פורום אוצר החכמה

יש הסבר נפוץ 'לקמן' היינו במקום מרוחק יותר ו'להלן' הוא בדף גמרא זה לדוגמא אבל לא בריחוק הרבה.
יש מה להוסיף בזה מן הכתובים?'

נשמע לי שלהלן הוא על מקום שיש לו איזו שייכות לנושא כאן ולדוגמא בבואך לבאר הדבר כאן בקיצור תכתוב שלהלן תבאר הדבר באורך
אך בדבר שאינו קשור לנידון כאן יכתב לקמן ולדוגמא אם תכתוב על איזה נושא שבשבילו יש לציין שרב היה חבירו של שמואל תכתוב כן מבואר לקמן בדף זה וזה אבל אין לזה שייכות לעצם הנידון
ובאופן כללי להלן פחות מתאים בציטוט ממקורות אחרים ויותר מתאים כשאתה מדבר על כתיבתך שלך שלהלן כתבת כך ולהלן יתבאר או יובא כך

ככל הידוע לי אין שום כללים מחייבים בשימוש להלן/לקמן. אבל שמעתי מלשונאי מומחה שלדעתו יותר נכון להשתמש במונח "להלן" כשמתכוונים למובאה בהמשך בריחוק, ואילו התרגום של "לקמן" הוא "לפנינו", ויותר נכון להשתמש בו על מובאה שנמצאת כבר ועומדת לפנינו.

זה קיבלתי באישי מחכם אחד:
שלום רב!
העברתי שאלך אם יש חילוק במשמעות בין 'להלן' ל'לקמן' לידיד הלומד במגמת דקדוק ולשון באוניברסיטת בר מינן [כלשונו], וכפי הנראה הוא הושיב ע"ז בי"ד של מומחים וז"ל תשובתו במייל [בהשמטת פרטים מזהים]:

שאלתי שלושה מלומדים:
פרופ' אורה שורצולד (מומחית עולמית בבלשנות עברית), ד"ר יצחק הילמן (עורך לשוני מהנחשבים שיש היום), דורון יעקב (מהאקדמיה ללשון עברית, הוא כותב את זכרונות האקדמיה, למותר לציין שהכתיבה שם היא בתקן הכי מחמיר שקיים היום).
להלן תשובותיהם:

שלום:
לא ידוע לי על הבדל כזה.
תודה ולהתראות
יצחק


אין לי מושג לגבי ההבדלים ביניהם. במאמר שכתבתי לאחרונה העדיף עורך הלשון את לקמן.
אורה שורצולד


כך גם ענה לי דורון יעקב בעל פה...

לכאורה להלן הוא בלה"ק ולקמן בארמית, ואכן אין הבדל ביניהם.

בכללים ברש"י שבסוף מסכת ברכות (מז, ב בדפוס ווילנא) כתוב לגבי ענין דומה כך:
"כל מקום שאומר רש"י לקמיה ר"ל בסמוך, וכשאומר לקמן הוא מופלג, וזה דע באמתות. ואם יאמר לקמיה ויבא הדבר מופלג, הרי זה טעות וראוי שיאמר שם לקמן, או כמו כן על ההפך".

תרגום מילולי:
להלן - שם
לקמן - לפנינו

זה שלא ידוע לאי אלו פרופסורים
אינו מחייב שה'שיגרא דלישנא' התחדשה והרגישה בעצמה מתי לכתוב כך או כך
אני משער שאם נבדוק בראשונים מסויימים נווכח למצוא הבדלים עקביים

לקמן הוא לפנינו ו'להלן' הוא במקום אחר יכול להיות לפנים, לאחור או בספר אחר. כך כתב י' אבינרי ביד הלשון ערך 'להלן', ותימה שאותם פרופ' הנ"ל לא טרחו לבדוק בספר שבאקדמיה כל כך מתהדרים בו ועורכי הלשון לא מפסיקים לעיין בו.
חילוק זה פתר לי את דברי הרמב"ם בהלכות מלכים ריש פרק ד שם כתב 'ולהלן הוא אומר' וכיוון לספר שמואל שאינו להלן, ובמהד' מקבילי כתב שהכוונה בהמשך לפי מה שכתב הרמב"ם בהקדמה למשנה תורה שיש ללמוד את כל הפסוקים הנוגעים לעניין ואחר כך לקרוא בספרו והכוונה בהמשך [גילוי נאות, זו הערה שאני שלחתי לו קודם שנתחדש לי חידוש זה באבינרי]

יש הרבה פעמים בחז"ל את הלשון להלן על פסוק שנמצא לפני כן. למשל ברכות מ"ח ע"ב הרי הוא אומר על הארץ הטובה אשר נתן לך ולהלן הוא אומר ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה וגו'. אבל נראה לי שזה רק על פסוק שנמצא במקום אחר אבל באותה פרשה הלשון הוא נאמר למעלה ונאמר למטה.

האם קיים הבדל במשמעות שתי התיבות הללו?

מצינו ״להלן״ שהכוונה ״לעיל״
ע״ע viewtopic.php?f=7&t=7564
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=24518

אומנם, ארמית היא לא שפת אבי (אולי שפתו של "אובד אבי"), אבל נראה לי שלקמן צ"ל בסמוך (לפנינו), ולהלן יכול להיות גם במופלג (למרות שלא נראה לי שזה נשמר, בלשונות המפרשים),
ודומה ללשה"ק

וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת־הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת־הַחִצִּ֑ים אִם־אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים ׀ מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה וגו'
וְאִם־כֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה וגו'