פורום אוצר החכמה

מדוע נקרא יום סמוך לחבירו "ערב" כגון "ערב" שבת, "ערב" יום טוב. ואף תקופה של יותר מיום כגון "ערב" פסח וכדו'?
מדוע נקרא על שם ה'ערב' וממתי זה כך?
והאם יום שני נקרא "ערב יום שלישי"?

עשוי לנחת כתב:מדוע נקרא יום סמוך לחבירו "ערב" כגון "ערב" שבת, "ערב" יום טוב. ואף תקופה של יותר מיום כגון "ערב" פסח וכדו'?
מדוע נקרא על שם ה'ערב' וממתי זה כך?
והאם יום שני נקרא "ערב יום שלישי"?

כמדומה שהמקור הוא 'ערב שבת' ו'ערבי פסחים' הנזכרים במשנה, ושם אכן מדובר על עת מנחה. כנראה שמשם התגלגל הביטוי.

גוראריה כתב:

עשוי לנחת כתב:מדוע נקרא יום סמוך לחבירו "ערב" כגון "ערב" שבת, "ערב" יום טוב. ואף תקופה של יותר מיום כגון "ערב" פסח וכדו'?
מדוע נקרא על שם ה'ערב' וממתי זה כך?
והאם יום שני נקרא "ערב יום שלישי"?

כמדומה שהמקור הוא 'ערב שבת' ו'ערבי פסחים' הנזכרים במשנה, ושם אכן מדובר על עת מנחה. כנראה שמשם התגלגל הביטוי.

קשה להסכים איתך כי במשנה איתא 6 פעמים "ערבי פסחים" (כך דעת הגאון מבר אילן), בשלשה מתוכם (עשיית מלאכה) מדובר עד חצות. ברביעי (גר שנתגייר) כל היום, רק שני המקומות הנוספים באחד אכן מדובר על תמיד של בע"ה ובשני על סמוך למנחה, אבל אם היתה הכונה בערב לא היה צריך לפרש סמוך למנחה.
שאלתי את הגאון הנ"ל גם על 'ערב פסח' ויצאו 4 מתוכם לאו דוקא בערב רק 1 מדבר על תמיד של בע"ה.
חיפשתי במשנה גם 'ערב שבת' וישנם רבים שאין לפרשם דוקא בערב, כגון ט' באב שחל להיות בע"ש, ויו"ט שחל להיות בע"ש.

'ערב', בלשון חז"ל (ובעקבותם גם אצל הגאונים והראשונים) משמש הן במובן 'לילה' והן במובן זמן המנחה שביום הקודם. ולא תמיד ניתן להכריע מהו מובנו.

חכם באשי כתב:'ערב', בלשון חז"ל (ובעקבותם גם אצל הגאונים והראשונים) משמש הן במובן 'לילה' והן במובן זמן המנחה שביום הקודם. ולא תמיד ניתן להכריע מהו מובנו.

אבל כבר הבאתי שברוב המקרים במשנה מדובר בכל היום הקודם.

חכם באשי כתב:ולא תמיד ניתן להכריע מהו מובנו.

בשביל זה העליתי את השאלה לפורום זה. אולי יש שיודעים...

בכל מקום דנים לגופו ע"פ הֶקשרו.

גוראריה כתב:

עשוי לנחת כתב:מדוע נקרא יום סמוך לחבירו "ערב" כגון "ערב" שבת, "ערב" יום טוב. ואף תקופה של יותר מיום כגון "ערב" פסח וכדו'?
מדוע נקרא על שם ה'ערב' וממתי זה כך?
והאם יום שני נקרא "ערב יום שלישי"?

כמדומה שהמקור הוא 'ערב שבת' ו'ערבי פסחים' הנזכרים במשנה, ושם אכן מדובר על עת מנחה. כנראה שמשם התגלגל הביטוי.

מזל טוב ליובל ה-1000
כשאדם כתב 1000 הערות, מוכרח המציאות שברבים מתוכן הוא עזר לזולתו, פעמים בדברים שמתחילה לא עניינוהו. זו אחת מיוחדת מתועלות הפורום
א"צ לפנים לפרסם שבח הכותב 'גוראריה' אשר ידיו רב לו בכל הענינים, וכל באי הפורום נהנים ממנו הנאה מרובה ורוב טובה

קלונימוס,
בכזה מקרה 'מצלמים' את השם של גוראריה ביחד עם המספר '1000'.

קבל:


תשואות חן

קלונימוס, בזכותך יוכל גור אריה להמשיך לכתוב הודעות, בלי לפחד להרוס את המספר 1000...
אגב, אולי נפתח לגור אשכול ברכות נפרד, בלי לערבב באשכול הנוכחי.
ערב טוב

חוקר כתב:

גוראריה כתב:

עשוי לנחת כתב:מדוע נקרא יום סמוך לחבירו "ערב" כגון "ערב" שבת, "ערב" יום טוב. ואף תקופה של יותר מיום כגון "ערב" פסח וכדו'?
מדוע נקרא על שם ה'ערב' וממתי זה כך?
והאם יום שני נקרא "ערב יום שלישי"?

כמדומה שהמקור הוא 'ערב שבת' ו'ערבי פסחים' הנזכרים במשנה, ושם אכן מדובר על עת מנחה. כנראה שמשם התגלגל הביטוי.

קשה להסכים איתך כי במשנה איתא 6 פעמים "ערבי פסחים" (כך דעת הגאון מבר אילן), בשלשה מתוכם (עשיית מלאכה) מדובר עד חצות. ברביעי (גר שנתגייר) כל היום, רק שני המקומות הנוספים באחד אכן מדובר על תמיד של בע"ה ובשני על סמוך למנחה, אבל אם היתה הכונה בערב לא היה צריך לפרש סמוך למנחה.
שאלתי את הגאון הנ"ל גם על 'ערב פסח' ויצאו 4 מתוכם לאו דוקא בערב רק 1 מדבר על תמיד של בע"ה.
חיפשתי במשנה גם 'ערב שבת' וישנם רבים שאין לפרשם דוקא בערב, כגון ט' באב שחל להיות בע"ש, ויו"ט שחל להיות בע"ש.

כל זה אי"ז דחיה מוחלטת לדברי גוראריה כי יתכן שכבר קודם כתיבת המשנה השתבש דבר זה והתחילו לקרוא "ערב" כבר משעה מוקדמת.

אחרי הנ"ל אכן עלה בדעתי כמ"ש ארי במסתרים.

ויש עוד לעיין בדרש חז"ל עה"פ מערב עד ערב דקאי אערב יו"כ.

ארי במסתרים כתב:כל זה אי"ז דחיה מוחלטת לדברי גוראריה כי יתכן שכבר קודם כתיבת המשנה השתבש דבר זה והתחילו לקרוא "ערב" כבר משעה מוקדמת.

ובעקבותיו גם

גוראריה כתב:אחרי הנ"ל אכן עלה בדעתי כמ"ש ארי במסתרים

אם הבנתי נכון הכוונה ש'נכנס' שיבוש ובעקבותיו גם חז"ל השתמשו בביטוי זה בהתאם לשיבוש?

אכן, צ"ל שזה שיבוש קדום.

מספר השרשים לרד"ק:

ענין ערבוב והתחברות הדברים. ומזה נקרא העת אחר ביאת השמש ערב בערב בשר לאכל (שמות טז, ח.), בשש נקודות, מפני שהוא עת החשך ויתערבו הדברים שלא יכיר אדם ולא יפריד בין דבר לדבר. ולפי שהערב יחלק הלילה מן היום נקראת הלילה ערב. ויהי ערב ויהי בקר (בראשית א, ה.), מתי אקום ומדד ערב (איוב ז, ד.). בין הערבים (שמות יב, ו.), הוא מעת נטות השמש למערב והוא משש שעות ולמעלה עד הלילה. ואמר ערבים שהם שנים כי מעת שתתחיל השמש לנטות הוא הערב האחד ואחר ביאת השמש הוא הערב השני ובין הזמן הזה הוא מה שאומר עליו בין הערבים. ופאת ביאת השמש נקרא מערב ויראו ממערב את שם י"י (ישעיה נט, יט.).

הרמב"ן בפר' בא הביא ד' רדק אלו. אבל אינם קשורים לדיון כאן.

ארי במסתרים כתב:כל זה אי"ז דחיה מוחלטת לדברי גוראריה כי יתכן שכבר קודם כתיבת המשנה השתבש דבר זה והתחילו לקרוא "ערב" כבר משעה מוקדמת.

אני רק טענתי שלא יתכן שבמשנה זה רק במשמעות ערב לפני מנחה, וגם בדעתי עלה שאולי כבר קרה כך לפני חיבור המשנה.
אבל מדוע אתה מכנה זאת כאן ובהודעות הבאות שיבוש, וכותב שחז"ל הלכו בעקבות השיבוש, זה לא שיבוש אלא התפתחות לשונית.

עשוי לנחת כתב:קלונימוס, בזכותך יוכל גור אריה להמשיך לכתוב הודעות, בלי לפחד להרוס את המספר 1000...
אגב, אולי נפתח לגור אשכול ברכות נפרד, בלי לערבב באשכול הנוכחי.
ערב טוב

ראשית, אני מתנצל על השימוש באשכולך למטרות זרות - נעלות ככל שתהיינה.
באשר להצעתך, קריינא דאיגרתא כו'. למרות שנראה לי שמספיק בינתיים מה שעשינו כעת.
כשיגיע (בקרוב) ל5000, נעשה מסיבה בגודל אשכול.

האם אתה רומז משהו ב'ערב טוב'? במונחי האשכול משמע: לא כ"כ טוב / או בלשון התעודות בבתי הספר: כמעט טוב...

קלונימוס הזקן כתב:האם אתה רומז משהו ב'ערב טוב'? במונחי האשכול משמע: לא כ"כ טוב / או בלשון התעודות בבתי הספר: כמעט טוב...

חלילה, ההודעה היתה בשעות הערב, זה הכל. והרמז הוא על נושא אשכול.
צהריים מצויינים

עשוי לנחת כתב:

קלונימוס הזקן כתב:האם אתה רומז משהו ב'ערב טוב'? במונחי האשכול משמע: לא כ"כ טוב / או בלשון התעודות בבתי הספר: כמעט טוב...

חלילה, ההודעה היתה בשעות הערב, זה הכל. והרמז הוא על נושא אשכול.
צהריים מצויינים

האם אתה רומז משהו?...

יאיר כתב:

עשוי לנחת כתב:

קלונימוס הזקן כתב:האם אתה רומז משהו ב'ערב טוב'? במונחי האשכול משמע: לא כ"כ טוב / או בלשון התעודות בבתי הספר: כמעט טוב...

חלילה, ההודעה היתה בשעות הערב, זה הכל. והרמז הוא על נושא אשכול.
צהריים מצויינים

האם אתה רומז משהו?...

תושלב"ע

עשוי לנחת כתב:מדוע נקרא יום סמוך לחבירו "ערב" כגון "ערב" שבת, "ערב" יום טוב. ואף תקופה של יותר מיום כגון "ערב" פסח וכדו'?
מדוע נקרא על שם ה'ערב' וממתי זה כך?
והאם יום שני נקרא "ערב יום שלישי"?