פורום אוצר החכמה

לא הבנתי דבריו,

"החידושי הרי"מ ז"ל אמר שלכן אין מברכין בשבת שהחיינו לפי שכל החיות היא מהשבת".

מה הכוונה שלא מברכים שהחיינו בשבת? כוונתו על השבת?
הרי עבר רק שבוע ולא מברכים על משהו שבא פחות מל' יום.
ולא יתכן שכוונתו שלא מברכים על פרי חדש או בגד חדש בשבת, שאין הדין כך ואפילו בימי בין המצרים נוהגים שבשבת כן מברכים.
גם צריך להבין מדוע אם כל החיות של האדם באה משבת, לא יוכל לברך שהחיינו. מה הקשר.

במטותא, ראה בבקשה באגרות משה ח"ח עמ' קמב טור שמאל ד"ה ודומה וגלוש גם לעמ' הבא.
שם תמצא מזור לשאלתך שעברו רק ז' ימים ומה ההו"א לברך שהחיינו.

זה יסייע בעדך להבין טוב יותר
רק יש חילופי גברא בין הסב לנכדו.
והשוה לתירוץ האגר"מ שציינתי בהודעה הקודמת.

יישר כח חוקר
ביטע שיין
אתה יכול לכתוב מה אומר שם האגרות משה? אין לי איך להגיע לזה.

יישר כח גדול.

אז מאיפה הגיע הדין הזה שצריך לעבור שלושים יום בכדי לברך שהחיינו? מה מקורו?
וגם ניתן לשאול לפי האגרות משה מה אם פרי מתחדש פעם בשבוע, לא ג' או ד' פעמים בשנה אלא פעם בשבוע, אזי היינו צריכים לשיטתו לברך שהחיינו כל שבוע מחדש?

הבאתי בעבר האבודרהם שמבאר לגבי הלל בר"ח מדוע לא מברכים שהחיינו כי לא עוברים ל' יום מר"ח לר"ח
ומקשים עליו מההלל של ר"ח חשון שעברו חודשיים מאז ר"ח אלול דבר"ה לא אמרינן הלל.
חזינן ששהחיינו צריך לעבור ל' יום אחרת זה לא נקרא מעת לעת.

הנה ציטוט מהאבודרהם ובאמת מתייחס שם בפירוש לשבת קדש שלא מברכים שהחיינו כי לא עברו ל' יום.

ומעניין שהאיגרות משה שלא הזכיר האבודרהם הזה.