פורום אוצר החכמה

כידוע, פעמים נאמר במקרא לשון רבים והכוונה ללשון יחיד, ועסקו בענין הרבה מפרשני הפשט, בראשם ר"א אבן עזרא, ואחת מההוכחות המפורסמות שלהם הוא מהפסוק (שמ"ב ז כג): "וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱ'לֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם...".
אך אני מחפש דבר הפוך: שהמקרא אמר לשון יחיד ובאמת כוונתו ל-רבים. לדוגמא, במקרא נאמר 'בית', משמע בית אחד, אך באמת הכוונה להרבה בתים.
אודה על כל הפנייה הדנה בענין, בעדיפות לחז"ל או ראשונים (או מחקר מסודר ומקיף).

ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה.

רש"י:"ותעל הצפרדע" – צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים זהו מדרשו.
ופשוטו יש לומר שרוץ הצפרדעים קורא לשון יחידות.

תודה רבה (ואשמח למקורות נוספים).
איני בקי בדקדוק לשון הקודש, ממש חלש, ולפיכך אכתוב את שאלתי:
ה'צפרדע' וה'שור וחמור' יכולים לשמש לרבים, כי הם שם המין. אך האם זה יתכן גם בחפצים דוממים, דוגמא: בית = הרבה בתים?

הא לך צומח:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה."

תודה לך יאיר,
אבל לא נראה שבאמת 'העץ' כאן משמש בלשון רבים, שאף אחד מהמפרשים על אתר לא ביאר כן. וכנראה יש כאן הסבר אחר שאיני יודעו.

נו, מי יכול לעזור?
היכן לייטנר ושאר בעלי מקרא של בית מדרשינו?

חכם באשי כתב:תודה לך יאיר,
אבל לא נראה שבאמת 'העץ' כאן משמש בלשון רבים, שאף אחד מהמפרשים על אתר לא ביאר כן. וכנראה יש כאן הסבר אחר שאיני יודעו.

בשביל מה צריך לפרש דבר כזה פשוט?

.

תודה לך, לייטנר (שנענת לקריאתי...)
ועדיין אשמח לקבל דוגמאות נוספות.

עתה אסביר את מה שעמד ביסוד שאלתי:
קיימות כמה מסורות מדרשיות על מספר חומותיה של יריחו, יש אומרים: שתים, ויש אומרים: שבע.
בעלי מסורות אלו כלל לא יצאו להסביר כיצד דעתם אינה סותרת מקראות מפורשים: יהושע ו ה: "וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ"; שם פסוק כ: "וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ".
לכן אני רוצה לטעון, שהם הסבירו (וכנראה הכריחם משהו, ויש לי השערה בענין) ש'חומת' ו'החומה' נאמר אכן בלשון יחיד אך כוונת המקרא ל-רבים, כמה חומות. וגם הפעל 'נָפְלָה' ו'תִּפֹּל' (האם זה באמת 'פעל'?) שבלשון יחיד הוא באמת בלשון רבים.
האם השערתי נכונה או פורחת באויר???

ואבקש, מקורות כתובים ומוסמכים, לא השערות פורחות באויר, מהן יש לי מספיק...

.

לייטנר, חביבי,
יישר כוחך.
דבריך נשמעים, אך מקור אני צריך.
היש בידך להפנותינו לאיזשהו מקור? בין תורני ובין אקדמי?

לגבי דומם:
רש"י (שמות פרק יד פסוק ז): "בחור - נבחרים. בחור לשון יחיד; כל רכב ורכב שבמנין זה היה בחור".

לגבי אדם:

רמב"ן (שמות פרק כב פסוק כא): "ואמר אם ענה תענה אותו, כל יחיד מהם".

רש"י (יהושע פרק כד פסוק ז): "ויבא עליו את הים, על כל יחיד ויחיד שבהם".

ישנו באוצר החכמה מאמר שלך זיידל על כך שבלשון נקבה לשון יחיד ורבים משמשים לפעמים בערבוביא (בערך, כך מהזיכרון). בע"ה אכתוב בהמשך ציון מדויק

חקרי לשון, זיידל, עמ' 7-9

אפשר לטעון שגם עם הוא צודק לגבי שקיימת סיומת "-ה" לציון רבים נקבה זה עדיין לא אומר שגם היא תהפוך לסיומת "-ת" ברבים, מכל מקום יש שם כמה דוגמאות לחילופי לשון רבים ויחיד לנקבה.

ומענין לענין באותו ענין.
אם אפשר להפנות אותי לאחד מן המפרשים שמבארים מה שלפעמים הכתוב מדבר לכלל ישראל כגוף אחד או כעם אחד בל' יחיד, ולפעמים מדבר לכל יחיד בעצמו בל' רבים. ויש מהפסוקים שמתחילים בל' יחיד ומסיימים בלשון רבים, כגון ועבדתם את ד'אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך וגו', או להיפך כגון בפרשה שניה דק"ש ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך וגו', וכהנה רבות.

בר בי רב דחד יומא כתב:ומענין לענין באותו ענין.
אם אפשר להפנות אותי לאחד מן המפרשים שמבארים מה שלפעמים הכתוב מדבר לכלל ישראל כגוף אחד או כעם אחד בל' יחיד, ולפעמים מדבר לכל יחיד בעצמו בל' רבים. ויש מהפסוקים שמתחילים בל' יחיד ומסיימים בלשון רבים, כגון ועבדתם את ד'אלקיכם וברך את לחמך ואת מימיך וגו', או להיפך כגון בפרשה שניה דק"ש ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך וגו', וכהנה רבות.

ולקחתם לכם פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות.
לפי המפרשים שפרי עץ הדר הוא יחיד, הרי שהכוונה שכל אחד ואחד יקח פרי עץ הדר אחד, וכן "וענף עץ עבות", וכמו ויקחו להם איש שה לבית אבות. והנה לך מעבר מצורת רבים לצורת יחיד.

עזריאל21 כתב:ויהי לי שור וחמור, צאן ועבד ושפחה.

מפירושי רס"ג לספר ישעיה

ע' מנחת שי בראשית על הפסוק ויתפרו עלה תאנה [שהזכיר לייטנר] והביא שם 4 דוגמאות לכך

.

כבודו יעיין ויראה שהוא צודק
ובוודאי שיש קשר
נ.ב. ברעה צאן עבדיך ברוב החומשים בתרגום אונקלוס מתורגם רעי שהוא לשון יחיד והוא טעות וצ"ל רען שהוא לשון רבים וכ"ה בתאג'ים התמניים ובמדוייקים .
וכ"כ שם רבינו בחיי והמ"ש שהוא ל"ר

עיין אילת השחר [והוא הקדמה למלבי"ם ויקרא] מאות קס"א והלאה ובמצויין שם [לעיין בפנים פירושו ושם נצטיינו הרבה דוגמאות] והדברים נפלאים