פורום אוצר החכמה

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 144&hilite
אשמח לשמוע דעת חכמי בית המדרש.

עיין עוד בדאצ'ה, מאמר בעד ומאמר נגד.

אפשר קישור?

כתובת אתר דאצ'ה:

http://www.datshe.co.il/

בסוף המאמר של ר' יעקב שמואל שפיגל באר ישראל (שהובא לעיל בקישור לה"ב) מבאר את הפיוט, ומופיע שם כדלהלן:

לענ"ד הפירוש פשוט יותר,המשבחים את היין נהגו יחד עם זה לגנות שתית מים (כמו בשיר הידוע 'ככלות ייני' ובפיוט המופרך המובא במחז"ו למעריב לפורים שכותב על "המים המאררים" ואף בדורות האחרונים בשיר 'משקה י"ש' שב'השיר והשבח').
לכן אומר: מקולות מים רבים תצילנה אזניכם, כלומר, מאסו בשתית מים, עד שאפילו קול זרימתם בלבד יחריד את אזניכם, אלא דוקא וכל משרת דם ענבים לא ימוש מפיכם.

מקולות מים רבים תצילנה אזניכם

ואני חשבתי לפרש באופן פשוט יותר מקולות מים רבים, כלומר, מן האומות, להינצל.

ע"פ מה שפירש רש"י על הפסוק מקולות מים רבים אדירים משברי ים וגו'.

אברשע כתב:מקולות מים רבים תצילנה אזניכם

ואני חשבתי לפרש באופן פשוט יותר מקולות מים רבים, כלומר, מן האומות, להינצל.

ע"פ מה שפירש רש"י על הפסוק מקולות מים רבים אדירים משברי ים וגו'.

השאלה היא כיצד זה מתקשר לכאן, לפי מה שביארתי זה ממש משתלב, בנוסף תצילנה אזניכם אין פירושו להנצל.

לדעתי עדיף לפרשו על המקורות מאשר לומר שמעצמו כתב כל זה.

וראה כמה וכמה פעמים שכתוב מים ורש"י מפרשו על האומות, כן הוא גם באיכה ג,נ"ד שיר השירים ח,ז תהלים לב,ו ועוד.
ואפשר יש לומר בזה מקולות, כלומר, הצרות, ועל זה אמר תצילנה אזניכם, על דרך הפיוט.

גם פשט הכתוב הוא מן המקורות,
ובשום אופן אין לפרש "תצילנה אוזניכם" שתנצלו, לא בדרך פשט לא בדרך פיוט, ולא בשום דרך.

והעיקר צריך קשר לענין, ובעצם אם תשים לב בקטע הקודם כותב המחבר אותו דבר בסגנון שונה
הקולות יחדלון בעת ניסוך המים / בבית היין נלין בכל יום פעמיים.
וכאן גם בחוברת הנ"ל פירש שמדבר בגנות המים ובשבח היין.

גם אני כמוך מפרש שתצילנה אזניכם קאי על הקולות, אך לדעתי קולות מים רבים, כוונתו, הצרות הבאות מן האומות, ועל זה ממשיך ואומר, תצילנה אזניכם.

אברשע כתב:מקולות מים רבים תצילנה אזניכם
ואני חשבתי לפרש באופן פשוט יותר מקולות מים רבים, כלומר, מן האומות, להינצל.
ע"פ מה שפירש רש"י על הפסוק מקולות מים רבים אדירים משברי ים וגו'.

פירושך אבריימל'ה רחוק ודחוק למדי, והפירוש של חוקר הוא בלי ספק בגדר נכרים דברי אמת, הפלא ופלא. וצריך לשלוח לד"ר שפיגל, בודאי יחזור בו מפירושו הדחוק גם כן.