פורום אוצר החכמה

בן ישיבה כתב:ומה אם רשב"י ור"א בנו שהיו במערה בפקיעין, ואכלו רק ממעשה נסים (עץ החרובים שע"י המערה).

בן ישיבה כתב:ומה אם רשב"י ור"א בנו שהיו במערה בפקיעין, ואכלו רק ממעשה נסים (עץ החרובים שע"י המערה).
או שמא שדוקא שם הותר משום פיקו"נ, שלפנ"כ היה אוכל ממה שהביאו לו לביהמ"ד ותפסו את זה ולכן ברח.

מתפעל כתב:
או שמא כוונתך שלפי פירושו יוצא שיש מקור כבר בנביא

אבל אם יש לו לאדם זכויות רבות ולא איכפת לו שינכו לו קצת, מי אומר שאסור לו?

מתפעל כתב:יישר כח הפלא
את זה חיפשתי

"אלא כאחד מעניי ישראל. משום דמעשה נסים הוא ואסור לאדם להנות ממעשה נסים כדאמר לעיל (דף כ:) ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו:"

ואלו דברי הגמרא בדף כ:
"כי הא דאמר רבי ינאי לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שמא אין עושין לו נס ואם תימצי לומר עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו ".

יישר כח.

אמנם ניתן להעיר על דברי רש"י אלו דיש לחלק. לא כתוב שם שאסור ליהנות ממעשה ניסים אלא שזה לא כדאי כי ינכו לו מזכויותיו.
אבל אם יש לו לאדם זכויות רבות ולא איכפת לו שינכו לו קצת, מי אומר שאסור לו?

אוצר החכמה כתב:

אבל אם יש לו לאדם זכויות רבות ולא איכפת לו שינכו לו קצת, מי אומר שאסור לו?

אם רב אדא בר אהבה הקפיד בדבר, מי יאמר רבות זכויותי

מתפעל כתב:אבל יש הבדל גדול בין להכניס עצמו למקום סכנה ולצפות לנס, לסמוך על הנס, ולבין ליהנות מנס שנעשה לך כבר.

יאיר כתב:צודק.
האיסור שם הוא רק לסמוך על הנס אבל לא להנות מנס כשאין סכנה בדבר.

מתפעל כתב:יש דעה שרש"י על תענית זה לא רש"י?

מתפעל כתב:יש דעה שרש"י על תענית זה לא רש"י?

אוצר החכמה כתב:תענית כ ב ארגיש רב אדא בר אהבה איקפד

מתפעל כתב:אבל יש הבדל גדול בין להכניס עצמו למקום סכנה ולצפות לנס, לסמוך על הנס, ולבין ליהנות מנס שנעשה לך כבר.

חוקר כתב:

מתפעל כתב:יש דעה שרש"י על תענית זה לא רש"י?

ודאי, ראה שה"ג ערך רש"י שדן בזה, ובמהרי"ץ חיות סוף תענית