פורום אוצר החכמה

מצוי בסידורים, ונכתב בצידו שיסדו התוספות יום טוב, אחר מאורעות ת"ח ות"ט.
יש איזה מקור ליחוס המי שברך לתויו"ט ולמאורעות?

תודה לעונים

(בשערי אפרים מובא נוטח שונה מהמצוי בסידורים ואין זכר לכל היחוס הנ"ל).

ב'מגילת איבה' לבעל תוס' יו"ט לא מופיע כלום? זכור לי שכן.

יש ספר בית הלל שמביאים את זה בשמו
שמביא את זה בשם ספר עיר מבצר ח"א דף לב
[לא מכיר את המקורות, זה מקונטרס סערה לדממה על דיבור בשעת התפילה]

המי שברך נדפס בשנת ת"י יחד עם סדר סליחות לכ' סיון - נמצא באוצר, שם כתוב שייסדו גאונניו הנ"ל, ואף שמו של התוי"ט חתום בסופו.
ובעצם הענין מקורו כבר מרבו המהר"ל מפראג.

וראה כאן מש"כ במגילת איבה (מהדו' וורעשנער - נמצא באוצר)

----
ויש לציין שבנוסח הזה כתוב גם ובשעת קריאת ספר תורה שבציבור - שבסידורים ע"פ רוב ליתא.

יצויין שב"ממרבוך" השונים מצויים נוסחאות שונות של "מי שברך" לבולם פיו ולשונו בשעת התפילה וקריה"ת שהיו נהוגין בקהילות שונות (אם זכרוני אינו מטעני - לאברהם יערי יש מאמר ע"ז שם הוא מלקט כל הנוסחאות)

מה שמעניין הוא הנוסח שהיה נמהוג בק"ק וורמיישא הכולל ברכה להגוערים עד כדי נזיפה בהמדברים בעשת התפילה וקריה"ת

מה שמענין אותי
ראה בעמוד האחרון של ספר הזכרת נשמות של ק"ק ווירמישא
https://books.google.com/books?id=VIApA ... e&q&f=true תאריך פטירה המאוחר הוא יותר ממאתיים שנה אחרי פטירת התוי"ט
מה מקור לנוסח ווירמיישא? למה לא אמרו את נוסחתו של התי"ט?