צנזורה בונדסיטית - (מזקנים) אתבונן

[ספריית הרמבם]

בס"ד
שלום
ר' אברום שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שכיהן גם כרב ראשי, היה ידוע כמעיין המתגבר בתולדות רבנים.
בספרן של תלמידיו, ר' בנימין רקובר ויצחק דדון, "אמרי שפר" (ירושלים תשס"ח) ראיתי ידיעה ב"ב מעניינת.

תהילים1.jpg (31.23 KiB) נצפה 3694 פעמים

האם ידוע על טופס סידור שכזה, בו הושמטה מילה מפרק תהילים, כפי המסופר שם?

[מור]

<<לטובתך וטובת אשכולך - המרתק למדי, יש לציין - הייתי מציעך לשנות את כותרת האשכול, ל'מזמינה' ודרמטית יותר>>

[איש_ספר]

ר' אבישי

שמעתי מר' בן ציון שפירא בנו של ר' אברהם, שבזכרונו האבא היה מספר שהיה זה קונטרס שהכיל רק את תמניא אפי. אולי זה יקדם אותך קצת.

דרך אגב, אולי פעם מישהו יתן הסבר מאיפה מגיע הכינוי הפולני הזה 'ר' אברום'? מיוסקה שפירא או ממי?!
כל פעם זה צורם את אזני...

[תוך כדי דיבור]

במטותא מינייכו, באר נא לעניי הדעת, מה נשתנה ר' אברום מר' איצ'לה (מפוניבז'), ר' דוד'ל (מקרלין), ר' מרדכיל'ה (מסלונים), ר' יוזל (מנובהרדוק) ועוד ועוד מגדולי הדור שלפני המלחמה, שלא לדבר על הדורות שלפניהם. כלומר, במילים אחרות, פעם היה מנהג רווח ומקובל בפי כל, לקרוא לגדולים (ולגדולים שבגדולים) בכינויי חיבה מעין אלה. זה כנראה עניין לסוציולוגים וכדומה, אבל על כל פנים מה הפליאה, שכאן הצליח הכינוי לשרוד גם בדור שלאחר המלחמה? אז הבה נתמה על ר' חצק'ל (סרנא ולווינשטיין), וכיוצא בהם, גם הם קשורים ליוסק'ה שפירא?

[המעיין]

אני חושב שהם קוראים את זה בהברה חסידית הווה אומר כמו שורוק
וע"ז היתה השאלה

[תוך כדי דיבור]

אהה. ובכן טעות לעולם חוזרת ואין מקום לתהייתי (ובכ"ז אשאיר את הדברים מצד עצמם).

[יהושע מונדשיין]

ומה ראו חכמי הבונד להיטפל לתמניא אפי הנדפס בפני עצמו, ולא לתמניא אפי שבתוך ס' התהלים?
משום מה זה נשמע לי כבדיחה עממית על הבונדיסטים, ומ"כך שמעתי" התגלגלה ל"כך ראיתי".
וכמליצת בעל הדברי חיים מצאנז, שאם חסיד אומר שהוא ראה בעיניו, יתכן שהוא רק שמע. ואם אומר ששמע, הרי לא היו דברים מעולם.

[בר ששת]

ומה ראו חכמי הבונד להיטפל לתמניא אפי הנדפס בפני עצמו, ולא לתמניא אפי שבתוך ס' התהלים?
משום מה זה נשמע לי כבדיחה עממית על הבונדיסטים, ומ"כך שמעתי" התגלגלה ל"כך ראיתי".
וכמליצת בעל הדברי חיים מצאנז, שאם חסיד אומר שהוא ראה בעיניו, יתכן שהוא רק שמע. ואם אומר ששמע, הרי לא היו דברים מעולם.

מסתבר שהתמניא אפי, שהודפסו בפנ יעצמם, היו מעותדים לחלוקה ולתפוצה יתירה משאר ספרי תהילים. חששו איפוא הבונדיסטים שהחברים לא יכשלו בכך. וכל זה רק ליישב המנהג (להתלוצץ מן הבונד) ולקיים את גירסת ר"א שפירא.

בהתעלמות מוחלטת מן התחושה שהאמת היא כמליצת בעל הדברי חיים אשר הובאה ע"י ר' יהושה מונדשיין (אלא שלא ציין אם ראה, או שרק שמעה...)

[יהושע מונדשיין]

למה זה כל כך מסתבר שהתמניא אפי שנדפסו בפני עצמם יהיו נפוצים יותר? המציאות היא שהדפסה מעין זו ידועה רק מהסיפורים, ואילו ספרי התהלים - חדשים גם ישנים - נמצאים בבתי ישראל ובבתי כנסיות ובתי מדרשות לאלפים ולרבבות.
מה שהבאתי בשם הדב"ח מצאנז, נדפס בס' דרכי חיים שנכתב ונדפס ע"י משמשו ר' רפאל צימעטבוים בלבוב תרצ"א. וכך כותב הוא שם בדף ב, ב:
מה שאמר רבינו הקדוש בזה"ל: אם חסיד אומר בעיני ראיתי אז אפשר שמע, וכשאמר החסיד ששמע אז בודאי לא הי' ולא נברא. עכ"ל.
וכבר אמר אחד הלצים, שר' רפאל הנ"ל אומר שכך שמע מרבו, וא"כ בודאי לא הי' ולא נברא...

[עתניאל בן קנז]

קונטרסים המכילים רק 'תמניא אפי' היו נפוצים כקונטרסים לבית עלמין לומר תהילים לפי שמות הנפטרים.
ואגב, קונטרסים אלו היו נפוצים אצל אלו שלא כ"כ שמרו תורה ומצוות, [ויהדותם הסתכמה לימי היארצייט]. כך שיש איזה הגיון שדוקא בקונטרסים אלו שלטו ידי זרים.