'גדולי הדור נבחרים לדון את דורם' - איה מקורו?
פורסם: ש' ינואר 07, 2012 9:21 pm
בספר חפץ חיים עה"ת פרשת ויחי ב'מעשי למלך' מובא: פעם גמר [הח"ח] אומר לכתוב בקו"ק שהוציא לעזרת הישיבות, שכל מי שאיננו משתתף בהחזקת תורה אין לו חלק לעולם הבא, מפני שמנתק הוא את הקשר שמקשר אותו עם כלל ישראל בזה ובבא. אח"כ אמר למעתיק למחוק את השורה הזאת, וטעמו ונימוקו היה, כי כשם שדנין בעולם הזה כך דנין בעולם הבא.
ובאותה הזדמנות סיפר, שפעם ישבו יחד חבורה של גדולי ישראל בראשותו של הגאון והצדיק ר' זאב המגיד מוילנא, פתח המגיד ואמר: כשם שבעוה"ז כל אדם נדון ע"י שופטי זמנו, השופט אשר יהיה בימים ההם, כך לעוה"ב גדולי הדור נבחרים לדון את דורם, כי ערך כל מצוה והפסד עבירה נמדדים בהתאם לתנאי הזמן והמקום, עברה שהיתה לפנים חמורה ביותר, יכולה להיות היום קלה בערכה, ובשביל זה נתן התפקיד הזה לגדולי הדור שהיו חיים באותה סביבה ובאותו זמן.
כשהמגיד גמר שיחתו קם אחד מהחבורה על רגליו ובדמעות על לחייו פנה אל המגיד: רבי, הואיל ואתה תהיה שופטי, אנא אמור לי מיד פסק דיני, אנא הורני כדת מה לעשות, כל זמן שהותי בעולם הזה עוד אוכל לחזור בתשובה, מה שא"א אחר מותי, שם יהיה כבר מאוחר, בבחינת מעוות לא יוכל לתקן.
בספר מאיר עיני ישראל ח"ו עמ' 628 ואילך אסף כמה מקורות על כך שהיושבים בבי"ד של מעלה הם גדולי הדור שהסתלקו לעולמם, [משום מה נשמטה העובדא הנ"ל].
בספר לב אליהו ח"א עמ' רא בשביבי לב מובא שהגה"צ ר' אלי' לופיאן התארח אצל הח"ח בש"ק, ופירש הח"ח את הפס' ב'אשת חיל' – נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, שיש מי שבעוה"ז מתפאר בידיעותיו בש"ס וראשונים, ולמעשה יודע זאת לא ממקור הדברים בפנים, אלא שראם בספרים שונים שציטטו גמ' זו ותוס' זה וכו', וכיגיע לאחר פטירתו יבחנוהו פמליא של מעלה, ואז יתבעו ממנו 'ערוך מה שלמדת' דף על דף..., וזה מ"ש הפס' 'נודע בשערים בעלה', מתי יתוודע בעלה של התורה, 'בשבתו עם זקני ארץ', הם הבי"ד של מעלה, עכ"ד.
וביאר ר' אלי' לופיאן, שרבו הגרש"ז מקעלם אמר בשם מדרש, שבי"ד של מעלה הם הזקנים שבכל דור, וזה הפשט בדברי הח"ח הנ"ל שהם ה'זקני ארץ'.
עוד מובא שם שהגר"מ שטרנבוך שליט"א בהספדו על מרן הגרא"מ שך זצ"ל הביא כן בשם הח"ח, כאשר הספיד את רבינו ישראל מסלנט, שצריך להתחזק בתיקון המידות, כי הוא יושב כעת בבי"ד העליון.
ועוד מובא בענין זה ב'לב אליהו' בכמה מקומות, בח"א עמ' רמב וח"ג עמ' קצג, במקו"א מובא שהסבא מקעלם אמר כן בפטירת הגרי"ס שיש להזהר בענינים של בין אדם לחבירו מהטעם הנ"ל, ובמקו"א כותב שלא מצא את המדרש הזה.
וכן מובא מר' יוסף ליס שסיפר שבהספדו של ר' ירוחם ממיר על הח"ח, הביא שבהספדו של הסבא מקעלם על הגרי"ס אמר שגדולי הדור שעולים למתיבתא דרקיעא הם הדיינים של בני דורם, וכיון שר' ישראל הקפיד ביותר בעניני חו"מ, על כן מוטל עלינו להזהר עתה במיוחד בזה, שהרי כעת הגרי"ס הוא מהדיינים שם, וכיו"ב עתה כאשר הח"ח עולה למתיבתא דרקיעא, עלינו להזהר במשנה זהירות בשמירת הלשון.
[ובנוסח דומה ממכתב המשגיח ר' שלמה וולבה לספר 'עצות והנהגות' מרי"מ גרינוואלד מארה"ב, ועוד מביא מדברי הגר"ד פוברסקי בספר אשכבתיה דרבי ח"א עמ' עח].
ב'מעשה איש' ח"ד עמ' קז מובא בשם החזו"א: הפוסקים כאן הם הפוסקים שם בבי"ד של מעלה, הפוסקים שם לדור, הם הבי"ד של אותו דור.
כל הוספה או מקור יתקבלו בתודה.
ובאותה הזדמנות סיפר, שפעם ישבו יחד חבורה של גדולי ישראל בראשותו של הגאון והצדיק ר' זאב המגיד מוילנא, פתח המגיד ואמר: כשם שבעוה"ז כל אדם נדון ע"י שופטי זמנו, השופט אשר יהיה בימים ההם, כך לעוה"ב גדולי הדור נבחרים לדון את דורם, כי ערך כל מצוה והפסד עבירה נמדדים בהתאם לתנאי הזמן והמקום, עברה שהיתה לפנים חמורה ביותר, יכולה להיות היום קלה בערכה, ובשביל זה נתן התפקיד הזה לגדולי הדור שהיו חיים באותה סביבה ובאותו זמן.
כשהמגיד גמר שיחתו קם אחד מהחבורה על רגליו ובדמעות על לחייו פנה אל המגיד: רבי, הואיל ואתה תהיה שופטי, אנא אמור לי מיד פסק דיני, אנא הורני כדת מה לעשות, כל זמן שהותי בעולם הזה עוד אוכל לחזור בתשובה, מה שא"א אחר מותי, שם יהיה כבר מאוחר, בבחינת מעוות לא יוכל לתקן.
בספר מאיר עיני ישראל ח"ו עמ' 628 ואילך אסף כמה מקורות על כך שהיושבים בבי"ד של מעלה הם גדולי הדור שהסתלקו לעולמם, [משום מה נשמטה העובדא הנ"ל].
בספר לב אליהו ח"א עמ' רא בשביבי לב מובא שהגה"צ ר' אלי' לופיאן התארח אצל הח"ח בש"ק, ופירש הח"ח את הפס' ב'אשת חיל' – נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, שיש מי שבעוה"ז מתפאר בידיעותיו בש"ס וראשונים, ולמעשה יודע זאת לא ממקור הדברים בפנים, אלא שראם בספרים שונים שציטטו גמ' זו ותוס' זה וכו', וכיגיע לאחר פטירתו יבחנוהו פמליא של מעלה, ואז יתבעו ממנו 'ערוך מה שלמדת' דף על דף..., וזה מ"ש הפס' 'נודע בשערים בעלה', מתי יתוודע בעלה של התורה, 'בשבתו עם זקני ארץ', הם הבי"ד של מעלה, עכ"ד.
וביאר ר' אלי' לופיאן, שרבו הגרש"ז מקעלם אמר בשם מדרש, שבי"ד של מעלה הם הזקנים שבכל דור, וזה הפשט בדברי הח"ח הנ"ל שהם ה'זקני ארץ'.
עוד מובא שם שהגר"מ שטרנבוך שליט"א בהספדו על מרן הגרא"מ שך זצ"ל הביא כן בשם הח"ח, כאשר הספיד את רבינו ישראל מסלנט, שצריך להתחזק בתיקון המידות, כי הוא יושב כעת בבי"ד העליון.
ועוד מובא בענין זה ב'לב אליהו' בכמה מקומות, בח"א עמ' רמב וח"ג עמ' קצג, במקו"א מובא שהסבא מקעלם אמר כן בפטירת הגרי"ס שיש להזהר בענינים של בין אדם לחבירו מהטעם הנ"ל, ובמקו"א כותב שלא מצא את המדרש הזה.
וכן מובא מר' יוסף ליס שסיפר שבהספדו של ר' ירוחם ממיר על הח"ח, הביא שבהספדו של הסבא מקעלם על הגרי"ס אמר שגדולי הדור שעולים למתיבתא דרקיעא הם הדיינים של בני דורם, וכיון שר' ישראל הקפיד ביותר בעניני חו"מ, על כן מוטל עלינו להזהר עתה במיוחד בזה, שהרי כעת הגרי"ס הוא מהדיינים שם, וכיו"ב עתה כאשר הח"ח עולה למתיבתא דרקיעא, עלינו להזהר במשנה זהירות בשמירת הלשון.
[ובנוסח דומה ממכתב המשגיח ר' שלמה וולבה לספר 'עצות והנהגות' מרי"מ גרינוואלד מארה"ב, ועוד מביא מדברי הגר"ד פוברסקי בספר אשכבתיה דרבי ח"א עמ' עח].
ב'מעשה איש' ח"ד עמ' קז מובא בשם החזו"א: הפוסקים כאן הם הפוסקים שם בבי"ד של מעלה, הפוסקים שם לדור, הם הבי"ד של אותו דור.
כל הוספה או מקור יתקבלו בתודה.