הארון בביהמ"ק עמד על אבן

[מתפעל]

רמב"ם פ"ד מהל' בית הבחירה ה"א
"אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח".

מה מקורו של הרמב"ם שהארון היה מונח על אבן?

הכסף משנה שם כותב: "אבן היתה בקדש הקדשים וכו'. מצאתי כתוב דאיתיה במלאכת המשכן פ"ד.",
אמנם כוונתו על המשך דברי הרמב"ם ולא על האבן שכן בברייתא שם לא מוזכר ענין האבן.

אם נאמר שזה לא כבוד לשים את הארון על הריצפה ממש, הרי כל הכלים הונחו על הריצפה, השולחן והמנורה והמזבח ומאי שנא.
וגם ארונות הקדש שלנו בבתי הכנסת מונחים על הריצפה ומאי שנא.
אולי ההבדל הוא שאצלינו ספרי התורה מונחים על מדף בגובה הארון ושם היו הלוחות מונחים בתחתית הארון.

[גוראריה]

מתני' דיומא פ"ה מ"ב

[מתפעל]

מה הקשר? שם מדובר על אבן השתיה ששמו במקום הארון, כאן הרמב"ם מדבר בזמן ביהמ"ק הראשון ששמו את הארון על אבן.

[חכם באשי]

אבן השתייה היתה שם מבריאת העולם (כדאיתא ביומא נד ע"ב [בערך]: שמשם נשתת העולם), ולא הניחו שם את האבן בזמן בית שני. ומשום שמקום האבן הוא-הוא מקומו של הארון, נמצא שבבית ראשון היה הארון מונח על האבן.

[מתפעל]

יישר כח, חשבתי שהביאו את אבן השתיה שממנה נברא העולם ולא שהיתה תמיד מונחת שם.

גם הלשון של המשנה לא מדוייק, כתוב משניטל הארון אבן היתה שם, משמע רק משניטל הארון. לא לפני כן.
וגם מה שכתוב שהיה מימות נביאים ראשונים, משמע לא לפני כן.

גם צריך להבין מה ראה הרמב"ם לומר לנו שאבן היתה שם שעליה הארון היה מונח. אם היא היתה שם כבר
היה אפשר שלא להניח עליה?

[חכם באשי]

גם הלשון של המשנה לא מדוייק, כתוב משניטל הארון אבן היתה שם, משמע רק משניטל הארון. לא לפני כן.

כנראה הכוונה, שמשעה שניטל הארון 'אבן היתה שם' מאז ומעולם, ובה השתמשו במקום הארון

[איש_ספר]

תוספתא מסכת יומא פרק ב הלכה יד: אבן היתה שם מימות נביאים הראשנים ושתיה נקרית גבוהה מן הארץ שלש אצבעות שמתחלה היה עליה ארון נתון משניטל הארון עליה היו מקטירין קטרת שלפני לפנים ר' יוסה אומ' ממנה נשתת העולם שנ' מציון מכלל יופי הופיע.
הובא בהר המוריה שם (וצוין לזה בסה"מ שם ושפ הופיסםו לציין לעזרת כהנים שדן בענין וזה ומצ"ב)

עזרת.PDF

(859.86 KiB) הורד 353 פעמים

[מתפעל]

יישר כח, תוספתא מפורשת אם כן.

ראיתי עוד דבר מעניין בקרית ספר על מה שכתב הרמב"ם שהארון היה מונח על האבן, כתב: "דכתיב: והאבן הזאת אשר שמתי מציבה יהיה בית אלוקים".
אם כן האבן הזו היתה אותה אבן של יעקב אבינו.

[חכם באשי]

מקור הדברים במדרש תהלים, צא ז:

חזר יעקב ללקוט את האבנים ומצאן אבן אחת, לקח יעקב את האבן ושם אותה מצבה בתוך המקום, וירד לו שמן מן השמים ויצק עליה, שנאמר ויצק שמן על ראשה (שם שם /בראשית כ"ח/ יח), מה עשה הקדוש ברוך הוא, נטל רגל ימינו, וטבע אותה עד עומק תהומות, ועשה אותה סניף לארץ, כאדם שהוא נותן סניף לכיפה, לפיכך נקראת אבן שתיה, ששם טבור הארץ, ומשם נפתחה כל הארץ, ועליה היכל ה', שנאמר והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים

[היא שיחתי]

ראה כאן
viewtopic.php?f=17&t=7092&p=63184&hilit=%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%A0%D7%91%D7%A0%D7%94#p63184

[ישבב הסופר]

איש ספר: מעודי תמהתי על לשון זה "אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים" הלא האבן היתה שם מימות בריאת העולם. ולכאורה מקופיא צ"ל שר' יוסי מוסיף על דברי ת"ק, שהאבן אינו שם רק מימות נביאים הראשונים אלא כבר מבריאת העולם וממנה הושתת העולם.