המרחק מחברון לירושלים – וירא את המקום

[מגיב_בעלמא]

כתב הרמב''ן בראשית פרק-כב פסוק ד
וירא את המקום מרחוק. ראה ענן קשור על ההר (ב"ר נו א) ונתקיים בזה אשר אומר אליך ויתכן על דרך הפשט וירא את המקום מרחוק שראה ארץ המוריה כי כל הארץ ההיא היה יודע ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלקים עתה הוא הר המוריה.
ולא ידעתי איך יתכן לפרש על דרך הפשט שרק כעבור ג ימים ראה את ירושלים (ארץ המוריה) שהרי המרחק בין חברון לירושלים הוא קצר מאוד ולבטח תיכף ומיד הגיע לירושלים.
ולכאו' עדיף לפרש כדברי רש"י שרק לאחר ג' יום הראה לו הקב"ה את המקום, כלומר, את ההר.

[חוקר]

נעלמו ממך דברי הרמב"ן בפרק כג פסוק ב:

והנראה בעקידה שהיתה הצואה בה בבאר שבע, כי שם היה דר ושם חזר, כי כן כתוב בתחילה (לעיל כא לג) ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם, ואמר (שם) ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, והוא גרותו בבאר שבע שהוא בארץ פלשתים, ושם נצטווה בעקידה, ועל כן שהה בדרך שלשה ימים, שארץ פלשתים רחוקה מירושלים, שאילו חברון בהר יהודה הוא, כי כן כתוב (יהושע כ ז), וקרוב לירושלים. ובשובו מן העקידה לבאר שבע חזר, כמו שנאמר (לעיל כב יט) וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע, להורות שנתעכב שם וישב בו שנים. ואם כן לא מתה שרה באותו זמן, כי לא היה אברהם דר בבאר שבע ושרה דרה בחברון:

[ברזילי]

למה חברון? מבאר שבע לירושלים כתשעים קילומטר, מהלך שלשה ימים

[חוקר]

למה חברון? מבאר שבע לירושלים כתשעים קילומטר, מהלך שלשה ימים

חבל להגיב סתם. בפשטות אברהם בא לעקדה מחברון, וכן דעת המדרש כפי שכתב הרמב"ן בהמשך הדברים שהבאתי.
אלא שאני הבאתי שלרמב"ן עצמו לא קשה כי יש לו שיטה יחודית שאברהם הלך לעקידה מבאר שבע.

[ברזילי]

במחילת כת"ר, הגבתי לפני שראיתי את דבריך ועמך הסליחה. מ"מ בפשטות בא אברהם לעקדה מבאר שבע, שם גר ימים רבים כפי שנזכר בפסוק שלפני העקדה, וחזר לב"ש, כפי שנזכר בסופה.
הרמב"ן מעיר כי מן המדרש המסמיך מיתת שרה לעקדה נראה כי גרו באותו זמן בחברון, שלא כפשטות הפסוקים. אגב, יש להעיר כי כפי שהעמיד הרמב"ן דברי רש"י שאברהם בא מב"ש (למרות שגרו אז בחברון לשיטתו)
בכך שיצא אברהם לב"ש חוץ לביתו, כך היה יכול לתרץ שגרו בב"ש כפשטות הדברים, ושרה היא זו שיצאה מביתה לחברון לענין כלשהו ומתה שם. שמא לא ניחא לרמב"ן להעמיד שאשה יצאה מביתה למרחק כיום הליכה.

[מגיב_בעלמא]

על פניו ר' חוקר צודק שהרמב"ן לשיטתו.
המעניין הוא, שהרי דברי רש"י כ"א פסוק ל"ד מועתק מסדר עולם פ"א ואיך זה שהרמב"ן כתב לחלוק עליו. מה גם שהדבר מפורש בהמשך ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון.
עוד אני תמה על הרמב"ן איך זה שכותב שכך הוא פשטות הדברים על פי פשט כאשר בהמשך כתוב כ"ב ט ויבואו אל המקום ושם בהכרח נצטרך לפרש שהכוונה להר המוריה, ולא מסתבר לפרש פעם מקום שהכוונה היא לירושלים ופעם מקום שהכוונה היא הר המוריה.
וכן נצטרך לפרש בפסוק י"ד ויקרא אברהם שם המקום ההוא.
ואפשר שסבר הרמב"ן שכך הוא פשט הפסוק ממה שכתוב בפסוק ג וילך אל המקום ושם מתפרש המקום ירושלים, וצ"ב.
בכל אופן ייש"כ ואקח לי את הפנאי לעיין בשיטת הרמב"ן.
---
גם לא מצאתי כל התייחסות ברמב"ן בפרשת ויצא מנין להם שויפגע במקום כוונתה להר המוריה, אם כפי דברי הרמב"ן שניתן לפרש לשון המקום כלפי ירושלים.