פורום אוצר החכמה

אודה בכל לב למי שיוכל להחכימני בבירור ענין זה:

המהרש"א במס' ב"ב (עג:) כותב ש'עורב' הוא כינויו של ישמעאל, ומביא ראיה לכך מגמ' בפ' החובל (ב"ק צב:) שאמרו שם: דבר זה כתוב בתורה דכתיב 'וילך עשו אל ישמעאל', ושנוי בנביאים וכו', ותנינן בברייתא רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו.

אמנם במגלה עמוקות [וכן בפי' דן ידין על ספר קרנים לר"ש מאוסטרופוליא] כתב איפכא ששר של עשו נקרא 'עורב' ושל ישמעאל נקרא 'זרזיר'. ולכאורה הוא תמוה מדברי הגמ' שהרי אמרו דהזרזיר הלך לעורב, והלא עשו הוא שהלך לישמעאל.

ובאמת במד' פ' תולדות מצאנו איפכא שאמרו כי דייקא העורב הוא שהלך אצל הזרזיר, וכך אי' שם: 'ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח' וגו'. 'את כל עורב למינו', בימי ר' חייא רבה עלה זרזיר אחד לארץ ישראל, אתון טעינין ליה לגביה, אמרו ליה מהו דניכליניה, אמר לון אזלון יהבו יתיה על איגרא וכל עוף דשכן על גביה מן מיניה הוא. אזלין יהבו יתיה על איגרא ואתא הדין עורבא מיצראה שכן על גביה, אמר מסאב הוא דמן מיניה הוא, דכתיב 'ואת כל עורב למינו', אמרו לא הלך עורב אצל זרזיר אלא שהוא מינו, כך לפי שכתוב בו 'כי החרם תחרימם' ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא - 'ויהי עשו בן ארבעים שנה'. ע"כ. ולפי"ז באמת עשו הוא העורב וישמעאל הוא הזרזיר, והעורב הוא שהלך אצל הזרזיר, ולא כד' הגמ'.

[אלא, שעדיין ק"ל ל' המגלה עמוקות שכתב: עשו הוא העורב, ושר של ישמעאל נקרא רה"ב זרזיר, וזה סוד לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב. עכ"ל. ולכאורה אם כדברי המדרש היה לו לומר 'לא לחינם הלך עורב אצל הזרזיר' וכל' המד'].

ויתכן, כי גם בגמ' אפ"ל 'לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב' היינו שישמעאל שהוא הזרזיר הסכים לתת את בתו לעשו העורב, ודלא כהמהרש"א.

מהרש"א לא התכון כלל לדקדק מי הזריר ומי העורב.

לשון מהרש"א
הוא עורב נקבה והוא מלכות ישמעאל שהוא טמא מצד אמו הגר ובפרק החובל אמרו לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב דהיינו ישמעאל אצל אדום

א"כ בתחילה כותב שהעורב ישמעאל, ואחר שהלך הזרזיר (דהיינו ישמעאל) אצל העורב.

דומני שבמשל לא מדקדקים בפרטים.
רק בשלמה המלך יש בחז"ל שבח גדול, שדקדק גם בזה.

אודה ואבוש שלא שמתי ליבי להמשך לדברי המהרש"א.
אמנם, חולקני עליך במה שכתבת שאין לדייק במשל, הרי המהרש"א מפרש ש'פושקנצא' [עורב נקבה] האמורה בב"ב הוא רמז דוקא לישמעאל, ומוכיח זאת ממה שאמרו בגמ' הלך הזרזיר אצל העורב, וא"כ על כרחך שהעורב בדוקא הוא ישמעאל. ובאמת צ"ב מה שכתב בהמשך 'ישמעאל אצל אדום'.