פורום אוצר החכמה

ראיתי בספר שערי אמונה להגרשי"ח שליט"א פ"א דפאה, שכתב "ראיתי באיזה מקום שיש לאדם בממוצע ק"ן אלף שערות ראש. האם ידוע לא' מחברי הפורום המקור לזה?

ויקי' העברית: "על ראשו של אדם בריא יש בין שבעים למאה ועשרים אלף שערות (תלוי בצבע).". בהתחשב בכך שבשער הפנים של גבר יש כ15,000 שערות נוספות, הרי שהמספר ק"נ אלפים הוא מספר עגול נכון.

אדג כתב:ויקי' העברית: "על ראשו של אדם בריא יש בין שבעים למאה ועשרים אלף שערות (תלוי בצבע).". בהתחשב בכך שבשער הפנים של גבר יש כ15,000 שערות נוספות, הרי שהמספר ק"נ אלפים הוא מספר עגול נכון.

כלומר, שהגר"ח לקח את זה משם?...

שמעתי כבר ראש ישיבה (שמו שמור במערכת מסיבות מובנות) שאמר: "איתא בויקיפדיה..."

חקר כתב:

אדג כתב:ויקי' העברית: "על ראשו של אדם בריא יש בין שבעים למאה ועשרים אלף שערות (תלוי בצבע).". בהתחשב בכך שבשער הפנים של גבר יש כ15,000 שערות נוספות, הרי שהמספר ק"נ אלפים הוא מספר עגול נכון.

כלומר, שהגר"ח לקח את זה משם?...

תופתע אולי לשמוע אבל לפני פרוץ הויקי היו ספרים שבהם נכתבו ענייני חכמת הטבע.

אוצר החכמה כתב:

חקר כתב:

אדג כתב:ויקי' העברית: "על ראשו של אדם בריא יש בין שבעים למאה ועשרים אלף שערות (תלוי בצבע).". בהתחשב בכך שבשער הפנים של גבר יש כ15,000 שערות נוספות, הרי שהמספר ק"נ אלפים הוא מספר עגול נכון.

כלומר, שהגר"ח לקח את זה משם?...

תופתע אולי לשמוע אבל לפני פרוץ הויקי היו ספרים שבהם נכתבו ענייני חכמת הטבע.

בדיוק לזאת כיונתי, שזה מגוחך שכשמחפשים מקור להגר"ח רצים לויקיפדיה, צריך לחפש במקורתינו שאינם חסרים דבר, אולי זה נמצא במדרש תלפיות שהובא כאן בעבר לגבי ההבדל במספר שינים בין ישראל לעמים.

האמנם הגר"ח השתמש במשמעות מודרנית זו של המילה "[ב]ממוצע"? לכאורה הרי רגלים לדבר שהמקור אינו בספר מסוג "מדרש תלפיות"... (וכמדומני שגם אוצה"ח התכוון לסוג אחר של ספרים)

נ.ב. ואם כבר מדקדקים, מש"כ אדג הוא "עגול נכון" רק בתנאי שבוחרים דווקא בטווח הגבוה מבין שני הערכים (ולא בנמוך או, אפעס, בממוצע שביניהם) ואח"כ מוסיפים את ערך שיער הפנים (ערך ממוצע?) וגם אז מוסיפים עוד 10-15 אחוזים כדי להגיע לעיגול הנדרש...

אוצר החכמה כתב:תופתע אולי לשמוע אבל לפני פרוץ הויקי היו ספרים שבהם נכתבו ענייני חכמת הטבע.

אף אני לא אמרתי אלא מחמת גיחוך הדבר, שתולה באתר שהוי כבחי' ספירת המלכות ד"לית לה מגרמה כלום".
ומה שציינתי אני לשם, פשוט זה כלי נוח ומסודר, וניתן לבדיקה (בקלות) ע"י כל אחד בעל חיבור לרשת. אם הייתי מציין (למשל) לאינצקלופדית בריטניקה, מי יכל לבדוק את דבריי? אם הייתי מציין לגיליון מאי 1943 של Science (המצאתי את זה עכשיו, אל תבדוק) מי יכל לבדוק מה כתוב שם. הרבה יותר נח וחכם לציין לשם.

משל למה הדבר דומה? למי שמציין בהערתו לעניין מסויים: "ראה אינקלופדיה תלמודית ע'...", הרי ודאי שאין כוונתו שמקור הדברים מהאינצ"ת, כ"א שכך נוח יותר לציין ודוק.

[איני יודע מה מקורו של ר"ח, אך רציתי להראות שאין צריך מקור, כי זה כמו לשאול מה המקור לכך שהשמש זורחת ביום והלבנה בלילה. צא ובדוק!]

היה ברור שלזה כוונתך לציין שזאת עובדה מקובלת.

מכיוון שהגר"ח העלים שמו של הספר שכתב כן, ממש שלא כדרכו, הייתי מנחש שהוא קרא את זה בספר על חכמת הטבע או אנוטומיה, [כנראה בצאתו חוץ] ומשום הכי נמנע מלהראות מקומו.

ישבב הסופר כתב:מכיוון שהגר"ח העלים שמו של הספר שכתב כן, ממש שלא כדרכו, הייתי מנחש שהוא קרא את זה בספר על חכמת הטבע או אנוטומיה, [כנראה בצאתו חוץ] ומשום הכי נמנע מלהראות מקומו.

וללמדך בא ש'האומר דבר בשם אומרו' אינו אלא בדברי תורה, ואינו שייך בדברים הנרכשים בבית הכבוד.

זקן ששכח כתב:

ישבב הסופר כתב:מכיוון שהגר"ח העלים שמו של הספר שכתב כן, ממש שלא כדרכו, הייתי מנחש שהוא קרא את זה בספר על חכמת הטבע או אנוטומיה, [כנראה בצאתו חוץ] ומשום הכי נמנע מלהראות מקומו.

וללמדך בא ש'האומר דבר בשם אומרו' אינו אלא בדברי תורה, ואינו שייך בדברים הנרכשים בבית הכבוד.

או שסבירא לי' כדברי הר"ם במז"ל, שהם שרות וטבחות לתורתנו הק' כנראה במוחש בנידוננו.

מענין לענין באותו ענין, האם מישהו יכול להסביר לי דברי הגמ' בהוריות דף י ע"א "רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא שיודעין לשער כמה טפות יש בים", מהו פשר הדברים.

ברוך שכוונת

רבינו ידעיה הפניני

ועוד אחד

על נטילת מניינן של 'שערות הראש' כדוגמא לריבוי והפרזה, כתב א"מ הברמן ב'אוצר יהודי ספרד' (מצוי באוצר) מפי ספרים וסופרים.

אגב על קושיית הגר"י דומב הנ"ל, נראה לי דלק"מ.
שהוא כותב, דאפשר לחשב בנקל, שהרי שטח כדור הארץ הוא 768 מילארד אמות רבועות, ושליש העולם הוא ישוב, ועומק הים הוא 2000 פרסאות.
ובכן, מאיפה יודע הגר"י דומב את כל הנתונים האלו? האם הוא הגיע אליהם בכוחות עצמו?
אלא ודאי הרבותא היא שהם הגיעו לכל הנתונים האלו בכוחות עצמם ולפיכך ידעו לחשב כמה טיפות יש.

כוכב כתב:מענין לענין באותו ענין, האם מישהו יכול להסביר לי דברי הגמ' בהוריות דף י ע"א "רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא שיודעין לשער כמה טפות יש בים", מהו פשר הדברים.

ואגב, עיין גם כאן
viewtopic.php?f=17&t=6651&p=58743&hilit=%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9D#p58680

אחשדרפנטובסקי כתב:ועוד אחד

פלא על הרב המחבר שטרח לדקדק בגלובוס למצוא את שטח כדור הארץ באמות רבועות ולא ראה כבר בהשקפה ראשונה שהים תופס הרבה יותר משליש עולם, וצע"ט.

וזה עוד לפני שנדון במספר המעניין שכתב. פני שטח כדור הארץ הם (כידוע למומחי המיפוי כיום): 510,065,600 קמ"ר [אגב, תרגיל יחסית פשוט: רדיוס כדור הארץ בריבוע, כפול פאי כפול 4, אח"כ צריך להפחית מספר קמ"ר, בגלל שכדוה"א איננו עיגול מושלם, אלא פחוס מעט בקטבים]. בכל קילומטר רבוע, 1,000,000 מטרים רבועים, שבכל אחד מהם - ארבע אמות רבועות. כלומר: 2,040,262,400,000,000 אמות רבועות בקירוב (כשהאמה היא 50 ס"מ, ולשיטת הגר"ח נאה הוסף כ2% אחוזים, ולשיטת החזו"א הורד כ3% אחוזים). בעוד שהוא כותב, שימו לב: 768,000,000,000,000 אמות רבועות, ומציין "עיי"ש". לא עיינתי, אבל אשמח אם יאירו עיניי.

אגב, לא חשו, אך חכמי המדע כיום טוענים שהם יודעים בהחלט את נפח המים באוקיינוסים (איני יודע אם זה כולל גם את הימות והנהרות וכו') , והוא 10 בחזקת 9 כפול 1.386 קילומטרים מעוקבים. כמה טיפות יש בזה, איני יודע.