פורום אוצר החכמה

הגמרא בשבת ק"ב ע"ב אומרת שאם תולעת עשתה חור בקרש המשכן, היה ניתן לתקן את זה ע"י הכנסת אבר (עופרת?) וזה סותמו.
לכאורה, האם אין כאן בעיה שזה לא נעשה מעץ אלא ממתכת והרי התורה אומרת לעשות את הקרשים מעץ בודקא?
האם שייך כאן לומר שזה בטל ברוב? וגם כידוע יש קפידא במשכן ובמקדש שאסור להוסיף שום דבר, הכל מיד ה' עלי השכיל, וכאן לכאורה כן הכניסו משהו אחר שלא הצטוו.

עוד יש לשאול מה שתמיד אומרת הגמרא דאין עניות במקום עשירות ואיך יאה למשכן ה' שיסתמו הקרשים עם טלאים.

עוד יש לעיין אם ניתן לתקן עם אבר רק כשיש חור אחד שזה לא כל כך ניכר או שלא חשוב כמה חורים יש בכל זאת ניתן לתקן. וצ"ע.

עוד יש להסתפק האם חייבים לסתום עם אבר בכל שיעור של חור דיש קפידא שיהיו הקרשים שלמים, או דרק אם החור בשיעור ניכר ומה השיעור.

מראה מקום אני לך מקופיא
לספר דרך חכמה הל' בית הבחירה פ"א הי"א-ט"ז
יש שם כמה ענינים ביחס בין מתכות לעץ וביטולם זל"ז וכדו' ונ"ל לפו"ר שזה יכול לקדם אותך

מה ששאלת שצריך להיות מעץ דוקא, הרי הקרשים היו מצופים בזהב, ומבואר שכל הכלים המצופים זהב, אפשר לצפותם גם במתכת אחרת. ואם כי עובי הצפוי של הקרשים הוא דינר זהב, נראה שאין זה לעיכובא, ונוכל לחשב העופרת הנ"ל כחלק מן הצפוי. ובנוסף כל הכלים המצופים ניתן לעשותם ממתכת בלבד. מלבד בארון שיש משמעות במדרש שצריך להיות גם עץ. (לכל זה יש לי מקורות רשומים במקום אחר אם תרצה אעיין בזה ואכתוב ביום אחר)
ומה ששאלת דבעלמא אמרינן אין עניות כו', יותר היה לך לתמוה שכאן גופא אמרינן: רב אחא בר יעקב אמר: אין עניות במקום עשירות. אלא: שכן בעל הבית שיש לו נקב בבירתו וסותמו, דכוותה גבי משכן - שכן קרש שנפלה בו דרנא - מטיף לתוכה אבר וסותמו. היינו שלתירוץ זה על כרחך לא שייך הטעם של אין עניות וכו'. וראה ברש"י שאין עניות וכו' הוא לענין לעשות בצמצום.

והנה בעיקר הדימוי לבעה"ב יל"ע דאמרינן בעלמא טום ולא תשפוץ שפיץ ולא תבנה (נ"ל שכך בערך הלשון) שכל הבונה מתמסכן, ובבנין ביהמ"ק ודאי ל"ש זה
ועכ"פ לא בכל דבר אומרים אין עניות כו', ואולי אה"נ היכא דאפשר להם בעצי שיטים אחרים חדשים עדיף כך, אך במדבר מנא להו.

עוד מצאתי בענין קושיתך

יישר כח לשניכם. תזכו לשנים רבות.

מי זה הרב גרוסמן הנ"ל?

חוקר,
"מה ששאלת שצריך להיות מעץ דוקא, הרי הקרשים היו מצופים בזהב, ומבואר שכל הכלים המצופים זהב, אפשר לצפותם גם במתכת אחרת".

היכן זה מבואר שניתן לצפות בכל מתכת?

מלבד, חושבני שיש לחלק טובא בין ציפוי ובין הכנסת עופרת לתוך העץ שזה כלל אינו ציפוי אלא השלמה של העץ ומנין לנו שמותר.

מתפעל כתב:
היכן זה מבואר שניתן לצפות בכל מתכת?

היה בזכרוני שכן איתא במנ"ח, אולם כעת כאשר עיינתי בפנים מצוה צז, אני רואה שהביא שכן מפורש ברמב"ם ביה"ב פ"א הל' יח-יט. (אמנם זכור לי שבכפרת יש בעיה שאסור לעשות הכרובים מכסף אילו היית רושם אתמול שזה מענין אותך הייתי מעיין בלילה במה שרשום לי)
מה ששאלת עוד שזה לא ציפוי כבר כתבתי שכל המצופים שעשאם ממתכת לבד כשרים ראה במנ"ח שם, (ובהג' מכון י-ם בשם אור המאיר שאפשר שבארון הדין אחרת.) הגע עצמך אם כולו ממתכת כשר כ"ש השלמה. אלא שכעת הנני מסתפק אולי רק הכלים ולא הקרשים, על כל פנים אין ראיה שלא כך.

בהחלט שייך לחלק, כמדומני שיש ריבוי של כלל ופרט וכלל לרבות שאר מתכות אבל בקרשי המשכן לא כתיב כן.

מתפעל כתב:בהחלט שייך לחלק, כמדומני שיש ריבוי של כלל ופרט וכלל לרבות שאר מתכות אבל בקרשי המשכן לא כתיב כן.

אכן, כך הוא במנחות כח:, אבל זה נאמר במנורה ולומדים ממנה לכל הכלים אולי נאמר שאף לקרשים.
וכך מסתבר, שקדושת הכלים בפשטות יותר מקדושת המשכן. וראה במנ"ח שכתב שאם הארון כשר מכל המתכות כ"ש הבדים, הרי שתליא בקדושה.

טוב, יישר כח.
אמנם אם לדין ניתן לומר שיש הבדל, אם הכל ממתכת שפיר דמי אבל אם אתה עושה מעץ, אל תכניס באמצע מתכת. או עץ או מתכת. עירבוב גריע טפי. היעלה על הדעת לעשות עמוד חצי ממתכת וחצי מעץ?
מה באמת יהיה הדין אם יעשו את המנורה כשכל קנה ממתכת אחרת?

מתפעל כתב:טוב, יישר כח.
אמנם אם לדין ניתן לומר שיש הבדל, אם הכל ממתכת שפיר דמי אבל אם אתה עושה מעץ, אל תכניס באמצע מתכת. או עץ או מתכת. עירבוב גריע טפי. היעלה על הדעת לעשות עמוד חצי ממתכת וחצי מעץ?
מה באמת יהיה הדין אם יעשו את המנורה כשכל קנה ממתכת אחרת?

והרי החשמונאים עשו מנורה מברזל מצופה בבעץ (בדיל)
אם החיצוני ממתכת אחת למה לא, וגם בקרשים הרי אחרי הסתימה ציפו בזהב.