פורום אוצר החכמה

מחזור וויטרי - הלכות שחרית - פסוקי דזמרה קדיש וק"ש - סימן ט':
יתגדל לשון הפסוק הוא, דכתיב [יחזקאל לח כג] והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים וידעו כי אני י"י, למלחמת גוג ומגוג. ולכך הוא מתחיל בלשון עברי ולא בלשון ארמי. וכך משמעו: יתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה לעתיד לבא שיהא שמו הגדול מגודל ומקודש כדכתיב וידעו כי אני י"י, שעכשיו לא כשהוא נכתב הוא נקרא, כי הוא נקרא באל"ף דל"ת ונכתב ביו"ד ה"א, ולשון ארמי הוא וקמוץ הוא, שאין כינויו כי אם באל"ף דל"ת, לפי שהשם המיוחד בלשון ארמי הוא ואין אנו רשאין להזכירו ככתבו, לכך אנו אומרים שמיה רבא בארמית, כי לעולם הבא יקרא ככתבו דכתיב [זכריה יד ט] ביום ההוא יהיה י"י אחד ושמו אחד. ע"כ לשון המחזור וויטרי. [יצויין שקטע זה נמצא בכל כת"י המחז"וו,(חוץ מכתי"מ), ואיננו הוספה שבכת"י לונדון.]

ובשבלי הלקט סימן ח:
והקדיש תחילתו בלשון עברי וסופו ארמי, ומצאתי בשם ר' שלמה זצ"ל לפי שהשם המיוחד הנכתב ביו"ד ה"א עיקר קריאתו בלשון ארמי וקמוץ הוא כי הוא השם המיוחד לעבודה, ובעולם הבא יקרא בארמית ככתבו, שנאמר ביום ההוא יהיה וגו' לכך מזכירין אותו בלשון ארמית. ע"כ לשון השבה"ל.

למותר לציין עד כמה דברים הללו מחודשים. האם יש מקבילות בתורת רבותינו בעלי התוספות או חסידי אשכנז? האם יש הסבר על זה באיזהו מקומן?

ראה בקובץ האמריקאי 'המאור', כסלו תשנ"ט [איני יודע אם קיים באוצר].

תודה רבה, תיכף אעיין בעז"ה, לכשאמצאהו. אקוה לעוד מראי מקומות מהחכמים דכאן.

יש ע"ז עוד מקורות מבית מדרשו של רש"י,
ראיתי פעם ביאור לענין אצל ר' משה שפירא בשיעור שלו שנדפס בקובץ שיוצא ע"י הכוללים שתחת חסותו, וכעת שכחתי את שמו.

איש_ספר כתב:יש ע"ז עוד מקורות מבית מדרשו של רש"י,
ראיתי פעם ביואר לענין אצל ר' משה שפירא בשיעור שלו שנדפס בקבוץ שיוצא ע"י הכוללים שתחת חסותו, וכעת שכחתי את שמו.

נזכרתי. באר יצחק. עי"ש קובץ ג' בתחילתו מאמר רחב ע"כ.

התודה והברכה לראש משביר הרב איש ספר

לזכרוני, הענין מצוי בסידור ר' שלמה מגרמייזא (המיוחס לו; מצוי באוצר), בפירוש על הקדיש, ששאב הרבה ממחזו"ו, ומשם ל'סידור חסידי אשכנז' שנדפס עמו.