פורום אוצר החכמה

א. באלו מעמדי תפילה נוהגים לומר י"ג מידות. לי ידועים שניים: סליחות, וקודם נפילת אפיים למנהג ספרד.
ב. מאימתי נהגו הספרדיים (ובעקבותיהם החסידים) לומר י"ג מידות קודם נפילת אפיים שבכל יום.

כל מידע על שני הפרטים יעזור.
יישר כוח.

ביום כיפור בתפילת מנחה באמצע פיוט גם מזכירים הי"ג מדות.

צודק. אבל זה כלול ב'סליחות' שכתבתי.

איני יודע אם זה יוסיף אבל מספק: כנראה לא שכחת מה שאומרים בתפילה בסדר קה"ת בתענ"צ בשחרית ובמנחה בקריאת ויחל משה כל הקהל פסוקי י"ג מדות בקול רם.

בהוצאת ס"ת ביו"ט (כשחל בחול וביום הקדוש אפ' כשחל בשבת) [ובעשי"ת] ע"פ האריז"ל וכמש"כ בשעה"כ ובפרע"ח

יש בתשו' מהאבנ"ז [לא בדקתי כעת ואיני לוקח אחריות] שאמירת י"ג מידות בכל יום קודם נפי"א אינה ענין למנהג אשכנז או ספרד.

במקום ללכת סחור סחור, אציע לפני החכמים את בעייתי.

אחד מחכמי אשכנז הקדמונים כותב כך:

'אני אַעֲבִיר כל טובי על פניך' (שמות לג יט). אתה שאלת לי 'הודיעני נא את דרכיך וְאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם' (שם, פסוק יג) , הדרך המובחר אשר אני חפץ בו, ושאלת לי: 'הראני נא את כבודך' (שם, פסוק יח) לדעת סוד העִקָר, ולהבחין מה צריך לו. דע לך, כי 'אני אעביר כל טובי על פניך', ותחזינה עיניך מִדת 'כל הטוב' וההנאה אשר יש לי, מכל מה שיש כח ויכולת ביד כל בריותי להטיב ולהנאות ולההנות אותי. וזהו הטוב אשר אעביר לפניך, כאשר השליח צבור מעוטף בציציותיו ולבוש עם התפילין שלו בראשו ובזרועו, וקורא בשם יי' לפני , בהזכירו השלש עשרה מדות המפורשות למען, ואז 'וחנותי', במדת החנינה את אשר ימצא חן בעיני להיות חנון ממני; 'ורחמתי' , את אשר ימצא חן בעיני להיות מרוחם ממני

והנה, בזמן הראשונים נהגו לומר 'סליחות' באשמורת הבוקר, שאז עדיין לאו זמן תפילין ולאו זמן ציצית. אך נהגו שהש"צ יתעטף בטלית משום אמירת י"ג מידות, בעקבות דברי חז"ל (ראש השנה יז ע"א):

'ויעבור השם על פניו ויקרא' (שמות לד ו), אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור, והראה לו למשה סדר תפלה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין - יעשו לפני כסדר הזה, ואני מוחל להם

ו'סדר תפילה' זה הוא אמירת שלש עשרה מידות.
היכן איפוא מצאנו שנהגו שהש"צ יהיה מעוטר בתפילין באותה שעה?
לפיכך חשבתי, שאין הכוונה למעמד ה'סליחות' אלא למעמדים אחרים בהם אומרים י"ג מידות, שאז יתכן שהש"צ יהיה מעוטר בתפילין. ואולם לעת עתה לא מצאתי מעמד תפילה מתאים.

יש היכול לעזור בענין?

לכל העונים: כי מדובר בי"ג מידות שלפני נפילת אפים.
להוי ידוע, שמנהג זה התחיל בספרד גופא רק בתקופה מאוחרת, לא מוקדם מהמאה הרביעית לאלף הנוכחי (כך למקורות שמצאתי, ואשמח אם יראוני כי טעיתי!)
והמחבר ממנו ציטטתי את הדברים פעל במאה הראשונה.

מנ"ל דמיירי בזמן קבוע בתפלה, למה לא בעת צרה וכדו'?

כוונתך לומר: שבעת צרה, כמו בתענית לעצירת גשמים שאמרו בה סליחות, היה הש"צ מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין.
יפה. גם אני חשבתי על כזה כיוון. אך הפריעו לי שני פרטים:
א. אולי בתענית לעצירת גשמים היו אומרים סליחות בלילה?
ב. קשה להאמין שהיה חילוק, בנוגע לתפילין, בין 'סליחות' סתם לסליחות לעצירת גשמים (בהנחה שהם נאמרו ביום).

חכם באשי כתב:היכן איפוא מצאנו שנהגו שהש"צ יהיה מעוטר בתפילין באותה שעה?
לפיכך חשבתי, שאין הכוונה למעמד ה'סליחות' אלא למעמדים אחרים בהם אומרים י"ג מידות, שאז יתכן שהש"צ יהיה מעוטר בתפילין. ואולם לעת עתה לא מצאתי מעמד תפילה מתאים.

כפי הנראה הכוונה לאמירת סליחות בתענית ציבור [ועוד יותר בתענית ציבור שגזרו עליהם על כל צרה ש"ת כגון עצירת גשמים וגייסות ושאר גזירות] שאז א"א סליחות באשמורת הבוקר כי אם בחזרת התפילה באמצע ברכה השישית לפני "כי מוחל וסולח אתה" שאז הש"ץ שפיר מעוטר בטו"ת

האם גם בזמן הראשונים נהגו לומר את הסליחות בברכה השישית?
(בזמן הגאונים, היו עוד מקומות שנהגו כך, אבל בזמן הראשונים?!)

חכם באשי כתב:האם גם בזמן הראשונים נהגו לומר את הסליחות בברכה השישית?
(בזמן הגאונים, היו עוד מקומות שנהגו כך, אבל בזמן הראשונים?!)

בטח !!!
בזמן הראשונים כולם נהגו כך !!!
וה"ה לתחילת זמן האחרונים !!

המנהג שלנו לומר סליחות אחר חזרת הש"ץ (וגם במנהגננו קיים בלבול אדיר איום ונורא מתי לומר סליחות ואיך לשלבו בסדר התפילה) הוא מנהג מאוחר יחסית שקיבל תאוצה בארצות פולין וליטא במשך השנים (על אף דבשורשו "הוא מנהג הקדמונים בארץ ישראל" וכמ"ש הטור), משא"כ באשכנז ובעהמען ומעהררין וגליל העליון של אונגארין עוד נהגו במנהג הישן לומר סליחות באמצע ברכה השישית
וכן נהוג עד היום אצל יוצאי "אויבערלאנד" ואצל הייקים השורשיים (כגון קהילות עדת ישורון בציריך ובניו יארק ואצל יוצאי בערלין בלונדון וכו')
ועי' בסידורי הרוו"ה ובעבודת ישראל לר"י בער המביאים מנהג זו כמנהג הסטנדרטי

שבטי,
מקור?

מקור למה ?

לך תבדוק בטושו"ע ובנו"כ ובפוסקים בהל' תענית סי' תקס"ו ובכל ספרי המנהגים ובכל המחזורים והסידורים הישנים !!!

אני עדיין מחפש מקור למה ומתי בדיוק התחילו לנהוג כמנהג "החדש" לומר סליחות אחר חזרת הש"ץ !!



(ולדוגמא עי' במנהגי וורמיישא לרי"ש ולרי"ק !! האם ר' יוזפא ור"י קירכהיים היו "גאונים" ?!)

תודה רבה. החכמתני רבות. יישר כוחך!

לשאלה הראשונה...
ברית מילה חסד לאלפים קלא י הוב"ד כף החיים סי' קלא ב
קבורה גשר החיים טו ב מנהג ירושלים

אך כפה"נ מנהגים מאוחרים

שבטיישראל כתב:

חכם באשי כתב:האם גם בזמן הראשונים נהגו לומר את הסליחות בברכה השישית?
(בזמן הגאונים, היו עוד מקומות שנהגו כך, אבל בזמן הראשונים?!)

בטח !!!
בזמן הראשונים כולם נהגו כך !!!
וה"ה לתחילת זמן האחרונים !!

המנהג שלנו לומר סליחות אחר חזרת הש"ץ (וגם במנהגננו קיים בלבול אדיר איום ונורא מתי לומר סליחות ואיך לשלבו בסדר התפילה) הוא מנהג מאוחר יחסית שקיבל תאוצה בארצות פולין וליטא במשך השנים (על אף דבשורשו "הוא מנהג הקדמונים בארץ ישראל" וכמ"ש הטור), משא"כ באשכנז ובעהמען ומעהררין וגליל העליון של אונגארין עוד נהגו במנהג הישן לומר סליחות באמצע ברכה השישית
וכן נהוג עד היום אצל יוצאי "אויבערלאנד" ואצל הייקים השורשיים (כגון קהילות עדת ישורון בציריך ובניו יארק ואצל יוצאי בערלין בלונדון וכו')
ועי' בסידורי הרוו"ה ובעבודת ישראל לר"י בער המביאים מנהג זו כמנהג הסטנדרטי

שאל נשאלו מורי הוראה מאת מתפללי ותיקין, האם ניתן להקדים את הסליחות של עשרה בטבת לתפילה, דומיא דסליחות של אלול ועשי"ת, ובאשי ישראל הביא בשם הגריש"א שהורה שאפשר, וגם הגר"ש דבליצקי השיב כן, אלא שהוסיף שיאמרו כן אחר עלות השחר, כי אין הדעת סובלת שיאמרו סליחות לתענית בזמן שהם מותרים באכילה (אע"פ ששם תענית כבר מן הלילה). ולגבי אמירת קדיש אחר הסליחות, באשי ישראל שם הובא מהגריש"א לומר, והגרש"ד חכך בזה, שמא לא יאמרו כדי לא לתת לדבר צביון של מנהג קבוע.
והנה לאמור שעיקר המנהג הוא לומר הסליחות בתוך התפילה בברכת סלח נא, הרי שמובן החילוק שלא אומרים אותם קודם התפילה כסליחות של אלול, ולכה"פ יש טעם נוסף שלא להקדימם לפני עלות השחר, שהרי הם חלק מן התפילה וראוי שיאמרו בזמן תפילה.

מעל"ע
ראיתי כעת בס' אהל מועד שכ' "וברית כרותה לשלוש עשרה מדות שאם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם ובראש השנה ויום הכפורים שאינן חוזרות ריקם ונענים שנ' הנה אנכי כורת ברית". האם היה מנהגם לומר י"ג מידות בראש-השנה? ומתי?

עושה חדשות כתב:מעל"ע
ראיתי כעת בס' אהל מועד שכ' "וברית כרותה לשלוש עשרה מדות שאם יזכירום ישראל בתפלת תעניתם ובראש השנה ויום הכפורים שאינן חוזרות ריקם ונענים שנ' הנה אנכי כורת ברית". האם היה מנהגם לומר י"ג מידות בראש-השנה? ומתי?

רק אוסיף כי קשה לומר שהמכוון על פתיחת ההיכל, ראה בסוף קונטרס 'האמת תורה דרכה' שהקדיש מאמר למקורות אמירת י"ג מידות בפתיחת ההיכל, שהוא אחרי תקופת הראשונים. יע"ש.