פורום אוצר החכמה

שמתי לב לדבר מעניין, האמוראים והתנאים יש להם עפ"י רוב שם אחד ואנו יש לנו כמה שמות, מה הסיבה והצדדים לכאן או לכאן.
כמו"כ אין אצל התנאים/אמוראים שמות כגון משה, דוד, ראובן וכו' רוב השמות המצויין אצלינו לעומת שמותיהם אינן נמצאות בינינו כגון אביי ורבא וכדו'.

-----------------
ל"מ בחיפוש משהו משמעותי, אם כבר נדון ענין זה כאן נא להפנות לשם.

שו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - אורח חיים סימן קיג

ואני לחולשת זכרוני אינני זוכר בשום מקום בש"ס שום תנא או אמורא שהיה נזכר בשני שמות ושניהם שם העצם זולתי אבא שאול ואבא יוסי וגם זה אינו שני שמות כי אבא לדעתי אינו שם העצם רק שם התואר לשון חשיבות. ועיין ברכות ט"ז ע"ב. וכמדומה שלא היו רגילין להקרא בשני שמות ואף במקרא לא היו רגילים כל כך בשני שמות. ועיין פסחים דף קי"ז ע"א ובחולין ס"ה ע"א. אבל בימי התנאים ואמוראים לדעתי לא היו רגילים כלל: +/הגהות שכר טוב/ נ"ב עי' כתובות ק"ג ע"א יוסף חפני ובשבת ס"ו ע"ב רב אדא מרי וכן אבא שאול. ועי' ב"ק קמ"ט ע"ב ועוד מקומות אבא דיילא. ובכל סיום מסכת אנו מזכירים אבא מרי בר פפא. ועי' עוד כתובות ח' וקידושין ל"ב ע"ב.+


שו"ת חתם סופר חלק ד (אבן העזר ב) סימן יח

עוד נ"ל דלפנים לא היו נהגין לקרות בשני שמות בבת א' כי חדשים מקרוב באו ואפי' יעקב אבינו ע"ה לא מצינו שנקרא יעקב ישראל בפ"א ולא מצינו בכל השמות שבתנ"ך וש"ס ופוסקים שיקרא א' בב"א ב' שמות ביחד ושלהי יבמות כך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן ארי' ונראה דהאי ארי' אינינו שם עצם כלל כ"א תואר משפחה על שם גבורתם ונקרא כן האב וגם הבן ע"ש זולת אבא שאול אבא יודן אבא גורין דאבא הוא שם בפ"ע ואינך הוה שם בפ"ע והיו נקראים מ"מ נ"ל מדלא מצאתי כן אלא עם צירוף אבא יראה שהוא שם א' כמו פדה צור גמליאל אבל יודן רב של יהודים וכדומה וכן משמע ביש"ש שכ' מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו מאיר והאם רצתה לקרותו בשם אביה יאיר ומזה נולד שם חדש שניאור ר"ל שני מיני אור מאיר ויאיר וקשה ה"ל לקרותו מאיר יאיר אע"כ לא נהגו כן בזמנו עדיין וכן בספר נחלת שבעה העיד ע"ד הפלא שהוא ראה אנשים שהיו נקראים בב' שמות יחד ש"מ דלפנים לא הוו שכיחי ועיין רמ"א /אה"ע/ סי' קכ"ט סעי' י"ד ובס' גט פשוט ס"ק ס"ג כ' דשם טוב הוא מצורף משם בן נח וטוב גואל של רות ע"ש

שמעתי פעם מרבי מיכל זילבר שהוא נכנס להגרח"ק ושאל אותו מה הוא אומר על החת"ס שבזמנים הקדמונים לא היה מקובל לקרוא ב שמות כבזמנינו, אמר לו ר' חיים מיד "דברי הימים א כה לא לרוממתי עזר" וגו', היינו אדם עם ב' שמות. ור' מיכל מאוד התפעל מידיעת התורה שלו.

הן אמת שכן כתבו רבותינו החת"ס והנוב"י, כמו שהובא כאן, שבתקופת הראשונים ואחורה לא היו נותנים שני שמות. אבל מאז שדן בכך רבי ראובן מרגליות בסוף קונטרסו 'לחקר שמות וכינויים בתלמוד', והראה בבירור גמור ביותר שגם בזמן חז"ל היה מציאות של שני שמות לאדם אחד, וקל וחומר בתקופת הראשונים, שהלך ומנה כעשרים (!) אישים מן הראשונים או הנזכרים בספריהם שהיו להם שני שמות (והמפורסם שבהם: רבנו חיים אליעזר ב"ר יצחק אור זרוע) - כבר א"א יותר לאחוז בדעה זו (שגם אני בעבר סברתי לתומי כמוה). והדיון מפורום סמוך שקישרו אליו זה עתה, מרפס איגרא במחילה.

עשוי לנחת כתב:שמעתי פעם מרבי מיכל זילבר שהוא נכנס להגרח"ק ושאל אותו מה הוא אומר על החת"ס שבזמנים הקדמונים לא היה מקובל לקרוא ב שמות כבזמנינו, אמר לו ר' חיים מיד "דברי הימים א כה לא ל[b]רוממתי עזר"[/b] וגו', היינו אדם עם ב' שמות. ור' מיכל מאוד התפעל מידיעת התורה שלו.

משם ראיה?!
לכאורה מעשה לסתור הוא, שכיון שהגרח"ק בגאונותו לא מצא אלא אדם זה בלבד שנקרא בשני שמות, פשיטא וברירא כדברי החתם סופר שאכן לא היה זה חזון נפרץ להיקרא אדם בשני שמות.

אבקש במחילתכם להתייחס לנושא השני שהעלתיה בראשית דברי, אם יש איזשהו סיבה מיוחדת לכך שבזמנינו אין נותנים שמות כבתקופת האמוראים ותנאים וכן להיפך, לא מצינו שמות הנפוצים בזמנינו על שמות אבות העולם כאברהם , משה, [אהרן מופיע אמורא ר' אהרן ב"פ בש"ס] וכדו' שיקראו כן אמוראים ותנאים.

ראה שם הגדולים לרחיד"א ערך ר' אברהם גאון וערך ר' משה גאון שמדבר על כך שלא מצינו בחז"ל שם אברהם ומשה.

עשוי לנחת כתב:שמעתי פעם מרבי מיכל זילבר שהוא נכנס להגרח"ק ושאל אותו מה הוא אומר על החת"ס שבזמנים הקדמונים לא היה מקובל לקרוא ב שמות כבזמנינו, אמר לו ר' חיים מיד "דברי הימים א כה לא לרוממתי עזר" וגו', היינו אדם עם ב' שמות. ור' מיכל מאוד התפעל מידיעת התורה שלו.

רוממתי עזר, הוא שם אחד, כמ"ש רש"י שם.
גם אנכי שמעתי מר' מיכל זילבר כה"ג, ושעברו על כל המקומות המוזכרים בדברי התלמוד, ירושלמי ובבלי וכל התוספתות והברייתות ומדרשים, ודנו בכל אחד שאפשר שזה שני שמות וכמדומני שהעלו במסקנה שלא נמצא אדם בעל ב' שמות.
פעם אחרת שאלתיו ע"ז, וענה לי מאי נפק"מ למעשה?

לגבי שאלתך השניה לך נא ראה הגהת מהרצ"ח גיטין נ. בענין האמורא אברם חוזאה

ידידנו האריך בזה ב'אוצר לב' (ח"א, ישנו באוצר) והביא לכך הרבה דוגמאות.

אם הראשונים כמלאכים וכו'. אבותינו הראשונים היו אוהבים זה לזה, והמחותנים היו מיודדים זה עם זה,
ובמשך תשעת ירחי לידה הסכימו זה עם זה על שם אחד, וההורים הצעירים היו נענים להם בשמחה, וכך
נולד לו הוולד ושם אחד ויחיד לו.
אבל הראשונים כמלאכים, ואנו מה נאמר מפני ירידת הדורות, וכדי לפייס את שני הצדדים הניצבים כסלע
ולמען שלום בית עלו לנו שני שמות וגם שלושה, ולעת זקנה לסגולת רפואה יתווסף גם שם רביעי,
והמצבה צרה מהכיל, והגבאי מרסק את שיניו בקוראו לתורה ר' שלושה שמות בן ר' שלמה שמות,
כמעשה שהיה בבית מדרשנו בשבת קודש, ובעל שלושת השמות הכפולים והגבאי חוזרים עליהם שוב ושוב, וטרחא דציבורא יסגי.
ואם תיקנו שלושה ספרי תורה מפני טרחא דציבורא מן הראוי היה לתקן שיקרא הגבאי ר' שם אחד בן ר' שם אחד בלבד.

בריושמא כתב:אם הראשונים כמלאכים וכו'. אבותינו הראשונים היו אוהבים זה לזה, והמחותנים היו מיודדים זה עם זה,
ובמשך תשעת ירחי לידה הסכימו זה עם זה על שם אחד, וההורים הצעירים היו נענים להם בשמחה, וכך
נולד לו הוולד ושם אחד ויחיד לו.
אבל הראשונים כמלאכים, ואנו מה נאמר מפני ירידת הדורות, וכדי לפייס את שני הצדדים הניצבים כסלע
ולמען שלום בית עלו לנו שני שמות וגם שלושה, ולעת זקנה לסגולת רפואה יתווסף גם שם רביעי,
והמצבה צרה מהכיל, והגבאי מרסק את שיניו בקוראו לתורה ר' שלושה שמות בן ר' שלמה שמות,
כמעשה שהיה בבית מדרשנו בשבת קודש, ובעל שלושת השמות הכפולים והגבאי חוזרים עליהם שוב ושוב, וטרחא דציבורא יסגי.
ואם תיקנו שלושה ספרי תורה מפני טרחא דציבורא מן הראוי היה לתקן שיקרא הגבאי ר' שם אחד בן ר' שם אחד בלבד.

וְהֵם לא יָדְעוּ כִּי שׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינתָם

תובל קין

תוס' כתובות צח,ב ד"ה אמר: שאל ר' יעקב ישראל את ר"ת וכו'.

רבותי, שמא קשה עליכם העיון, או מה שנראה יותר שלא כולם זמינים לאוצר שמעבר לעמוד הארבעים ואחד. ועל כן עיינו נא במטותא, מכאן ואילך (ובפרט לקראת סופו): http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33639&st=&pgnum=56
אני באמת לא חושב שיש עוד מה לדון בנושא זה אחר דברי הר"ר מרגליות. ודאי לא במה שנוגע לתקופת הראשונים ואילך.

ומשום שאין לדון וכו', אפנה לחכמים יושבי על מדין שאלה שמציקה לי בסוגיה חשובה זו.
אמנם כבר היה נהוג לקרוא שני שמות, אבל רק בשם הראשון קראו בפועל לילד ולנער וגם לאברך.
אימתי נודע שמו השני? בהזמנה לבר מצווה, לחתונה, בעליה לתורה, ובוודאי בשעת שידוך
כדי להציל את ההצעה ממורא גזירתו של ספר חסידים.
אבל בחיי יום יום - קראו לאיש בשמו הראשון בלבד.
והנה חדשים מקרוב באו, והם מרחוק יבואו מקהילות קודש ניו יורק ובנותיה יע"א, או גם מק"ק מעטירות נוספות מן הגולה,
והם יקראו לילד ולילדה עודם בעגלותיהם בשני שמותיהם בצוותא, ואם יסרחו הילד או הילדה ולא ישמעו בקול אביהם או אמם -
ידביקו הם את שני השמות לשם אחד והוא יהדהד מקצה הרחוב ועד קצהו.
ושאלתי: האם הורה להם זקן כי חובה היא לקרוא כל העת את שני השמות כאחד? האם קריאת שם אחד מן השניים
יש בה משום 'ונרגן מפריד אלוף'?
או אולי 'מנהג ניו יורק' הוא שלעולם לא תדע טעמו ולעולם לא יתפרש מקורו
כ'מנהג ירושלים' וכ'על פי קבלה' שמתרצים הם כל תמיהה ומעלימים כל שאלה תחת כנפיהם המסתוריות.

הכל בכל מכל כל כאן ושאלת הרב ברי"ש באות ט)

אכן, כתר שם טוב עולה על כולם, והכל בכל כלול ובלול בו, שם אחד ושני שמות ושני שמות שנעשים אחד.
ועל כך רמזו רבותינו: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם - תלמידי חכמים מרבים שמות כדי שיהיה שלום בית בעולם.

אימא שלום ב"מ נט ופירש"י כך שמה

טוב אדוניה בדברי הימים ב' י"ז' ח', ועיין מצודת ציון שם.

חוקר כתב:ראה שם הגדולים לרחיד"א ערך ר' אברהם גאון וערך ר' משה גאון שמדבר על כך שלא מצינו בחז"ל שם אברהם ומשה.

ברמב"ם הלכות ממרים (פ"ו ה"ג) בדין שלא לקרוא לאחר בשם אביו מחלק בין השמות הפלאיים (הלא מצויים) לשמות המקובלים. הוא מונה שם בין המצויים את אברהם יצחק ויעקב ומשה.
מענין איך חל השינוי מתקופת התלמוד לזמן הגאונים והראשונים.

ואגב המקור לדברי הרמב"ם הוא בערוך לענין אביי ששמו היה נחמני כשמו של אביו של רבה (ועיין למשל גלהש"ס גיטין לד, ב). וא"כ לפי הרמב"ם שם זה היה פלאי, וצ"ב ואולי נחלק בין נחמן שהיה מצוי לנחמני , וצ"ת.

בת שבע
אבל הוא שם א' כרש"י סנהדרין כב. ד"ה קנחה
ובברכת שלמה סי' יג העיר מחולין סה: אם הוא בתרי תיבות הוא תרי שמות

בן-עמי

פוכרת הצביים בדברי הימים,
אם כי שם נראה ככינוי ע"ש מעשיה.

נעמן כתב:פוכרת הצביים בדברי הימים,
אם כי שם נראה ככינוי ע"ש מעשיה.

מי אמר שזה שם אשה?

אבא כהן ברדלא (ב"מ דף י)

אשכול ארוך, ועדיין לא הזכירו דברי המדרש, בראשית רבה פס"ד סי' ט עה"פ בראשית פכ"ו פכ"ו אחוזת מרעהו הוא שם של בן אדם אחד, היינו היה לו שתי שמות הנ"ל. [אינו כפשטיה דקרא כמובן, אבל המדרש לא חשש לשתי השמות.].

בקובץ שערי ציון - באבוב שי'"ל לכבוד חנוכה יש מאמר מאת החוקר הרב יוסף נחמי' הכהן קוואדראט נ"י בענין כלה וחמותה ובתוך המאמר מבאר ענין זה באריכות מתי התחילו לקראות בב' שמות לאדם

נו, אדרבא, נשמח אם יעלהו מר להכא

אשתדל להעלות, צריך פנאי לעשות צילומים

שמואל דוד כתב:אבא כהן ברדלא (ב"מ דף י)

כידוע שאבא כהן ברדלא הוא מרא דשמעתתא דפרשת ויגש, אוי לנו מיום הדין וכו', והנה רש"י על המדרש באמת כתב שכך שמו. אבל במתנו"כ כתב שברדלא היינו בר - דלא, כלומר שאביו היה שמו דלא, וא"כ היה לו שם אחד אבא, והוא היה בן של דלא.
ובעץ יוסף הוסיף עוד פירוש, ברדלא היינו שם מקום. והיינו מירושלמי עירובין דהוא מקום. ואמנם זה ברור שברדלא הוא גם שם, וכמבואר במכות יד, ב וברש"י שם.

מתוך הספר 'הגדול ממינסק' עמוד 8 הערה 3

ויתור מעונה (ירושלמי כתובות פ"א ה"ב)

טור תלגא כתב:ויתור מעונה (ירושלמי כתובות פ"א ה"ב)

'ויתור מעונה' אינו שם חכם, על אף שכמה מן המפרשים פירשו כן, בעקבות הפירוש הקצר שבירושלמי דפוס קראקא שס"ט. [ר' יעקב בכרך, ואחריו כמה חכמים אחרים, הוסיפו לשער ששמו 'אביתר' ובלישנא קלילא שבירושלמי נקרא' ויתר'...]
הפירוש הנכון הוא: "רבי אבודמא דציפורי בשם רב חונה [אומר:] משם ויתור [=שהיא ויתרה כתובתה; או כגירסת הרמב"ן: משום התניי]. מעונה [צ"ל: מעתה], אשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים תטמין כתובתה...".
וכבר העירו על כך נועם ירושלמי; נחל עדן; תועפות ראם; תולדות תנו"א; שערי תורת א"י, ואחרים.

קאצ'קלה כתב:

טור תלגא כתב:ויתור מעונה (ירושלמי כתובות פ"א ה"ב)

'ויתור מעונה' אינו שם חכם, על אף שכמה מן המפרשים פירשו כן, בעקבות הפירוש הקצר שבירושלמי דפוס קראקא שס"ט. [ר' יעקב בכרך, ואחריו כמה חכמים אחרים, הוסיפו לשער ששמו 'אביתר' ובלישנא קלילא שבירושלמי נקרא' ויתר'...]
הפירוש הנכון הוא: "רבי אבודמא דציפורי בשם רב חונה [אומר:] משם ויתור [=שהיא ויתרה כתובתה; או כגירסת הרמב"ן: משום התניי]. מעונה [צ"ל: מעתה], אשה שהיתה כתובתה פחותה ממאתים תטמין כתובתה...".
וכבר העירו על כך נועם ירושלמי; נחל עדן; תועפות ראם; תולדות תנו"א; שערי תורת א"י, ואחרים.

נכון, וכן הביא ר' ראובן מרגליות בלחקר שמות וכנויים. וראיתי בהמאסף שנה ט"ו שצ"ל ויתור מהונה (שהיא ויתרה מהונה).

וראה מה שכתוב בתולדות יעקב סי' י"א:
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1826&pgnum=40

מנצפך כתב:נו, אדרבא, נשמח אם יעלהו מר להכא

פה מצורף הקובץ סליחה המאמר הוא באידיש

מספר מנוחת שלום ח"י וכו' כנ"ל להגרי"ח סופר שליט"א נדפס בשנת תשס"ב

ר' טיופה סמוקא בעי קומי רבי יוסי (ירושלמי יבמות פ"ח ה"א)

טור תלגא כתב:ר' טיופה סמוקא בעי קומי רבי יוסי (ירושלמי יבמות פ"ח ה"א)

בתולדות תנאים ואמוראים ערך ר' אבא סמוקה, הביא בשם ר' שלמה בובר שר' אבא האדמוני הנזכר בתנחומא הוא ר' אבא סמוקה, כי סמוק הוא אדום. וכן הוא באינצקלופדיה לתארי כבוד בישראל ערך סומקא, והוסיף שיש סוברים שיצחק סומקא נקרא כך על שם שהיה סוחר ביין אדום. ולכאורה ה"נ י"ל בשם טיופה סמוקא.