפריעים לך ברעש ולכלוך, לכאורה הדין שונה, וקצת ראיה יש מכליא עורב ששמו על ביהמ"ק.

לא הבנתי, יש כבר ביצים? אם אין ביצים אתה בהחלט יכול להפקיר את הקן ולכוון לא לזכות בביצים ובכך לקיים מצות שילוח הקן בהידור לדעת רוב הפוסקים, ולסלק את היונים באופן מהודר.
וגם אם כבר יש ביצים, דעת הגרח"ק ועוד רבים מהפוסקים שאפשר להפקיר את הביצים ולקיים מצות שילוח הקן, ומסתמא במקום שיש צער בני אדם, עדיף מספק צער בעלי חיים, ובפרט שיש בזה גם משום חשש לבריאות עקב לכלוך שהם יכולים לגרום ולהביא מרעין בישין.

ייש"כ ר' אברך. שמך נאה לך (רך בשנים באמת?).

למעיישה יש ביצים: מה אני בדיוק צריך לעשות?

בהסתכלות מקופיא לכאו' נראה לומר שאין החצר קונה בכה"ג, ויש חיוב גמור של שילוח הקן,
שכן יוני שובך ועלייה שאין דרכן לדור עם בני אדם בבתים, חייב בשילוחן אם לא הוגבהה האם, ולא זכתה לו חצירו.
ולכאו' הוא הדין כאן, שאין אלו יוני הרדיסאות וכדו' שדרכן לדור עם בני אדם - כמו אווזין ותרנגולין, אלא יוני שובך ועלייה, וממילא חייב בשילוחן אף אם מקננות בביתו.
ועיין בזה בשו"ע יו"ד סי' רצ"ב בהל' שילוח הקן.

ומ"מ מידי ספק לא יצאת ועדיף לשאול בזה רב מורה הוראה.

img770 כתב: חייב בשילוחן אם לא הוגבהה האם,

ועיין בזה בשו"ע יו"ד סי' רצ"ב בהל' שילוח הקן.

ומ"מ מידי ספק לא יצאת ועדיף לשאול בזה רב מורה הוראה.

הוגבהה - היינו בידים, או שנתרוממה אי פעם אפי' מעצמה? (איך אידע? לא שמתי שם מעקב)

אשר להפניה לשו"ע ולמורה הוראה - נו, על זה חשבתי לבד.... עצלותי גרמה לי לחשוב שמא יש כאן כאלו שידים להם בהלכות אלו למעשה ממש.

עיין היטיב גם בנו"כ.

מה הולך כאן?
זה נראה שהפורום מידרדר לאטו עד שנהיה כאן שו"ת הלכתי בסגנון שאל את הרב בsms, אלא שלא רבנים המגיבים כאן אלא הדיוטות.

לענין השאלה מר מור, יש לודא שמשעת המלטת הביצים לא התרוממה האם מעליהם, שאם עפה אפי' מעט זכתה לך חצרך שלא מדעתך ול"ח יקרא אלא מזומן, אלא שיש עצה למקצת פוסקים להפקיר הביצים.

מה עליך לעשות?
להבריח האם עד שתסתלק מהאזור לאחמ"כ לזכות בביצים ולעשות בהם ובקן ככל העולה על רוחך.

כ"ז להלכה, למעשה תשאל רב!

(כשהיה בביתי הגרא"מ שך לפני עשורי שנים לקיים מצוה זו השאיר הביצים במקומם והלך לו).

מור כתב:
למעיישה יש ביצים: מה אני בדיוק צריך לעשות?

אינני רב, אבל לפי מה שנתבאר בספרי ההלכה אתה יכול להפקיר את הביצים ואת הקן [ונזכרתי שיש שיטות שמעולם לא זכית בהם אף אם האם הוגבהה מעל האם, כיון שברור שאין לך שום צורך בהם, בניגוד לביצי תרנגולת וכדו' הראויים לאכילה, שיש הו"א שאתה מעונין להשתמש בהם], ולשלח את האם [בשעות הלילה שאז היא יושבת], ולקחת את הביצים ולסלק את הקן.

באו כאן בטענה מסויימת:

בנשק כתב:מה הולך כאן?
זה נראה שהפורום מידרדר לאטו עד שנהיה כאן שו"ת הלכתי בסגנון שאל את הרב בsms, אלא שלא רבנים המגיבים כאן אלא הדיוטות.
.

אינני סבור שצריך לילך לרב על דברים המפורשים בספרי ההלכה, וכאן הפורום מיועד להפנות את הלומד לספרי ההלכה ששם מפורשים הדברים, אף אחד לא מתכוין לפסוק כאן הלכות, אלא רק לצטט מספרים.

דוקא אני מסכים עקרונית לטענתו של בנשק, וכפלתי את דברי כאן.

<<אך מי יעמוד מול דמעות אשה כשרה וצדקת בשעת חצות ליל, אשר כל חפצה ומגמתה להכניס הכבסין לייבוש, ואלו ואלו מרחפין ממעל ומשקשקין בכנפיהן וטורדין אותה ממצוא חפצה>>

אם כן לפנינו: צעב"ח מול צעב"ח, ומי יימר שצערן של המרחפים סמוק יותר מאותה צדקנית?

אברך, מן הסתם לא דקת בהשיטות שהבאת, דהלא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו, ויותר נראה שנתכוונת להש"ך ביו"ד רצ"ב דהיכא שאסור לו לזכות משום שמוטלת עליו המצוה ממילא אין חצרו זוכה לו.

לגבי צעב"ח במקום הפסד דבנ"א, כבר ידועים דברי הנמוק"י באלו מציאות דלית בה בית מיחוש, אלא שאיני חפץ להגיס לבי בהוראה ונא יעשה שאלת חכם.

בנשק כתב:אברך, מן הסתם לא דקת בהשיטות שהבאת, דהלא חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו, ויותר נראה שנתכוונת להש"ך ביו"ד רצ"ב דהיכא שאסור לו לזכות משום שמוטלת עליו המצוה ממילא אין חצרו זוכה לו.

האם גם אבן חצץ שנפלה בחצירי זכיתי בה, והלוקחה עובר על גזל? ברור שלא. חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו בחפץ שאדם מעונין לזכות בו, כך עכ"פ מבואר בספר שלח תשלח [קיים באוצר] עמ' קי"ז תשובת הגרח"ק שליט"א לענין שילוח הקן. וכן הובא שם בעמ' ס"ח בשם הגרנ"ק והגרחפ"ש, וכן הוכיח מדברי האגרות משה יו"ד ח"ד סי' מ"ה.