פורום אוצר החכמה

אחרי התגובות הנפלאות באשכול הקודם, אעלה בזה עוד כמה שורות סתומות מתוך שירו הגדול של ראב"ן, (שרק חלקו נדפס לע"ע) המיוסד על אדני פז דברי חז"ל ולשון הפייטנים.
השיר מחולק להלכות שחיטה (נדפס ע"י דוידזון), הלכות תפילה (נדפסו ברובם בספר שיח תפילה טשזנר) הלכות טריפות ואו"ה (לא נדפסו).

בסוף השיר להלכות או"ה וטריפות מסיים ראב"ן: לך מחסי וצורי, אודה משירי, חזקתני לעוררי, בגליפת הטורים, שורתי להשנות. לחציין של מצות, חרוזות וקצובות, באר מבוארים.

מה משמעות הביטוי חציין של מצוות?

אולי כוונתו ששורר רק על חלקי או"ח יו"ד
ולא על אה"ע וחו"מ


כוונתי כמובן לתוכן הענינים ולא לביטויים המדוייקים 'אורח חיים' וכו' שמקורם בטור

אולי בדוחק י"ל שהכונה חלקן של המצוות,
כדברי האבע"ז שמות כה יב: יש חצי שהוא בדרך קירוב, כמו וחצי שבט המנשה
וכן ברמב"ן במדבר ל, לג, מבאר שרק שתי משפחות מהמנשי נותרו ושש עברו את הירדן, וחצי היינו חלק

אני לא יודע איך נראה השיר ויזואלית,
אך במחשבה שניה נראה שהוא מדבר כאן על מבנה צורת השיר

בגליפת הטורים
שורתי להשנות
חרוזות וקצובות

ואם כן - אולי כל מצוה באה בשתי שורות או משהו כזה, ולזה כוונתו.

איש_ספר כתב:אחרי התגובות הנפלאות באשכול הקודם, אעלה בזה עוד כמה שורות סתומות מתוך שירו הגדול של ראב"ן, (שרק חלקו נדפס לע"ע) המיוסד על אדני פז דברי חז"ל ולשון הפייטנים.
השיר מחולק להלכות שחיטה (נדפס ע"י דוידזון), הלכות תפילה (נדפסו ברובם בספר שיח תפילה טשזנר) הלכות טריפות ואו"ה (לא נדפסו).

בסוף השיר להלכות או"ה וטריפות מסיים ראב"ן: לך מחסי וצורי, אודה משירי, חזקתני לעוררי, בגליפת הטורים, שורתי להשנות. לחציין של מצות, חרוזות וקצובות, באר מבוארים.

מה משמעות הביטוי חציין של מצוות?

מרכזן של מצוות. (שחיטה, טריפות, ותפלה, או"ה, הם מהמצוות המרכזיות בחיי היהודי ביום יום. ואין צריך לפנים).

קלונימוס הזקן כתב:אני לא יודע איך נראה השיר ויזואלית,
אך במחשבה שניה נראה שהוא מדבר כאן על מבנה צורת השיר

בגליפת הטורים
שורתי להשנות
חרוזות וקצובות

ואם כן - אולי כל מצוה באה בשתי שורות או משהו כזה, ולזה כוונתו.

לא הבנתי. נא לבאר.

י. רבינוביץ כתב:מרכזן של מצוות. (שחיטה, טריפות, ותפלה, או"ה, הם מהמצוות המרכזיות בחיי היהודי ביום יום. ואין צריך לפנים).

חציין מלשון מרכזן? מנין ?

איש ספר, אפרש שיחי:
במחשבה נוספת נראה שבקטע זה הוא מתאר את מבנה השיר
הקטעים שציטטתי מדברים על מבנה: הטורים, השורות (להשנות=הכפולות?) החרוזים וכו'
ואם כן אולי חציין של מצוות, פירושו שחילק כל דין לשתי שורות או שני בתים וכדו'
אני פשוט לא מכיר את מבנה השיר ולכן רק משער השערות שאולי יעזרו לכבודו
אם זה מתאים ואפי' 'בערך' - תוכל 'לשחק' עם זה

מרכזן של מצוות מניין?!

מדוכתי טובא, כגון מהכא: ויעמוד השמש בחצי השמים. במרכזן. זה דבר פשוט שחצי בא לפעמים במשמעות של מרכז.
דוגמאות נוספות למשל:
ויהי בחצי היום, כלומר במרכזו של יום.
בחצי ימיו (ירמיה יז) ועוד.
חצי זה אמצע, ואמצע זה מרכז. זה פשוט מאוד.
ועיין קידושין ל. (ככל הנראה מדובר בפרפראזה לשם).

למרכז יתכנו בשפת הדיבור כמה משמעויות
חצי ואמצע הם מרכז במשמעותו המקורית.
אבל אתה רוצה לתת לחצי משמעות של המשמעות הנוספת שניתנה ל'מרכז' כיום (משהו חשוב שהכל כאילו סובב סביבו)
וזה לא מצאנו.

על פניו נשמע שכוונתו ששורתי להישנות היא רק בחציין של מצוות
שבחלק מהמצוות כפל שורה ונתן יותר משורה אחת לבאר המצווה ובשאר המצוות כתב רק שורה אחת למצווה
אבל כמובן שצריך לבדוק ההתאמה לשיר ובזה לא זיכיתנו

בקשר למרכז הדברים לענ"ד לא מסתברים שכן השימוש במילה מרכז באופן שאתה מציג, מרכז המצווה וכדומה, הוא שימוש מודרני. הראשונים השתמשו בזה למרכז פיסי וגיאוגרפי, ק"ו שאין למשוך את זה לחצי.

מאידך הרעיון שהוזכר שמדובר כאן על משהו הקשור למבנה השיר ולא להיקפו ונושאיו ממש מתבקש

כוונתו שפירש בחרוזים הרבה מן המצוות, ולאו דוקא חצי.
בנחמיה (יג,כד) כתיב ובניהם חצי מדבר אשדודית וכו', ופירש רש"י חצי מדבר אשדודית, הרבה מבניהם היו מדברים לשון אשדודית כאמותם. עכ"ל. וחצי היינו חלק כדברי החוקר דלעיל.

אוצר החכמה כתב:בקשר למרכז הדברים לענ"ד לא מסתברים שכן השימוש במילה מרכז באופן שאתה מציג, מרכז המצווה וכדומה, הוא שימוש מודרני. הראשונים השתמשו בזה למרכז פיסי וגיאוגרפי, ק"ו שאין למשוך את זה לחצי.

מאידך הרעיון שהוזכר שמדובר כאן על משהו הקשור למבנה השיר ולא להיקפו ונושאיו ממש מתבקש

באשר לתגובתך ותגובות קודמיך,
תמיהני, היכן טענתי שהמחבר השתמש במילה מרכז? הרי בפירוש הוא כותב בחציין. כלומר במרכז המצוות, באמצע המצוות, מורמות הלכות איסור והיתר, שחיטה וטריפות.
זה אפשרי בהחלט להסביר כוונתם של ראשונים עם מילותיהם של אחרונים; אך אם תתעקש לקבל הסבר במילים של ראשונים גם זה אפשרי.
חציין של מצוות= אמצען של מצוות. <> אמצען של מצוות= המצוות שהן באמצע הדרך; יש מצוות נדירות שאינן באמצע, אלא נוטות בנדריותן פחות או יותר לצידי הדרך, ואינן המצוות הממוצעות שאדם נתקל בהן תדיר.

רבינוביץ, מה שמוזר בדבריך הוא המשפט בו אתה מסיים: "ואין צריך לפנים".
הנך מוריד ערך משפט זה ביגון שאולה.

אחשדרפנטובסקי כתב:רבינוביץ, מה שמוזר בדבריך הוא המשפט בו אתה מסיים: "ואין צריך לפנים".
הנך מוריד ערך משפט זה ביגון שאולה.

ר' מאיר דריש בשמיה.
שמך נאה לך ואתה נאה לשמך.
בא"ה משנה הבריות.

חוקר ואחדש' - נפלא!
קלונימוס, תודה על הרעיון, קצת רחוק מידי.

מה נורא המקום הזה!

י. רבינוביץ כתב:

אחשדרפנטובסקי כתב:רבינוביץ, מה שמוזר בדבריך הוא המשפט בו אתה מסיים: "ואין צריך לפנים".
הנך מוריד ערך משפט זה ביגון שאולה.

ר' מאיר דריש בשמיה.
שמך נאה לך ואתה נאה לשמך.
בא"ה משנה הבריות.

שכחת להוסיף, "ואין צריך לפנים".

איש_ספר כתב:חוקר ואחדש' - נפלא!

צ"ל אחשד'

אחשד',
לא נראה לך לעשות 'שינוי השם'?
צא בדוק ותראה, כמה מסתבכים הכותבים בשמך, המקלדת מתבלבלת לגמרי. קצת רחמנות. לא?

חכם באשי כתב:אחשד',
לא נראה לך לעשות 'שינוי השם'?
צא בדוק ותראה, כמה מסתבכים הכותבים בשמך, המקלדת מתבלבלת לגמרי. קצת רחמנות. לא?

כבר נהגו העולם לכנותני אחשד', מה אתה רוצה שאקרא לעצמי נח?

אני לא מבין מה המסובך בשם tjasrpbyucxeh

מה זה?

חכם באשי כתב:מה זה?

שמו באנגלית

בלי קשר לפירוש המדוייק של הפענוח, כנראה הרקע לשורה זו הוא העובדה שהאזהרות הקדומות הקיפו את כל תרי"ג מצוות, ורק מזמן ריה"ל החלו לחבר אזהרות לחלק מהמצוות. אם שירו/יו של ראב"ן הוא "אזהרות" שיסדן לשם אמירה בשבתות מיוחדות שבשנה, מובן הצורך "להתנצל" על כך שאינן אלא על חציין של מצוות.