מחלוקת החיד"א והמאמר מרדכי - ונצדק קודש
פורסם: ג' מאי 04, 2010 12:42 am
ס' מאמר מרדכי על שו"ע או"ח חובר ע"י הגאון המפורסם מגדולי פוסקי דורו רבי מרדכי כרמי. חיבור זה נדפס עם השו"ע בשני חלקים ליוורנו תקמ"ד-תקמ"ו. חכמי ליוורנו בהסכמתם לחיבור מתארים את המחבר: דמי לבר אלהין… אדם המעלה… מאיר עיני חכמים בהלכה… וכו'. במיוחד נתחבב הספר על בעל המשנה ברורה שמזכירו פעמים רבו מספור ומעמידו בשורה אחת עם המג"א הט"ז וש"פ.
לפני איזה זמן נזדמנו לידי 'עלי הגהה' (קארקטן) של מאמר מרדכי המכילים תיקונים בכתב יד. מבדיקה במאמר מרדכי הנדפס עולה שאכן הגהות אלו שולבו במהדורה הנדפסת. ככל הנראה נכתבו הגהות אלו ע"י רבי מרדכי בעצמו
עלי הגהה אלו נמצאו בתוך כריכת (!) ספר שבחי ירושלים ליוורנו תקמ"ה.
רבי מרדכי היה בתחילה בידידות מופלגת עם הרב חיד"א וכך רושם החיד"א ביומנו מיום י"ז בתמוז תקל"ז: ובאו הישיש וכו' והחביב החכם השלם ר' מרדכי כרמי והינו מדברים דברי תורה וכו' (מעגל טוב הוצאת פריימאן עמ' 101 ) וכן לספרו לקח רבי מרדכי הסכמה מהחיד"א, וכה דברי החיד"א בהסכמתו שם: החכם השלם ומהולל מאוד כמהר"ר מרדכי כרמי … רחימא דנפשאי דחביב עלי כגופאי … ארי שבחבורה חריף ומקשה ותריץ יתיב כמשחל ביניתא מחלבא ואנא נפשאי ציערתי בעצמי מה לעשות לכרמ"י דלא חזיתיה … ואולם ידעתי את האיש מרדכי כלו מחמדים… .
הסכמה זו של החיד"א ניתנה בלא עיון בתוך הס' עצמו, ולכך לא שם אל ליבו כי כל ס' זה מלא השגות חריפות על ספרו ברכי יוסף. החיד"א שנצטער במאוד על חריפות וביטוי ההשגות עליו אצל רבי מרדכי, מיהר להדפיס את ספרו מחזיק ברכה ושם שפך סוללה על ראשו של רבי מרדכי. ראה לדוגמא בסי' ר"ד ס"ב שכ' החיד"א: שאלת ממני ידיד נפשי שהגיע לידך ס' חדש מאמר מרדכי וראית כמה דברים שחולק על גדולי המחברים בזרוע נטויה, ועד אחרון על ספרי הקטן ברכי יוסף … מוחזקני בך דשמשת גדולי ישראל וגם אתה ידעת סבר שקלא וטריא ואיך הפעם הזה התפעלת מן הס' הנזכר ואיני רוצה להאריך בפטפוטי דבריו מפני ביטול בית המדרש. וראה עוד שם סי' כ"ה ס"ב. בשנת תקמ"ז הדפיס רבי מרדכי ספר נוסף 'דברי מרדכי' להשיב על דברי החיד"א במחזיק ברכה .
והנה החוקר מאיר בניהו בס' המצוין והמקיף על הגאון חיד"א (ירושלים תשי"ט) תיאר באורך את השתשלות המחלוקת בין הר"מ לחיד"א (ראה שם עמ' שסה-שעח) ובתוך דבריו (עמ' שס"ט) מציין עובדה: 'ראוי לציין כי בכריכת מחזיק ברכה נמצאים עלי הגהה של הס' מאמר מרדכי'.'
אע"פ שהעובדה מוצגת אצל בניהו בלא פרשנות, סבורני שכוונתו לרמוז שמחמת 'קפידתו' של החיד"א על רבי מרדכי, כרך הרב חיד"א את ספרו בעלי הגהה ממאמר מרדכי. דבר שכמובן לא יעלה על הדעת אצל כל חכם מישראל ואצ"ל אצל בעל נפש היפה כהרב חיד"א.
אם אכן על קוטב זו היתה כונתו, הרי שמכאן נשמע על ביטול דבריו, שהרי עינינו הרואות כי עלי הגהה של מאמר מרדכי נמצאו גם בספר שבחי ירושלים. המשותף למחזיק ברכה ושבחי ירושלים ששניהם נדפס בדפוס קאשטילו-סעדון, ושניהם אף נדפסו באותה שנה - תקמ"ה. נמצאת למד שהכורך הוא אשר ידו בדבר ואין לכך כל שייכות למחלוקת בין הני רבנן.
[וכבר האריכו הפוסקים בגנות הכורכים המשתמשים במלאכת קשירת הספרים בדפי ספרי קדש, עיין מג"א קנ"ד סי"ד וחיי"א כלל ל"א סמ"ח ועיקרי הד"ט או"ח שם ועוד. אלא שיש המקילים שקורקטן אין טעונים גניזה כלל]
לפני איזה זמן נזדמנו לידי 'עלי הגהה' (קארקטן) של מאמר מרדכי המכילים תיקונים בכתב יד. מבדיקה במאמר מרדכי הנדפס עולה שאכן הגהות אלו שולבו במהדורה הנדפסת. ככל הנראה נכתבו הגהות אלו ע"י רבי מרדכי בעצמו
עלי הגהה אלו נמצאו בתוך כריכת (!) ספר שבחי ירושלים ליוורנו תקמ"ה.
רבי מרדכי היה בתחילה בידידות מופלגת עם הרב חיד"א וכך רושם החיד"א ביומנו מיום י"ז בתמוז תקל"ז: ובאו הישיש וכו' והחביב החכם השלם ר' מרדכי כרמי והינו מדברים דברי תורה וכו' (מעגל טוב הוצאת פריימאן עמ' 101 ) וכן לספרו לקח רבי מרדכי הסכמה מהחיד"א, וכה דברי החיד"א בהסכמתו שם: החכם השלם ומהולל מאוד כמהר"ר מרדכי כרמי … רחימא דנפשאי דחביב עלי כגופאי … ארי שבחבורה חריף ומקשה ותריץ יתיב כמשחל ביניתא מחלבא ואנא נפשאי ציערתי בעצמי מה לעשות לכרמ"י דלא חזיתיה … ואולם ידעתי את האיש מרדכי כלו מחמדים… .
הסכמה זו של החיד"א ניתנה בלא עיון בתוך הס' עצמו, ולכך לא שם אל ליבו כי כל ס' זה מלא השגות חריפות על ספרו ברכי יוסף. החיד"א שנצטער במאוד על חריפות וביטוי ההשגות עליו אצל רבי מרדכי, מיהר להדפיס את ספרו מחזיק ברכה ושם שפך סוללה על ראשו של רבי מרדכי. ראה לדוגמא בסי' ר"ד ס"ב שכ' החיד"א: שאלת ממני ידיד נפשי שהגיע לידך ס' חדש מאמר מרדכי וראית כמה דברים שחולק על גדולי המחברים בזרוע נטויה, ועד אחרון על ספרי הקטן ברכי יוסף … מוחזקני בך דשמשת גדולי ישראל וגם אתה ידעת סבר שקלא וטריא ואיך הפעם הזה התפעלת מן הס' הנזכר ואיני רוצה להאריך בפטפוטי דבריו מפני ביטול בית המדרש. וראה עוד שם סי' כ"ה ס"ב. בשנת תקמ"ז הדפיס רבי מרדכי ספר נוסף 'דברי מרדכי' להשיב על דברי החיד"א במחזיק ברכה .
והנה החוקר מאיר בניהו בס' המצוין והמקיף על הגאון חיד"א (ירושלים תשי"ט) תיאר באורך את השתשלות המחלוקת בין הר"מ לחיד"א (ראה שם עמ' שסה-שעח) ובתוך דבריו (עמ' שס"ט) מציין עובדה: 'ראוי לציין כי בכריכת מחזיק ברכה נמצאים עלי הגהה של הס' מאמר מרדכי'.'
אע"פ שהעובדה מוצגת אצל בניהו בלא פרשנות, סבורני שכוונתו לרמוז שמחמת 'קפידתו' של החיד"א על רבי מרדכי, כרך הרב חיד"א את ספרו בעלי הגהה ממאמר מרדכי. דבר שכמובן לא יעלה על הדעת אצל כל חכם מישראל ואצ"ל אצל בעל נפש היפה כהרב חיד"א.
אם אכן על קוטב זו היתה כונתו, הרי שמכאן נשמע על ביטול דבריו, שהרי עינינו הרואות כי עלי הגהה של מאמר מרדכי נמצאו גם בספר שבחי ירושלים. המשותף למחזיק ברכה ושבחי ירושלים ששניהם נדפס בדפוס קאשטילו-סעדון, ושניהם אף נדפסו באותה שנה - תקמ"ה. נמצאת למד שהכורך הוא אשר ידו בדבר ואין לכך כל שייכות למחלוקת בין הני רבנן.
[וכבר האריכו הפוסקים בגנות הכורכים המשתמשים במלאכת קשירת הספרים בדפי ספרי קדש, עיין מג"א קנ"ד סי"ד וחיי"א כלל ל"א סמ"ח ועיקרי הד"ט או"ח שם ועוד. אלא שיש המקילים שקורקטן אין טעונים גניזה כלל]