היא שיחתי כתב:נראה לי שרב שרירא גאון כותב שאף יש באגדות הבבלי דברים שהם מאומדנא אך או הוא (באותו מקום) ושמא זה רה"ג כתבו שאגדתות שנקבעו בש"ס יש להם חשיבות גבוהה יותר משאר אגדתות
חכם באשי כתב:הפתגם 'אין למדים מאגדות', הנזכר כבר בגאונים, נאמר בעיקר כנגד האגדות שלא נקבעו בתלמודים (ואין הבדל בין תלמוד ירושלמי לבבלי).
והרמב"ן ב'ספר הגאולה' (הנקרא גם, ספר הויכוח) אומר זאת במפורש.
רמב"ן בספר הויכוח (עמ' שח במהדורת מוסד הרב קוק) כתב:אנחנו יש לנו שלשה מינין של ספרים. האחד הוא הבב"ליה [תנ"ך] וכולנו מאמינים בו אמונה שלמה. והשני הוא נקרא תלמוד, והוא פירוש למצוות התורה, כי בתורה יש תרי"ג מצות ואין בה אחת שלא נתפרשה בתלמוד, ואנחנו מאמינים בו בפירוש המצוות. עוד יש לנו ספר שלישי הנקרא מדרש, רוצה לומר שרמ"וניש [דרשות], כמו שאם יעמוד ההגמון ויעשה שרמון אחד, ואחד מן השומעין היה טוב בעיניו וכתבו. וזה הספר מי שיאמין בו טוב ומי שלא שלא יאמין בו לא יזיק.
נטורי קרתא כתב:חכם באשי כתב:הפתגם 'אין למדים מאגדות', הנזכר כבר בגאונים, נאמר בעיקר כנגד האגדות שלא נקבעו בתלמודים (ואין הבדל בין תלמוד ירושלמי לבבלי).
והרמב"ן ב'ספר הגאולה' (הנקרא גם, ספר הויכוח) אומר זאת במפורש.
רמב"ן בספר הויכוח אינו מחלק בין אגדות שנקבעו בתלמוד לבין אגדות שלא נקבעו בו. וכן הוא מתייחס רק ל'תלמוד' ולא לתלמודים.
זו לשונו:רמב"ן בספר הויכוח (עמ' שח במהדורת מוסד הרב קוק) כתב:אנחנו יש לנו שלשה מינין של ספרים. האחד הוא הבב"ליה [תנ"ך] וכולנו מאמינים בו אמונה שלמה. והשני הוא נקרא תלמוד, והוא פירוש למצוות התורה, כי בתורה יש תרי"ג מצות ואין בה אחת שלא נתפרשה בתלמוד, ואנחנו מאמינים בו בפירוש המצוות. עוד יש לנו ספר שלישי הנקרא מדרש, רוצה לומר שרמ"וניש [דרשות], כמו שאם יעמוד ההגמון ויעשה שרמון אחד, ואחד מן השומעין היה טוב בעיניו וכתבו. וזה הספר מי שיאמין בו טוב ומי שלא שלא יאמין בו לא יזיק.
לדבריו התלמוד אינו מחייב אלא במקום הנוגע "בפירוש המצוות". כוונתו הפשוטה, שהאגדות והדרשנות המובאים בתלמוד אין להם מעמד גבוה יותר מסתם מדרשים, "ומי שלא יאמין בו לא יזיק". [ויעויין בשו"ת חתם סופר (ח"א או"ח סימן טז) שהביא את דבריו בשינוי לשון: "וכבר כתב רמב"ן בספרו מלחמות חובה: כל מה שלא נמצא בש"ס בבלי וירושלמי ומדרשיהם, אין אדם מחוייב להאמינו והמאמין יאמין".]
היא שיחתי כתב:לענ"ד כשלת בהבנת דברי הרמב"ן
כוונתו אינה למדרשים המובאים בתלמוד
אלא לספר שלישי הנקרא מדרש היינו מדרשים אשר הודפסו בנפרד מהבבלי והוא פשוט בדבריו לכל קורא
איש_ספר כתב:שאחרים כותבים כך, זה ידוע. אבל מה מאד התפלאתי למצוא את אחד מגאוני הדור האחרון, קנאי בן קנאי שכותב כך.
ה"ה אדמו"ר ממונקאטש בעל מנחת אלעזר, בספרו הגהות ירושלמי, (קטע זה נדפס מקודם בקובץ שי"ל בהונגריה).
האם יש מחכמנו שכתבו כך לפניו?
האם רק בהלכה יש אלו ואלו דא"ח? ואילו בחילוקים מציאותיים, מקור אחד לא דייק ח"ו?
ודע ג״כ דהארכתי במ״א בראיות דכל היכי דמספר הבבלי ענין של חכמי א״י להיפך מן הירושלמי אזי דברי הירושלמי עיקרים מפני דהם היו בקיאי טפי במאורעות חכמיהם ולהיפך היכי דמובא בירושלמי עניינם של חכמי הבבליים להיפך מן הבבלי אזי דברי תלמוד בבלי עיקר.
והגם דק"ל כל היכא דמיפרשא מילתא בתלמודא דידן ובירושלמי, לא פסקינן אלא כתלמודא דילן, ה״מ לענין משא ומתן דש״ס, אבל בכה״ג תלינן למימר דברייתא נשתבשא בתלמודא דילן ונוסחא הנכונה היא מה דמייתי בירושלמי
...בעניני הסיפורים במה שנוגע לקורות האומה, ובפרט במה שאירעו להם בארץ ישראל, ארץ מגורתם, בזה יש לנו לומר בהפך, דיותר יש לסמוך על מסדרי הירושלמי מעל מסדרי הבבלי... הנה מסדרי הירושלמי היו קרובים אל הקבלה יותר מן הבבליים מצד המקום והזמן.
איש_ספר כתב:שאחרים כותבים כך, זה ידוע. אבל מה מאד התפלאתי למצוא את אחד מגאוני הדור האחרון, קנאי בן קנאי שכותב כך.
ה"ה אדמו"ר ממונקאטש בעל מנחת אלעזר, בספרו הגהות ירושלמי, (קטע זה נדפס מקודם בקובץ שי"ל בהונגריה).
האם יש מחכמנו שכתבו כך לפניו?
האם רק בהלכה יש אלו ואלו דא"ח? ואילו בחילוקים מציאותיים, מקור אחד לא דייק ח"ו?
איש_ספר כתב:פלא פלאות
כך עונשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין שומעין לו...
מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר: מה רבו מעשיך ה'!
מעשה ברבן גמליאל שהיה מטייל בהר הבית וראה אשה אחת נכרית ובירך עליה וכי דרכו של רבן גמליאל להביט בנשים אלא דרך עקמומית היתה כגון אהין פסוורוס שהביט בה שלא בטובתו ובירך עליה
יפה כתבת. ולפי"ז פותח האשכול אינו יכול להתהדר בכך שכיון לתמיהתו של הרב הענקין...שכן דברי בלאך מחוצפים לכשעצמם.מקדש מלך כתב:
וזה כסף קטן מול החוצפה העיקרית. שהרי בלוך שמייפה את התורה מול גויי הארצות לא מוטרד מבירור עובדתי, אלא מנסה לייפות את ה"עוולות" שהוא מוצא בבבלי. לאמר, אם הבבליים חשבו ששבועתו של רבי יוחנן הינה מוסרית, אל לכם לכעוס עלינו, שכן הלכה כהירושלמי שרבי יוחנן לא נשבע כלל, ואין אנו אחראים למוסריותם הפחותה של הבבלים. וכן הדין לעניין הנוכרית הנאה. וזו אפיקורסות של ממש. שכן גם אם הבבלים לא גרו בירושלים ולחכמי ירושלים היתה עדיפות עליהם בבחינת העובדות לאשורן או בדיוק המסורות שמקורן בירושלים, הרי שהברנש דנן עוסק בעניני מוסריות, ואין צורך לבאר את החילוק.
ואת ההבלים הללו הוא תולה ברבי ממונקאטש, ולהד"ם.
איש_ספר כתב: יפה כתבת. ולפי"ז פותח האשכול אינו יכול להתהדר בכך שכיון לתמיהתו של הרב הענקין...שכן דברי בלאך מחוצפים לכשעצמם.
זה כבר מיותר במחילה. כמו שחידד הרב מק"מ, דברי ח"ב הם באמת מחוצפים, ולא פלא שהרב הענקין התרעם ומובן גם שלא אבה לתת אמון שהדברים זכו להסכמת המנח"א, הן מצד תוכנם והן מצד מוסר השמועה שהוחזק כבדאי.קרית מלך כתב:איש_ספר כתב: יפה כתבת. ולפי"ז פותח האשכול אינו יכול להתהדר בכך שכיון לתמיהתו של הרב הענקין...שכן דברי בלאך מחוצפים לכשעצמם.
יש כאן כמובן זוית נוספת... כידוע בלאך ניהל מלחמה עיקשת ונוראה נגד הגרי"א הענקין זצ"ל והכל הוא לשיטתו של בלאך! ומסתבר שכל זה לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה.
איש_ספר כתב:זה כבר מיותר במחילה. כמו שחידד הרב מק"מ, דברי ח"ב הם באמת מחוצפים, ולא פלא שהרב הענקין התרעם ומובן גם שלא אבה לתת אמון שהדברים זכו להסכמת המנח"א, הן מצד תוכנם והן מצד מוסר השמועה שהוחזק כבדאי.קרית מלך כתב:איש_ספר כתב: יפה כתבת. ולפי"ז פותח האשכול אינו יכול להתהדר בכך שכיון לתמיהתו של הרב הענקין...שכן דברי בלאך מחוצפים לכשעצמם.
יש כאן כמובן זוית נוספת... כידוע בלאך ניהל מלחמה עיקשת ונוראה נגד הגרי"א הענקין זצ"ל והכל הוא לשיטתו של בלאך! ומסתבר שכל זה לא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 466 אורחים