פורום אוצר החכמה

מתוך ספרו של ר' נתן קמינצקי על אביו הגאון ר' יעקב:

ועתה בא לידי ספר שיצא לפני כעשור לזכרו של רבי שמריהו ברזילי, ראש ישיבת משכן שמעון, מבני עדת התימן, שנסתלק לפני שנים מספר.
ושם נדפסו חילופי מכתבים בין בנו רבי שמעון ישעיהו, לבין ר' נתן קמינצקי, אודות סיפור זה ואלו הם:

מתוך ויקיפדיה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7% ... 7.91.D7.94):

נוסח מצבתו הראשון של הרמב"ם היה כך: "פה נטמן רבי משה בן מיימון - מבחר המין האנושי".
בתקופת המחלוקת על כתביו, כחמישים שנה אחרי מותו (המחלוקת אותה עורר רבי שלמה מן ההר ותלמידיו, מחקה יד זדונית את הכיתוב, ושינתה אותו ל: "רבי משה בן מיימון - מוחרם ומין". בתקופה מאוחרת יותר, חזרו בהם אותם מתנגדים (כנראה אחרי חזרתו של ‏‏רבי יונה גירונדי) והסירו את הכיתוב (שלשלת הקבלה).
הכתובת כיום על מצבת קבורתו של הרמב"ם, היא: "ממשה עד משה לא קם כמשה".

הפלפולים של רנ"ק לא ממש הבנתי.
אבל יכול להיות שיש כאן איזה גלגול של אגדה נושנה:
לפי המסופר מתנגדיו של הרמב"ם שינו את הכיתוב 'מבחר המין האנושי' והסיבוהו ל: פה טמון משה בן מימון המוחרם והמין או המוחרם והמנודה (בשניהם נעשה שימוש באותיות מין). על אגדה זו וביטולה כתב ד"ר אהרן קמינקא בהארץ י"ז חשון תרצ"ה.

אלא שמקור זה אינו זמין לי.
המוסיף יבורך.

אגדה זו מוזכרת גם בסדה"ד, שלה"ק וס' יוחסין.
ולהאמור שם הנוסח המקורי היה 'מבחר האנושי'.

מעניין שבניגוד לב"י שמשתמש בלשון זו רק על משה רבינו, כדברי המעיר, הפרישה בהקדמתו משתמש בה גם על יהושע בן נון.

האם יש מקור לביטוי זה, קודם לאגרת תימן בתרגום תיבון (אשר במהדורת הלקין -המצויה באוצר - העירו שם שזהו חיקוי תואר נפוץ למוחמד)?

מפני מה נאמר שהקבר רק מיוחס לרמב"ם, היש על כך עירעורים?

עוד גרסה (אולי כבר חמישית)...
לקוח מפה: http://acheinu.co.il/?CategoryID=383&ArticleID=3807
"כמו על רבים מגדולי ישראל, קמו מתנגדים גם על הרמב"ם [עד שמחקו הכתוב על מצבתו 'מבחר המין האנושי' וכתבו 'מין וכופר' ר"ל], אבל ברבות השנים התקבלו חיבוריו בתשואות חן ויראת כבוד על כל ישראל. על מצבתו חרטו את שבחו: 'פה טמון רבינו משה בן מיימון מבחר האנושי, פתגם חכמי דורו עליו ממשה עד משה לא קם כמשה'. בהגהות מנחם ציון [על שם הגדולים מ, קט] כתב כי היה חקוק על קברו: 'אדם ולא אדם, ואם אדם היית מלאכי רום הרת, או אומרה לאל בלא אשה ואיש, מלאך בלא אשה ואיש בראת'."

נמצא, שמקור האגדה הוא ב'שלשלת הקבלה'! וכי עדיין לא למדתם שאין לסמוך על ספר זה?!

ראה תמונה למעלה משבעים שנה

חכם באשי כתב:נמצא, שמקור האגדה הוא ב'שלשלת הקבלה'! וכי עדיין לא למדתם שאין לסמוך על ספר זה?!

מרחביה כתב:אגדה זו מוזכרת גם בסדה"ד, שלה"ק וס' יוחסין.
ולהאמור שם הנוסח המקורי היה 'מבחר האנושי'.

http://www.otzar.org/aspcrops/146471063 ... 102011.asp
מנין ראית שאין לסמוך על הספר?

ענין שה"ק וכזביו כבר עלה גרה במדרשנו viewtopic.php?f=7&t=1994&p=13657&hilit=%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D#p13641
והנה מן החדש

ואל תשגיח כלל בדברי השקרן והכזבן שלשלת הקבלה בדברי הוללות ושגיונות...'

זו"ח ד"מ ע"ב.

איש_ספר כתב: זו"ח ד"מ ע"ב.

נשגב מבינתי. האם תואיל נא לפענח הנוטריקון העלום? וממי הציטוט?
אבל בקשר לאי הימנותו של שה"ק, יספיק לעבור על שם הגדולים להרחיד"א ולראות את יחסו לכזביו.

לעניין דומה:

http://www.shturem.net/images/blogs/121 ... ang=hebrew

עוד בענין מצבת הרמב"ם
ובענין התאריך הלועזי שהיה רשום על הקבר

מטבע-לשון 'מין האנושי' דנן מופיע גם בכתבי הר"י קמנצקי עצמו. ראה דבריו בספרו הנפלא אמת ליעקב עה"ת עמ' נב "אלא שצריך טעם מדוע נקרא מין האנושי ע"ש אנוש ולא ע"ש אדם". וחזותו מוכיח עליו שהוא שיגרא דלישנא הלקוח דוקא מספרים שנתחברו ע"י חכמים העוסקים במחקר ופילוסופיא. והם הם המעריצים הכי מובהקים שהיו להרמב"ם אז. גם הביטוי 'מבחר מין האנושי' לא זר הוא כאשר חשב הר"י, ומופיע לראשונה בלה"ק בס' החינוך מצוה שמ"ז.

הגהמ כתב:גם הביטוי 'מבחר מין האנושי' לא זר הוא כאשר חשב הר"י, ומופיע לראשונה בלה"ק בס' החינוך מצוה שמ"ז.

לכאורה תרגום אבן תיבון את אגרת תימן ללה"ק, שהזכרתי למעלה, קודם הוא מעט לחינוך.

אכן.

השוה גם לשונו (המתורגם) של רבנו אברהם בן הרמב"ם בדברו על מרע"ה בס' המספיק (הוצאת פלדהיים עמ' 90) שקראו 'תפארת הבריאה האנושית' [במקור הערבי: צפוה אלנוע אלאנסאני].

בחיפוש בבר אילן נמצא השמוש בלשון זו עוד לפני אגרת תימן (קרוב לודאי), אצל הר"א אב"ד בהאמונה הרמה מאמר ג', וז"ל: "וזאת היא המדה החשובה אשר נתגלגלה ראשונה במבחר שבמין האדם ע"ה. וזה, ויאמר לרשע למה תכה רעך, ויבאו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען. ולמה שידע האל שזאת המדה נמצאת בו, ייחד אותו בשליחות". ספר האמונה הרמה נכתב בערבית, ותורגם הרבה לאחר אגרת תימן, כך שיתכן שהושפע המתרגם מהביטוי שנעשה רווח, (המקור הערבי אבד). הלשון שהובאה היא מתרגומו של שלמה אבן לביא, אמנם גם בתרגומו של שלמה מוטוט (הס' נקרא אצלו האמונה הנשאה) כתוב "בטוב אשר בבני בשר ע"ה". (וראה מ"ש מרחביה לעיל. על ההוא נאמר 'כיר אלבשר').

בתשובת הרשב"א ח"א סימן תכג: "ואשר אמרת במה שקבעו בתפלה לומר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב... על כן אנו מזכירין אותו על מבחר המין האנושי שהם האבות".

בכנה"ג בהקדמתו לספרו על או"ח: "עד שקם מבחר המין האנושי רבי יהודה הנשיא".

התרגומים של האמונה הרמה לראב"ד (לא הר"א אב"ד) מאוחרים לאיגרת תימן של הרמב"ם. גם לביא וגם מוטוט היו בזמן הריב"ש!

הוגה ומעיין כתב:התרגומים של האמונה הרמה לראב"ד (לא הר"א אב"ד) מאוחרים לאיגרת תימן של הרמב"ם. גם לביא וגם מוטוט היו בזמן הריב"ש!

זה בדיוק מה שכתבתי. ושמ"מ מזה ששני התרגומים תרגמו באופן קרוב מסתבר שכן היה במקור הערבי שאינו לפנינו, והוא נכתב קודם לאג"ת.
הר"א אב"ד במקום ראב"ד - בט"ס.

סליחה, לא שמתי לב להמשך דבריך. אכן דברי טעם הם, ובפרט שרואים שבמקומות נוספים מוטוט מתרגם 'בשר' כשרגילים לתרגם 'בני אדם' וכנראה הופיע במקור 'אלבשר'.

ולהעיר למפורסם שגם הכינוי הנפוץ אצל היהודים דוברי הערבית למרע"ה "אלרסול" משמש אצלם ל"ההוא".

מענין לענין, ראיתי שעורכים כעת עבודת שיפוץ על קבר הרמב"ם כנראה שבונים שם בנין מעל קברו