טעיתי בחפזי שכתבתי תימני. המדרש הלזה חיברו חכם מאר"ץ, ולא נדפס בשלימותו עד עצם היום הזה. בשנת תשס"ג הופיע בירושלים חלק בראשית מתוכו, הספר הופיע בקול ענות חלושה וכנראה שמאז לא הופיע עוד. מצאתי עתה את הספר בתוך ערימת ספרים שנמכרים בפרוטות, וראיתי שאין בו על ההפטרות. אבל בחיבורו הגדול, שחמאת החמדה הוא תמצית ממנו, אכן יש פירוש להפטרות.במקום אחר איש_ספר כתב:האם המדרש התימני 'חמאת החמדה' אין בו פירוש על הפטרות?
אגב, מעיון שטחי בו, נראה שאת רובו העתיק הר"מ כשר בתורה שלמה.
מכיון שאין הספר באוצר, ולאור ההכרות עם המו"ל, נראה שלא יעלה בקרוב, הנני מעלה כאן את המבוא לספר. (שבודאי לא נכתב ע"י החתום בו)