בגמ' למדנו ששונה מציאות הטל ממציאות הגשם. גשם פעמים ישנו ופעמים אינו, ואילו טל לעולם נמצא. וטעם הדבר מצינו בירושלמי (תענית דף ב ע"א): "ר' יעקב דכפר חנן בשם רשב"ל, בשעה שעשה אברהם זקינם את רצוני - נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם. מה טעמא, נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וכתיב תמן לך טל ילדתך".
ולכאורה יש להבין ע"פ זה דברי הגמרא (תענית כד ע"ב) בנוסח תפילתו של כהן גדול בבית החיצון: "תהא גשומה וטלולה", שלכאורה תמוהה היא. דהא תינח כשמתפלל על דבר הזקוק לתפילה, אבל הטל לעולם קיים ומה טעם יש להתפלל ולבקש שיבוא. למיטב זכרוני אין לנו תפילה על דברים שכאלה, ולדוגמא אין בנוסח התפילה בקשה מיוחדת על השמש שתזרח מחר. ויש לדעת מאי שנא הא מהא?