פורום אוצר החכמה

בגמ' למדנו ששונה מציאות הטל ממציאות הגשם. גשם פעמים ישנו ופעמים אינו, ואילו טל לעולם נמצא. וטעם הדבר מצינו בירושלמי (תענית דף ב ע"א): "ר' יעקב דכפר חנן בשם רשב"ל, בשעה שעשה אברהם זקינם את רצוני - נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם. מה טעמא, נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וכתיב תמן לך טל ילדתך".

ולכאורה יש להבין ע"פ זה דברי הגמרא (תענית כד ע"ב) בנוסח תפילתו של כהן גדול בבית החיצון: "תהא גשומה וטלולה", שלכאורה תמוהה היא. דהא תינח כשמתפלל על דבר הזקוק לתפילה, אבל הטל לעולם קיים ומה טעם יש להתפלל ולבקש שיבוא. למיטב זכרוני אין לנו תפילה על דברים שכאלה, ולדוגמא אין בנוסח התפילה בקשה מיוחדת על השמש שתזרח מחר. ויש לדעת מאי שנא הא מהא?

זקן ששכח כתב:בגמ' למדנו ששונה מציאות הטל ממציאות הגשם. גשם פעמים ישנו ופעמים אינו, ואילו טל לעולם נמצא. וטעם הדבר מצינו בירושלמי (תענית דף ב ע"א): "ר' יעקב דכפר חנן בשם רשב"ל, בשעה שעשה אברהם זקינם את רצוני - נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם. מה טעמא, נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וכתיב תמן לך טל ילדתך".

ולכאורה יש להבין ע"פ זה דברי הגמרא (תענית כד ע"ב) בנוסח תפילתו של כהן גדול בבית החיצון: "תהא גשומה וטלולה", שלכאורה תמוהה היא. דהא תינח כשמתפלל על דבר הזקוק לתפילה, אבל הטל לעולם קיים ומה טעם יש להתפלל ולבקש שיבוא. למיטב זכרוני אין לנו תפילה על דברים שכאלה, ולדוגמא אין בנוסח התפילה בקשה מיוחדת על השמש שתזרח מחר. ויש לדעת מאי שנא הא מהא?

מבואר בגמרא שיש מציאות שהטל יורד אך לא לברכה, וזה פשר שבועת אליהו "אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי", וזה פשר בקשתנו בקיץ "ותן ברכה" ולא "ותן טל לברכה", דהטל ודאי יורד, רק מבקשים שיהיה לברכה. מסתמא זה גם פשר בקשתו של כה"ג, שיהיו טללי ברכה.

אפרקסתא דעניא כתב:מבואר בגמרא שיש מציאות שהטל יורד אך לא לברכה, וזה פשר שבועת אליהו "אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי", וזה פשר בקשתנו בקיץ "ותן ברכה" ולא "ותן טל לברכה", דהטל ודאי יורד, רק מבקשים שיהיה לברכה. מסתמא זה גם פשר בקשתו של כה"ג, שיהיו טללי ברכה.

במה שהסברת דברי אליהו אם יהיה בשנים האלה וכו', כבר סתרוך שנים מרבותינו שהבינו שלא כפי שפרשת. ראה רלב"ג מל"א יז א: "והפליג אליהו בשליחות השם למנוע מהם טל ומטר בכללות כל השנים ההם, לא בעת שיאמר אליהו בשליחות הש"י כי הטל לא יעצר אפי' עם היובש".
וכן כתב הרב מלבי"ם שם: "ולכן הוסיף גם טל שזה אינו נכלל בעונש התורה שכתוב ולא יהיה מטר, למען ידעו שהוא רק ע"פ דברו וגזרתו".

ומה שכתבת מסתמא זה גם פשר בקשתו של כה"ג, יתכן לומר כן כפי שיתכן לא לומר כך, ועכ"פ ראיה לכך לא הבאת, ובודאי אינו פשטות הבקשה שתהיה השנה טלולה.

זקן ששכח כתב:
במה שהסברת דברי אליהו אם יהיה בשנים האלה וכו', כבר סתרוך שנים מרבותינו שהבינו שלא כפי שפרשת. ראה רלב"ג מל"א יז א: "והפליג אליהו בשליחות השם למנוע מהם טל ומטר בכללות כל השנים ההם, לא בעת שיאמר אליהו בשליחות הש"י כי הטל לא יעצר אפי' עם היובש".
וכן כתב הרב מלבי"ם שם: "ולכן הוסיף גם טל שזה אינו נכלל בעונש התורה שכתוב ולא יהיה מטר, למען ידעו שהוא רק ע"פ דברו וגזרתו".

אני הסברתי דברי אליהו כך???

שמא שכח אדמו"ר הזקן גמרא מפורשת בתענית ג. למטה, וז"ל: "וטל מנלן דלא מיעצר? דכתיב ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, וכתיב לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה, ואילו טל לא קאמר ליה! מאי טעמא? משום דלא מיעצר! וכי מאחר דלא מיעצר אליהו אישתבועי למה ליה?! הכי קאמר ליה - אפילו טל דברכה לא אתי (רש"י: שיצמיח שום צמח), וליהדריה לטל דברכה? משום דלא מינכרא מילתא (עיי' רש"י שביאר תירוץ זה)".

ודברי הרלב"ג אכן אינם מתאימים לחז"ל, דלדבריהם טל דברכה כן נעצר ומדבריו משמע דאף טל דברכה אינו נעצר, אמנם מדברי המלבי"ם אין קושיא, דאכן בתורה כתוב רק "ולא יהיה מטר", ולא ענשה התורה טל דברכה, וזה הוסיף אליהו.

ובאשר לכה"ג כתבתי בדרך ייתכן, ואינני רואה מה חידוש יש בדברי מר "ייתכן שלא"...

בגמ' ר"ה יש רעיון שגשם יורד ולא לברכה כלומר שיורד בזמן שלא צריך או במקום שלא צריך (טז:?)

סליחה על ההתפרצות, אך כיוון שבתפילת כהן גדול עסקינן אודה למי שיוכל להסביר לי מה מקומה של הבקשה "ותוליכינו קוממיות לארצנו" (נוסח אשכנז) בתפילה זו בזמן שביהמ"ק קיים.
ושמא הכוונה לחזור לתקופת בית ראשון בה איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו?

בחושךאור1 כתב:סליחה על ההתפרצות, אך כיוון שבתפילת כהן גדול עסקינן אודה למי שיוכל להסביר לי מה מקומה של הבקשה "ותוליכינו קוממיות לארצנו" (נוסח אשכנז) בתפילה זו בזמן שביהמ"ק קיים.
ושמא הכוונה לחזור לתקופת בית ראשון בה איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו?

דומה למה שכתבת. המצב המדיני ברוב תקופת הבית השני היה שעבוד מלכויות במלוא מובן המילה - פרס, יוון, בית הורדוס והנציבים הרומאים. קוממיות לא הייתה שם, מלבד בשנות מלכות חשמונאי (וגם אז לא בכולן).