פורום אוצר החכמה

מצאתי דבר חידוש בספר ארבעה קניינים לתלמיד הריטב"א, שכתב וז"ל: ושמעתי בשם ה"ר יונה ז"ל כי היה מהדק הרצועה של יד בזרוע כל כך עד
שהיה כואב לו זרועו ומתוך אותו הכאב לא היה יכול להסיח דעתו מהם. ע"כ.

למישהו ידוע על התייחסות כל שהיא באיזה מספרי ההלכה - או בכלל - למנהג זה שנהג בו רבינו יונה?

מנהגו של רבינו יונה ידוע לי (מארבעה קניינים או מספר אחר, איני זוכר), אך זכור לי שבאותו מקור שראיתי את מנהגו נוסף גם, שלא סח עד שסימני הרצועה שעל זרועו נטשטשו.
אולי ראיתי את זה בדרשות ר"י אבן שועיב?

מעניין מאוד.
אנוכי לא מצאתי כזאת, רק זה איתא בספר חסידים (תשעג): כתיב (ירמי' י"ג א') הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך וכתיב (שם שם ב') ואשים על מתני וכתיב (שם שם י"א) כאשר ידבק האזור אל מתני איש הרי במקום שכתוב שימה צריך לדבק. וכגון ושמתם את דברי אלה על לבבכם (דברים י"א י"ח) שצריך לדבק בחוזק את התפילין שבזרוע. וכן כשאדם מתפלל צריך שיהא האזור דבוק במתניו וגם בשבת כשהולך ברשות הרבים אם לא ידביק אזורו במתניו הרי הוא שלא לצורך עליו. ע"כ.

חכם באשי כתב:מנהגו של רבינו יונה ידוע לי (מארבעה קניינים או מספר אחר, איני זוכר), אך זכור לי שבאותו מקור שראיתי את מנהגו נוסף גם, שלא סח עד שסימני הרצועה שעל זרועו נטשטשו.
אולי ראיתי את זה בדרשות ר"י אבן שועיב?

מי יוכל למצוא הדברים?

בכבוד.

ויש לקשר זאת לשיטת רבינו יונה בהיסח הדעת בתפילין ואכמ"ל.

לב חיים כתב:בכבוד.

תודה רבה,

אבל השאלה הייתה על מה שנרמז כאן לגבי שיחה עד שיוסרו סימני הרצועות מהיד. נמצא כזה בר"י שועיב?

כיו"ב יש בס' כהח"פ סי' י אות טל

אם חלץ תפיליו, ותיכף הוצרך להכנס לבית הכסא, לא יגלה זרועו שם, דרישומן ניכר וקדושתן עליו, הגם דמן הדין ליכא קפידא, מהיות טוב יהיה מכסה הזרוע, צניע ומעלי.

ולזה יש מקור?

לב חיים כתב:ויש לקשר זאת לשיטת רבינו יונה בהיסח הדעת בתפילין ואכמ"ל.

שהדברים סותרים לדעתו, וכבר עמד בזה הגרי"ח סופר שליט"א בקובץ עץ חיים באבוב.

הרח"פ הוא המקור

לב חיים כתב:הרח"פ הוא המקור

אבל ציינו כאן לעיל משהו אחר, אבל דומה, ובשם ר"י שועיב, ולא בשם הגרח"פ.

דרופתקי דאורייתא כתב:

לב חיים כתב:הרח"פ הוא המקור

אבל ציינו כאן לעיל משהו אחר, אבל דומה, ובשם ר"י שועיב, ולא בשם הגרח"פ.

אין כלום שם.