פורום אוצר החכמה

ברש"י (במדבר, חוקת, סוף פרק יט) הובאו דברי ר' משה הדרשן, למה לוקחים לנטמא למת "עץ ארז ואזוב", שמי שמגביה דעתו ישפיל עצמו כאזוב ויתכפר לו.

ולכאורה יש לעיין, שניחא בתחילת פרשת מצורע כותב כך רש"י, בגלל שנגעים באים גם בגלל גסות הרוח, אבל כאן מדובר בטמא מת!

ואולי אין הכוונה דוקא לרמוז לו, אלא רעיון כללי, שהמתגאה צריך להנמיך עצמו, וצ"ע.

זו לשון רש"י שם:
"תטמא עד הערב: מכאן למדנו שהמת אבי אבות הטומאה והנוגע בו אב הטומאה ומטמא אדם, זהו פירושה לפי משמעה והלכותיה. ומדרש אגדה העתקתי מיסודו של ר' משה הדרשן וזהו:
ויקחו אליך: משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם:
פרה אדמה: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל:
אדמה: על שם (ישעיה א, יח) אם יאדימו כתולע, שהחטא קרוי אדום:
תמימה: על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין, תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם:
לא עלה עליה עול: כשם שפרקו מעליהם עול שמים:
אל אלעזר הכהן: כשם שנקהלו על אהרן, שהוא כהן, לעשות העגל. ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו, שאין קטיגור נעשה סניגור:
ושרף את הפרה: כשם שנשרף העגל:
עץ ארז ואזוב ושני תולעת: שלשה מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל. וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם, סימן שהגבוה שנתגאה וחטא, ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו:
למשמרת: כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות, שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל, שנאמר (שמות לב, לד) וביום פקדי ופקדתי וגו'. וכשם שהעגל טימא כל העוסקין בו, כך פרה מטמאה כל העוסקין בה, וכשם שנטהרו באפרו, שנאמר (שמות לב, כ) ויזר על פני המים וגו', כך ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת וגו'".
ולא הבנתי שאלתך, הרי כל הדרשה לא קשורה לטמא מת.

צודק,
אז מה אנחנו מבינים מזה בדעתו של ר' משה הדרשן?
לכאורה: שדרך אגב לטומאת מת נכנסו עוד כל מיני כפרות ורעיונות חשובים?

שיש קשר בין מעשה העגל לטומאת מת

ואולי בגלל שזו סיבת המוות ע"ז ג

רמזים עמוקים.
בדומה לתכשיטי אליעזר שנתן לרבקה:

"בקע" - רמז לשקלי ישראל בקע לגלגלת.

"ושני צמידים" - רמז לשני לוחות מצומדות.

"עשרה זהב משקלם" - רמז לעשרת הדברות שבהן.

ונראין דברי אוצה"ח.

הרעון הוא פשוט ביותר. הפרה האדומה על דרך הפשט מטהרת מתים, ובדרך הדרוש באה לכפר על טומאת מת. ודי בזה.

למען צדקו כתב:הרעון הוא פשוט ביותר. הפרה האדומה על דרך הפשט מטהרת מתים, ובדרך הדרוש באה לכפר על טומאת מת. ודי בזה.

לא הבנתי דבריך. (ע"ד הפשט מטהרת מטומאת מת וע"ד הדרש מכפרת על חטא העגל - לא כך?).
ועדיין איך מתקשר ענין זה לחטא העגל :
וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם, סימן שהגבוה שנתגאה וחטא, ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו.
ולכאורה צ"ל שכל שחוטא קודמת לכך גאוה, שמתגאה על ריבונו ומתמרד בו וכמדוייק במילים "שנתגאה וחטא".

אולי מישהו ראה את הספר החדש שיצא על רבי משה הדרשן?
אולי שם העיר משהו בעניננו.