גנב הנותן מגניבתו לצדקה כדי 'לכפר' על חטאו

[חכם באשי]

האם ישנה התייחסות לכך?
לכאורה זו כוונת הנאמר במדרש משלי (בובר), יא כא:

יד ליד לא ינקה רע. בא וראה שתי ידים יש לו לאדם, אם גונב באחת, ונותן צדקה באחרת, לא ינקה

.
אבל מהמשך הענין שם, לא משמע שמדובר שהגנב נותן לעני מכספי הגניבה עצמה:

כך לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא אומר לרשעים [שני עולמות] בראתי לכם, אחד לעשות בו מעשים טובים, ואחד לקבל בו שכר, עכשיו שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה שהייתם בו אתם מבקשים שכר, מה אדם שבראתי שתי ידים, באחת עושה עבירה, ובאחת עושה צדקה, כתיב יד ליד לא ינקה רע, [ואתם סבורים להנצל מדינו של גיהנם, לא ינקה רע] אמר ר' יוחנן משל לאדם אחד שהלך ועבר עבירה, ונתן לזונה שכרה ולא הספיק לצאת מפתח ביתה עד שפגע בו עני אחד, א"ל תן לי צדקה, נתן לו והלך לו, ואמר אותו האיש אילולי שרצה הקדוש ברוך הוא לכפר על עונותי, לא שלח אותו עני שאתן לו צדקה ויתכפר לי על מה שעשיתי, א"ל הקדוש ברוך הוא, רשע אל תחשוב כן, אלא לך ולמוד מחכמתו של שלמה שפירש ואמר יד ליד לא ינקה רע.

מהמשל של אותו אדם שעבר עבירה ונתן צדקה, משמע שגם בתחילת הענין אין מדובר שהגנב נותן מכספי הצדקה.

[חקר]

ב"ב פח, ב - קשה עונשן של מדות וכו' דלא אפשר בתשובה. וכ' רשב"ם ואע"ג דאמרינן יעשה בהם צרכי רבים אין זו תשובה מעליא מאחר שאינו משיב לבעלים אלא שביררו לו המוטב.

עאכו"כ ביודע ממי גזל, שגוזל ביד זו ונותן צדקה באחרת.

[חכם באשי]

חקר,
מה שהבאת לא שייך לענין.
שם מדובר באמת בעשיית תשובה מעליא. אבל אני מחפש התייחסות ('לעגנית' מה...) לגנב שמנסה 'לנקות את המצפון' שלו בכך שנותן מעשר כספים מגניבותיו... משהו מעין, טובל ושרץ בידיו.
זכורה לי התייחסות כזו. אולי בספר 'שערי תשובה' לרבינו יונה?

מצאתי אחד הכותב שתי מוטיבים הנוגעים לענין:
א. גנב שור ושה ונותן ממנו זרוע לחיים וקיבה להכהן כדי 'לרפאות רשעתו וכל משובה'.
ב. הרג אדם ואת מעיל הנרצח הלביש לערום.

מישהו יכול לעזור?

[כותב]

עי' מהרש"א כתובות סז.

וחפש באוצר: מצוה-מכבה צדקה

[היא שיחתי]

יש סיפור עם ר' יעקב קמינצקי
שהונו חברת ביטוח
ואמר לא להחזיר הכסף כי יהיה חילול ה'
לתת לצדקה גם לא מאיזו סיבה בסיגנון המדובר כאן
אלא אמר לתרום הכסף לאגודה למלחמה בתאונות דרכים או משהו
אולי מישהו יאתר היכן הסיפור כתוב ויבואר שם טפי...

[חכם באשי]

עכשיו מצאתי, משהו קרוב, בספר חסידים, סי' לא:

ואם יאמר אדם אעבור על מצוה ובכספי ובזהבי אשר יתנו לי בזה אקיים את המצות החמורות אפרנס עניים אכניס אורחים אעשה כמה וכמה טובות הנה זה מחשבת הבל כי שמא מיד אחר העבירה ימות ולא יזכה לקבל המתנה גם אם לא ימות יאבד הממון ברגע קטן ונמצא מת בעונו.

- - -

אגב, אולי האשכול הזה שייך למדור של ימים נוראים?

[יצג]

דומה במקצת.
רמב"ן דברים כג יט:
לא תביא אתנן זונה - הזונות יעשו באתנן שלהם מצות, חושבות לכפר על חטאתן, כמו שיזכירו רבותינו (ויק"ר ג א) במשל שלהן גייפא בתפוחייא ומפלגא לבאישייא, ולכך אסרה תורה אתנן לכל נדר כי עתה יוסיפו לחטוא בהן. וכן ענין מחיר כלב, בעבור כי הצדים בכלבים ושומרי החומות יגדלו כלבים עזי נפש מזיקים את הרבים, וידירו במחיריהם להיות כופר לנפשם. וכן המנהג עד היום בפרשים אנשי הציד, שיעמידו צורת כלביהם בשעוה לפני ע"ז, שיצליחו בהם.

[עושה חדשות]

חשוקי חמד נדה דף מ עמוד ב

שאלה מעשה שהיה: אשה שהחלה להתקרב ליהדות הציעה לארגון הפועל בקירוב רחוקים לארגן בביתה חוגי בית עבור תושבי השכונה, היא הציעה לשלם את עלות המרצה המבוקש, והכינה כיבוד עשיר. המארחת השקיעה הון רב במפגשים אלו, היא אפילו הציעה לממן נסיעה של עשרות המשתתפות בחוג שבביתה למקומות הקדושים.
באחת השיחות היא ספרה כמשיחה לפי תומה, שבהשקעתם לטובת הארגון היא ובעלה רואים בכך 'תיקון' לכסף הרב שיש להם, כסף המושג לדבריה על ידי בעלה ב'דרכים לא כשרות', כששאלנו מה זה 'לא כשרות' היא הסכימה לומר 'הימורים', 'גנבות' וכאלו דברים. השאלה האם מותר להם להשתמש בכסף הזה לאידישקייט שכפי הנראה מקורו בגזל?
תשובה לכאורה אין איסור להשתמש בכסף זה, כי בעליו כבר נתייאשו הימנו בשעה שהפסיד אותו בהימורים, וגם נחשב לשינוי רשות, כי בכסף קנתה בעלת הבית מוצרים. ואותם מגישה לאורחים, ושוכרת בהם אוטובוסים, וגם מרצה, וקהל השומעים, לא נהנה מגוף הגנבות, אלא מחילופיהם. ולכן אין איסור גזל על המשתמשים והנהנים מהכספים הגנובים.
אבל עצם הרעיון שיעשו אידשקייט בכסף, הוא רעיון מאוס, וראיה לכך מהמבואר בבבא קמא (דף קיט ע"א) וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סימן רמח ס"ד) שאין לוקחים צדקה מן העבדים משום שכסף זה חזקתו מן הגזל.
כמו כן מבואר בבבא קמא (דף קיג ע"א) שאין נוטלים צדקה מתיבת המוכסין. והוא משום שהכסף שם הוא גזול, וביאר המאירי טעם האיסור הוא, שזה כחיזוק ידי עוברי עבירה, וכמעט שהם [העבריינים הגנבים] סבורים שתהא צדקתם כפרת גזילתם, ואין מזקיקים עצמן להשבון. עכ"ל.
וכעין רעיון זה כבר כתב הרמב"ן (דברים כג יט) בטעם האיסור של 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלוקיך'. שהזונות יעשו באתנן שלהם מצוות, חושבות לכפר על חטאתם, ולכן אסרה תורה... כי עתה יוסיפו לחטוא בהן. וכן ענין מחיר כלב, בעבור כי הצדים בכלבים, ושומרי החומות, יגדלו כלבים עזי נפש מזיקים את הרבים, וידירו [צדקות] במחיריהם, כדי להיות כופר לנפשם. עכ"ל.
ומכאן נלמד שאין לעשות מצוות "קירוב" בכסף גנוב, ואין להשתמש בכסף זה למצוות. אבל אם יקבלו על עצמם לא להתעסק יותר בגניבות והימורים, וישיבו את הכספים לבעליהם, ואלו הגניבות שבעליהם לא ידועים יתנום לצרכי ציבור, מותר להנות מכספים אלו. ויתכן גם שאם רוצים לחזור בתשובה ואין יודעים למי להשיב, עצם מימון פעולות ה"קירוב" זה עצמו נחשב לצרכי ציבור, כי על ידי פעולות אלו, אולי ישובו גם הנגזלים בתשובה. ואולי גם המשחק שאיבד כספו בכלל אלו, וזה תיקון לעולם, והשבת גזל לנגזלים.